עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית שואה נשים יהודיות, שרידות נשית, מגדר ושואה, ראיונות ניצולות שואה, סיפורי שרידה וגבורה (עבודה אקדמית מס. 6864)

‏290.00 ₪

37 עמ'

עבודה אקדמית שואה נשים יהודיות, שרידות נשית, מגדר ושואה, ראיונות ניצולות שואה, סיפורי שרידה וגבורה

שאלת המחקר

כיצד באו לידי ביטוי ההתמודדיות של נשים בשואה מול ההתמודדויות של הגברים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סיפורה של פייגה המלמד על תפקיד האישה בגטו

סיפורה של הניצולה שושנה שפראן

התמודדות נשים

נשים בעת מלחמה

דמותה של האישה בתקופת השואה

נספח - ראיון

ביבליוגרפיה:

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: נשים יהודיות בשואה בהשוואה לגברים.

העבודה תיכתב הן כסקירת ספרות והן כסיפור התמודדות ותוך כדי שילוב סיפורי הנשים בשואה. יהיה נסיון לחקור את ההתמודדיות שלהן עם מצבים מול ההתמודדויות של הגברים.

מחקרים רבים ניסו לבחון האם הסבל הנשי בשואה הנו בעל מאפיינים ייחודיים? חוקרים מתחום המגדר העלו שאלה זו לדיון אקדמי ואכן המחקרים השונים שמתפרסמים מעידים יותר ויותר כי אכן ישנם מאפיינים ייחודים לנשים יהודיות, כקבוצה ייחודית בשואה. מאפייני הסבל הייחודיים נעוצים ככל הנראה מההבדלים המגדריים הקיימים בין נשים לגבים וכן באים לידי ביטוי בחוויה הנשית השונה מן החוויה הגברית.[1]

עולה כי בעוד שגברים ברחו מפולין, הנשים נאלצו לשאת את עול מטלות הגבר (פרנסה), נאלצו לוותר על מזונן לטובת ילדיהן. נשים נאלצו להתמודד עם מקרי אונס והתעללות מינית (על אף שהיה איסור על מגע מיני בין יהודיות לגרמנים עפ"י חוקי הגזע).

נשים התמודדו עם הריונות והפלות- התמודדות בתנאי חוסר הגיינה ותת-זונה, (והסתרת הריונות).

וכשהפסיקו לקבל וסת בשל תת-זונה נפגעה נשיותן. [2]

דפוס ההשמדה- יותר נשים הוצאו להורג משום שהגברים נוצלו למחנות העבודה, אך יותר נשים הצליחו לשרוד בשל התחפשותן לנשים גרמניות, גברים לא יכלו להסתיר את זהותם בשל העובדה שהם נימולו (סימן היכר של יהודי- זכר). [3]

דגם המשפחה היהודית בשנים שבין שתי מלחמות עולם בפולין הושפע מגורמים שונים, כאשר חייהם של הגברים והנשים היהודיים לפני המלחמה התנהלו לפי דגמים מגדרים מסורתיים. בשנות ה-20 וה- 30 של המאה ה-20, במרבית המשפחות היהודיות, גברים נשואים היו אחראים לקיומן הכלכלי של משפחותיהם. נשים, גם אם למדו מקצוע או עזרו בעסק המשפחתי, היו אחראיות לניהול משק הבית ולטיפול ודאגה לשלומם של הילדים. כלומר, ההבדלים המגדריים באו לידי ביטוי בתפקיד המגדרי של נשים לעומת גברים. כמו כן, תפקידים מסורתיים אלה, של נשים וגברים כאחד, חשפו את שני המינים לחוויות, לסביבות חברתיות ולרשתות חברתיות שונות, והעניקו להם תחומי ידע שונים, מיומנויות וכישורים, אותם נשאו עימם גם בתקופת המלחמה. ניתן למצוא המשכיות בין תפקודן של נשים בשנים שלפני המלחמה ובין תפקודן במהלך המלחמה, אך בעוד הגברים נאלצו לעזוב את ביתם, נשים רבות נאלצו לקחת על עצמן את עול הפרנסה ולחפש עבודה מחוץ לכתלי הבית וזאת בנוסף לתפקידיהן המסורתיים בניהול משק הבית, שהלכו ונעשו קשים יותר ויותר [4].

