‏0.00 ₪

הורדה

תוכן עניינים  

הכרזת העצמאות-מסד למשטר במדינת ישראל      

מאפייני הזהות  

ישראל כ"מדינת לאום יהודית" - מדינת ישראל מוגדרת כ"מדינת לאום יהודית".       

חוקים המבטאים את אופיה היהודי של המדינה     

מעמדם של המיעוטים הלאומיים בישראל

מהי דמוקרטיה ?              

עקרונות המשטר הדמוקרטי         

הגישה הליברלית              

הגישה הסוציאל-דמוקרטית (החברתית)   

מדינת רווחה      

עקרונות הדמוקרטיה      

עקרון שלטון העם            

עקרון הכרעת הרוב          

עקרונות הפלורליזם, הסובלנות וההסכמיות           

עקרון זכויות האדם והאזרח         

זכויות חברתיות

זכויות קבוצה - מיעוטים

עקרון הגבלת השלטון      

עקרון שלטון החוק          

שלטון החוק: ההיבט הפורמלי וההיבט המהותי     

היסודות החוקתיים בישראל        

הרשות המחוקקת - הכנסת          

הרשות המבצעת - הממשלה         

הרשות השופטת

החברה הערבית בישראל 

החברה הדרוזית בישראל

השקפות וגישות לאופייה של מדינת ישראל             

הסדר הסטטוס קוו          

דוגמאות לשאלות שעשויות להופיע בבחינת הבגרות.

שלטון העם הוא עיקרון דמוקרטי, כלומר: אחד מיסודותיו של המשטר הדמוקרטי. זהו עיקרון מרכזי והכרחי בדמוקרטיה כי הוא משקף את הרעיון שמקור השלטון הוא בעם, שהוא הריבון.

שלטון הוא הגוף שתפקידו לנהל את המדינה. עם (לצורך העניין) הוא הפרטים והקבוצות המגדירים את, ציבור האזרחים - ולכן:

במדינה דמוקרטית העם הוא הריבון והוא מקור סמכותו של השלטון. "שלטון העם" הוא הביטוי המעשי של ריבונות העם.

"שלטון עם" בדמוקרטיה מתבטא בפעילותם הפוליטית של האזרחים, במעורבותם ובהשתתפותם של האזרחים בחיים הפוליטיים. קיימות מידות שונות של נטילת חלק בחיים הפולטים. יש כאלה שרק משתתפים בבחירות, יש כאלה שגם מפגינים, יש כאלה שגם פעילים במפלגות, יש כאלה שיש להם השפעה פוליטית, ויש כאלה שהם ממש פוליטיקאים.

מנגד ישנם אנשים המתנכרים לחיים הפולטים ואינם מגלים שום סוג של מערבות.

 שלטון העם יכול להתבטא באופן ישיר, כשהאזרחים עצמם מנהלים את המדינה או באופן עקיף, כשהאזרחים בוחרים נציגים לשלטון והללו מנהלים את המדינה בשמם.

 דמוקרטיה ישירה

העם שותף בתהליך קבלת ההחלטות באופן ישיר. האזרחים משתתפים בפועל בניהול החיים הפוליטיים במדינה. כל החלטה דורשת הצבעה של כולם. דוגמה: באתונה הייתה דמוקרטיה ישירה במאה ה – 5 לפנה"ס. (וגם שם נשים, עבדים, ילדים וזרים - לא נחשבו כ"עם")

דמוקרטיה עקיפה / ייצוגית

שלטון באמצעות נציגים. העם אינו משתתף בפועל בניהול חיי המדינה אלא נציגיו הנבחרים בפרלמנט, בממשלה ובנשיאות. הסיבות להנהגת דמוקרטיה עקיפה:

1. במדינות המודרניות ישנם המוני אזרחים, מה שאינו מאפשר, מבחינה טכנית לאזרחים להתכנס ולנהל את המדינה.
2. אין בידי האזרחים הידע הנחוץ לצורך קבלת החלטות. רוב האזרחים אינם מכירים את המערכת הפוליטית.
3. אין לאזרחים את המיומנות המקצועית וההכשרה להתמודד עם ניהול מדינה מודרנית.

צורות ממשל שונות של דמוקרטיה ייצוגית

פרלמנטרי

מערכת שלטונית שבה מהווה הפרלמנט [כנסת] רשות מחוקקת עליונה. הממשלה, הצומחת מתוך הפרלמנט, אחראית כלפיו ומכהנת מכוח אמונו. הפרלמנט הוא הרשות היחידה הנבחרת ע"י העם, והעם מעניק לנציגיו בפרלמנט את הסמכות לשלוט. הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון של רוב חבריו ולבחור במקומה בממשלה אחרת. דוגמה: אנגליה, נורבגיה.ישראל

נשיאותי

מערכת שלטון שבה עומד נשיא המדינה, שנבחר ע"י העם, בראש הרשות המבצעת, החלטותיו אינן תלויות באישור הממשלה וכהונתו אינה תלויה באמון הפרלמנט. הנשיא ממלא תפקידי ביצוע רחבים בצד תפקידים טקסיים. הפרדת הרשויות היא מלאה. הרשות המבצעת נפרדת לחלוטין מהרשות המחוקקת. בממשל נשיאותי נבחרים הנשיא והפרלמנט, בבחירות כלליות נפרדות. דוגמה: ארה"ב.

