‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו?

טלוויזיה ממלכתית ציבורית - שידורי טלוויזיה הממומנים ומעוצבים ע"י מוסדות השלטון. בארץ ממומנים שידורי הערוץ הראשון הממלכתי, מתשלומי אגרת הטלוויזיה והרדיו שמוטלים על האזרחים, מתקציב הממשלה ומחסויות. הפיקוח על הטלוויזיה הממלכתית מעוגן בחוק רשות השידור ומבוצע ע"י מועצה ציבורית שנבחרת ע"י הממשלה.

טלוויזיה מסחרית - שידורי טלוויזיה הממומנים ע"י גופים פרטיים מסחריים באמצעות פרסומות (ערוץ 2 וערוץ 10). הפיקוח על הטלוויזיה המסחרית מעוגן בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומבוצע ע"י מועצת הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה.

השלבים העיקריים בהתפתחות הטלוויזיה בישראל:

שלב 1 - הקמת רשות השידור . רשות השידור הישראלית היא גוף עצמאי אשר הוקם על פי חוק מיוחד: חוק רשות השידור.

שלב 2 - הקמת המרכז לטלוויזיה לימודית. למרות התנגדותם הקשה של אנשים רבים, וביניהם בן-גוריון (ראש הממשלה), להכנסתה של הטלוויזיה לישראל בטענות שונות ומחשש שהיא תשחית את הדור הצעיר ותספק למפלגת האופוזיציה במה נגד הממסד, ומנגד תשמש במה ומכשיר שליטה – למפלגת.

שלב 3 - מלחמת ששת הימים, ניצחונה של ישראל במלחמה, הפך את הקמת הטלוויזיה בישראל להכרחית, והיא הוקמה במטרה שתתרום ליצירת אווירה של הבנה, לשיפור תדמיתה של ישראל בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ ובשטחים הכבושים, ולתרום לקידום מאמצי השלום, למיזוג גלויות ולעזרה לעולים חדשים שנקלטו בארץ לאחר השואה. שידור הטלוויזיה הראשון היה בשידור חי של מצעד יום העצמאות הראשון לאחר המלחמה.

שלב 4 -  הפכה הטלוויזיה הישראלית (הערוץ ה-1) באופן חוקי לחלק בלתי נפרד מרשות השידור והחלה לשדר במתכונת יומיומית מלאה. אחת מבין מטרותיה המרכזיות של רשות השידור הייתה להבטיח כי השידורים יתנו ביטוי הולם להשקפות ולדעות שונות בציבור וכי תועבר בהם אינפורמציה מהימנה בשידורים. (הערוץ ה-1 נותר מונופול – עד לכניסת הערוץ – ה2, הערוץ המסחרי).

שלב 5 –  הוגשה הצעת חוק להקמת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עקב לחצים פוליטיים, וכבר בשנה זו החלו שידורי הניסיון של ערוץ 2 מתוך ניסיון לבסס עובדה קיימת.

רק  אושר החוק סופית, אך במשך כל השנים האלה גדל והלך הערוץ ה-2 ושידורי הניסיון צברו תאוצה וכמובן ניסיון.  התחיל הערוץ לשדר באופן מלא. התחיל לשדר ערוץ 10 ונכנס כמתחרה נוסף בשידורים המסחריים.

שלב 6 – נוסף סעיף רחב לחוק בזק (חוק התקשורת היום), ואשר הסדיר את האפשרות לשידורי כבלים בארץ. היוזמה שהתחילה ככוונה פוליטית תמימה המשיכה ונדחפה הלאה בזכות אינטרסים כלכליים. כארבע שנים לאחר מכן, בשנת  החלו בעלות הזיכיון לפרוש את תשתית הכבלים בארץ, כשכל חברה קבלה זיכיון לשידור ותפעול באזור אחר בארץ. דבר זה בוטל לבסוף, לאחר כניסת חברת הלוויין YES בשנת, כמתחרה נוספת בתחום השידורים המסחריים בתשלום, והביא לאיחוד כל החברות לכדי חברת כבלים אחת המוכרת כיום כחברת HOT. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חזן, ח. לגופה של הסוציולוגיה: על מעמדו הייצוגי של הגוף. סוציולוגיה ישראלית, ה(1), 219-230.

חיימוביץ', מ.  קשישים ומשהו. מגזין ראש השנה מעריב, עמ' 24.

טרנר, ג'.  המסורת הבריטית בחקר התרבות: קיצור תולדותיה. אצל ת. ליבס ומ. טלמון (עורכות), תקשורת כתרבות – מקראה, כרך א' (עמ' 219-252). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

להב, ע., ולמיש, ד.  "רומנטי, רגיש ובעל חוש הומור"?: דימויי גברים בפרסומת הישראלית. מגמות, מב(4), 691-671.

לוין, ד.  יוצאת משליטה : אודטה שוורץ ותפקודו הפוליסמי של דימוי נשי. הרצאה בכנס השנתי ה-9 של האגודה הישראלית לתקשורת. אוניברסיטת בן גוריון: 20 באפריל.

לירן-אלפר, ד. נערות רוקדות: הבנייה החברתית-תרבותית של זהות מיגדרית בחוגי מחול בישראל. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

למיש, ד.  "אם אתה לא שם אתה לא קיים": הפרסומת כאשנב הצצה לחברה הישראלית. אצל ח. הרצוג (עורכת) מדינה במראה (עמ' 539-559). תל אביב: רמות.

מוצפי-האלר, פ.  אגוז פסים או בלונד: הגמוניה, הבנית העצמי וגוף בקרב נשים מזרחיות בישראל. הרצאה בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית. מעלה החמישה: 30 במאי.

נייגר, מ. ויוסמן, א. אשליית הבחירה הדמוקרטית: כיצד משיגות תכניות המציאות את שיתוף הפעולה של הצופים. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.

סוידלר, א.  תרבות בפעולה: סמלים ואסטרטגיות. אצל ת. ליבס ומ. טלמון (עורכות), תקשורת כתרבות – מקראה, כרך א' (עמ' 53-78). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

סונטאג, ס.  המחלה כמטאפורה. (תרגום י. לנדא). תל אביב: עם עובד.

פוקו, מ.  תולדות המיניות I : הרצון לדעת. (תרגום ג. אש). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

פירסט, ע. ואברהם, א.  ייצוג האוכלוסיה הערבית בתקשורת העברית: השוואה בין סיקור "יום האדמה" הראשון  לבין סיקור "אינתיפאדת אל-אקצא" תל אביב: מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום.

פירסט, ע. הטוב, הרע והנעדר. פנים, 17, 86-94.

פנון, פ.  עור שחור, מסכות לבנות. (תרגום ת. קפלנסקי). תל אביב: מעריב.

פרידן, ב.  התחדשות: צמיחה בגיל השלישי (תרגום ד. נגבי). תל אביב: הד ארצי.

קופפר, ר. מעלה קרחות. הארץ, 15 במארס. עמ' 7ב'.

קלנר, ד. חקר תרבות, רב-תרבותיות ותרבות התקשורת. אצל ת. ליבס ומ. טלמון (עורכות), תקשורת כתרבות – מקראה, כרך א' (עמ' 13-26). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

קמה, ע.  קריאה פעילה: יכולת ביקורתית, עונג וחתרנות. אצל ת. ליבס, ע. קמה, ומ. טלמון (עורכים).