שרה זלור אורבך מספרת : " אחיי חלו בזה אחר זה. הכירה עמדה קרה ושוממת, לא היה במה להסיק. אמא, שהיא עצמה הייתה חולה, התרוצצה בלי הרף כדי להשיג משהו להשיב בו את נפשנו. בהיכנסה לחדר וידיה ריקות... נראתה אובדת עצות, אף על פי שהשתדלה להסתיר מעינינו את מצוקתה" [5]

מחקרי השואה העלו עדויות רבות אשר העידו על כושר המצאה והסתגלות של נשים בגטו ורשה במאמץ ובחיפוש אחר דרכים לכלכל את משפחתן. במקרים רבים, נשים אף השתכנו ועסקו בהברחה על מנת לקיים את משפחתם. נשם בתקופת המלחמה הפכו להיות נושאות בעול הפרנסה וכן להמשיך מלא את תפקידיהם המסורתיים לנוכח הרעב, המחלות והסיכון המתמיד על חייהן.

בחינת ההתמודדות הנשית בתקופת השואה מעלה סיפורם של נשים אשר שרדו את השואה ותיארו את ההתמודדות לנוכח הקשיים שהיו מנת חלקן. אחד הסיפורים מתאר את חייה של אישה, ירקנית במקצועה, כאשר עם פרוץ המלחמה הופצץ ביתה ובהמשך בעלה איבד את פרנסתו והיא נותרה המפרנסת היחידה. לזוג היו 2 ילדים. העבודה הייתה קשה ומתישה, אך מספקת שכן אותה אישה הצליחה לפרנס את משפחתה בעוד בעלה עבד את עבודת הבית וטיפל בילדים. סיפור זה מלמד על הרחבת תפקיד האישה בתקופת השואה. כלומר, עיסוקן של הנשים בגטו היה מגוון וקשור היה בעיקר בעול הפרנסה. כמו כן, נשים רבות מכרו את תכולת ביתן על מנת להתקיים. [6]

נשים אחרות בניסיונן להרוויח את כלכלת משפחתן היו מוכרות ממתקים וסיגריות ברחובות או בחנויות. עבודת מסחר זו הייתה כרוכה בסיכון חיים. נשים רבות הסתמכו על מראן הארי, ידיעת השפה הפולנית וכן קשרים קודמים עם הפולנים כדרך עיקרית להצלתן והצלת משפחתם. נשים גם הסתכנו ועסקו בהברחות וזאת בשל העובדה כי המזון המועט לא הספיק להאכיל את בני משפחתן ולכן הן הבריחו מזון בכמות שהיא מעבר לצרכי משפחתן, הן לצורך כלכלה עצמית והן לצורך מסחר. נשים משכילות, נעזרו בהשכלתן ופתחו בתי ספר, ספריות, מטבחים, מרפאות ועוד. רבות הנשים עבדו במפעלים בפיקוח גרמני. למרות התנאים הגרועים, המפעל היה מספק מזון. יחד עם זאת, ניתן רק לשער את הקשיים הרבים שהיו כרוכים בחייה של אם שעבדה בגטו. מעבר לתנאי העבודה הקשים, היא הייתה צריכה להתמודד עם החרדה המתמדת לשלום בני משפחתה וחוסר הוודאות לגבי גורלם בשעות עבודתה הארוכות. יחד עם זאת הקשר החזק למשפחה ותחושת האימהות הובילה אותן לעבוד ולסייע למשפחה. למעשה, האחדות בתוך המשפחה העניקה את הבסיס לקיומם של החיים ולהמשכיות היהודית, כאשר במקרים רבים האישה היא זו שהחזיקה וקיימה את ביתה ומשפחתה. רחל הודרה מוסיפה, שנשים הסבירו שתחושת האמהות שלהן היא זו שדחפה לעשייה. [7]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דינה פורת, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר, הוצ' פרדס (2020)

שי בן-ארי, גלויות מאושוויץ, "הספרנים": הספרייה הלאומית, (2020)

 Cowan, Paula. Understanding Holocaust. Los Angeles : Sage Publications

חסינה


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת