‏0.00 ₪

מושגי יסוד

פשיטת רגל:

המונח מתייחס להליך משפטי ולא למצב כלכלי. ההליך הינו תוצאת מצב כלכלי של חדלות פירעון. החייב נעשה פושט רגל משעה שניתן צו שיפוטי כאמור. ההליך משמש לטיפול משפטי בחדל פירעון בשר ודם.

מטרות ההליך:

1. ההליך מבקש להסדיר את פירעון החובות לנושים לפי סדרי העדיפות הקבועים בדין.
2. ההליך מאפשר לחייב להיפטר בסופו מעול חובותיו הבלתי פרועים באמצעות קבלת צו הפטר (ס' 61-62 לפש"ר)

הסדרת פירעון החובות ייעשה באחת משתי דרכים:

1. מימוש נכסי החייב ופירעון החובות מתוך התמורה שתתקבל בעדם (ס' 124(1), 130(א) ו-135(א) לפקודת פשיטת רגל).
2. גיבוש הסדר תשלומים בין החייב לנושיו, הפורס את חובותיו על פני תשלומים רבים (ס' 111(א) לפקודת פש"ר)

הדין הנוהג מפצל את הליכי הפש"ר לשני שלבים שיפוטיים:

1. היעתרות לבקשה להכריז על החייב שהוא פושט רגל, בית המשפט נותן צו כינוס הפותח את שלב הטיפול הקבוצתי (ס'  6 לפש"ר)
2. לאחר קיום אסיפת נושים יוסיף ביהמ"ש ויכריז על החייב באופן רשמי שהוא פושט רגל (ס' 42 לפש"ר)

פירוק

הפירוק הינו הליך המביא לחיסול האישיות המשפטית של התאגיד. הליך הפירוק עשוי לנבוע משיקולים שונים, לאו דווקא חדלות פירעון. כל תאגיד, כאישיות משפטית, טעון הליך משפטי מסודר לסיום חייו המשפטיים. הליך הפירוק התאגידי צריך לדאוג לריקון התאגיד מכל תוכן כלכלי לפני חיסולו המשפטי. ואמנם, עיקר ההליך הינו מימוש נכסי התאגיד. הכספים ישמשו לפרעון חובות התאגיד. פקודת החברות מכירה בשלושה סוגי פירוקים:

1. פירוק מרצון (הליך המתנהל מחוץ לכותלי ביהמ"ש)
2. פירוק מרצון בפיקוח ביהמ"ש (הליך זה אינו שימושי כ"כ בחיי המעשה)
3. פירוק בידי ביהמ"ש (הנפוץ ביותר בקרב חברות חדלות פירעון. לשם פתיחתו יש להצביע על עילה מוכרת בחוק לפירוק החברה. העילה המרכזית היא אכן חדלות פירעון (ס' 257(4) לפקודת החברות)

הפירוק דומה במהותו להליך פש"ר. בשניהם מתמנה בעל תפקיד כדי לרכז את תביעות הנושים מזה ואת נכסי החייב מזה. מטרתו של בעל התפקיד בשני ההליכים היא לדאוג למימוש הנכסים ופירעון החובות לנושים לפי סדרי עדיפות המוכרים בדין. בשני ההליכים יחולו עקרונות עדיפות זהים.

הבראה (ס' 350 לחוק החברות)

עיקר ההבדל בין פירוק לבין הבראה הינו שפירוק מוביל לחיסול האישיות המשפטית בעוד שהבראה מאפשרת לאישיות המשפטית להוסיף ולהתקיים כאיישות משפטית גם בתום ההליך. מנקודת ראותם של הנושים לעומת זאת, ההבדל טמון באופן פרעון החובות ומועד פרעונם. בפירוק נפרעים הנושים מתוך הכספים המתקבלים ממימוש נכסי החייב. בהבראה ייפרעו הנושים מתוך תזרים ההכנסות העתידי של החייב. גם בהליך הבראה ממונה בעל תפקיד המנהל מבחינה עסקית את החברה המוסיפה להתקיים כעסק פעיל. בפרק זמן ההבראה, כפופה החברה לכללים משפטיים יחודיים, אלו הם דיני חדלות הפירעון. קו הפתיחה של ההליך הינו מתן צו הקפאת הליכים ואילו קו הסיום הינו אישור תוכנית ההבראה. צו הקפאת ההליכים הינו צו שיפוטי לעצירה זמנית של פעולות גבייה יחידניות מצד נושה זה או אחר. זהו השלב בו הנושים מועברים למשטר המשפטי הקיבוצי. ס' 350(ב) מסמיך את ביהמ"ש לצוות על הקפאת הליכים. כמו כן מפרט הסעיף כיצד תאושר תוכנית ההבראה...