מעורב

מערכת שלטון שבה משולבים יסודות מהמשטר הפרלמנטארי (הפרלמנט נבחר ע"י העם והממשלה זקוקה לאישורו ולאמונו) וגם מהמשטר הנשיאותי (ראש הממשלה נבחר ישירות ע"י העם ומקבל את סמכותו לשלוט בעם). הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה ברוב מוחלט של חבריו. לאחר ההפלה תבואנה בחירות חדשות. דוגמה: בישראל הייתה תקופה קצרה שהצביעו בבחירות בשני פתקים: באחד בחרו מפלגה לפרלמנט (כנסת), ובאחד בחרו ישירות את ראש הממשלה. זהו ממשל מעורב, אך שיטה זו בוטלה.

השתתפות פוליטית של אזרחי המדינה

ביטוי נוסף להשתתפות האזרחים בדמוקרטיה העקיפה הוא השתתפותתם במערכת הפוליטית.

ישנם מידות שונות של רמת השתתפות החל בהשתתפות בבחירות וכלה בייצוג בכנסת. אולם יש גם כאלה שלא מגלים עניין בהשתתפות הפוליטיקה ואינם מגלים שום סוג של מעורבות.

עקרון הכרעת הרוב

בכל חברה אנושית יש חילוקי דעות, מחלוקות ומתחים בעת קבלת החלטות מדיניות, חברתיות, פוליטיות וכלכליות. מדינה דמוקרטית צריכה להביא בחשון את מגוון הדעות השונות של אזרחיה ולהתחשב בהן. על כן, עיקרון הכרעת הרוב היא טכניקה המובילה להחלטה במקבלת את אחת הדעות - דעת הרוב, תוך שמירה על זכיותיו הבסיסיות של המיעוט. החלטות מתקבלות על-ידי הסכמת רוב האוכלוסייה ומחייבת את המיעוט לקבלה ולממשה.

מדוע לקבל את הכרעת הרוב?

1. טכניקה מקובלת לקבלת החלטות בחברה משוסעת.
2. מונעת הכרעה באופן אלים ובכך מייצבת את השלטון, הלכידות והסדר החברתי.
3. משקפת את רצון העם, בהיותה הכי קרובה לייצג את דעתו.
4. מחייבת שמירה על זכויות אדם ומונעת עריצות ואנרכיה.

האם החלטת הרוב מספיקה כדי לקיים דמוקרטיה?

התשובה היא לא! גם היטלר נבחר ברוב דמוקרטי. הכרעת הרוב היא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה אך לא תנאי מספיק כל זמן שאינה שומרת ומכבדת את הפרטים ואת קבוצות המיעוט השונות במדינה.

סוגי רוב

רוב רגיל – הכרעה שהתקבלה במספר הקולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בהצבעה. לדוגמה: בהצבעה נכחו 40 איש.

מועמד א': קיבל 15 קולות

מועמד ב': קיבל 13 קולות

מועמד ג': קיבל 12 קולות

מועמד א' נבחר (למרות שמרבית המצביעים – 62.5% לא הצביעו בעדו).

רוב מוחלט – הכרעה שהתקבלה ביותר מ- 50% מכלל קולות הבוחרים.

לפי שיטה זו, בדוגמא הקודמת לא היה נבחר מועמד א', שכן הוא אמנם קיבל הכי הרבה קולות אך לא קיבל יותר מחצי.

דוגמה ליישום שיטה זו: בחירת נשיא המדינה (על מנת שנשיא יבחר בישראל לא מספיק שהכי הרבה חכי"ם יתמכו בו. הוא צריך 61 ח"כ לפחות כדי לזכות – רוב מוחלט).

רוב מיוחס – רוב גבוה במיוחד,  מעל 50% מכלל קולות המצביעים.

לדוגמה: העברת נשיא המדינה מתפקידו (80 ח"כ לפחות צריכים לתמוך בהצעה – 75% מכלל חברי הכנסת).

עקרונות הפלורליזם, הסובלנות וההסכמיות

החברה האנושית מורכבת מקבוצות רבות ושונות שיש להם דעות ואינטרסים שונים ולעיתים אף מנוגדים. ההשקפה הדמוקרטית מכירה בזכות להיות שונה, להאמין באמונות שונות ולהחזיק בדעות מנוגדות. הדמוקרטיה מאמינה גם בזכות לבטאן ולנסות לשכנע את הזולת בצדקת ההשקפה. מכאן חשיבותם ומרכזיותם של שלושת עקרונות היסוד הללו. כל אחד מהם מהווה עיקרון דמוקרטי בפני עצמו וכולם ביחד שייכים למובנה המהותי של הדמוקרטיה.

 

טיפ חשוב: כדי לא להתבלבל בבחינה בין מושגים דומים אלו יש לשים לב לשאלה:

• שאלה שתכוון לפלורליזם יכולה להתמקד שמגוון דעות או קבוצות.
• שאלה שתכוון לסובלנות עשויה להציג קונפליקט או שסע חברתי.
• שאלה שתכוון להסכמיות תציע ניסוח לכללי משחק מוסכמים בנושאים מסוימים.

 

מהו פלורליזם ?

פירוש מילולי של פלורליזם: הרבה, מגוון של... נגזר מהמילה PLURAL (ריבוי). הפלורליזם מבטא את הלגיטימציה הניתנת בחברה דמוקרטית לריבוי של דעות, קבוצות, מפלגות, תנועות, ארגונים, השקפות עולם, ערכים ועקרונות. או במילים אחרות: פלורליזם הוא הכרה במגוון דעות וקבוצות ובזכותן לביטוי ייחודי ולהתארגנות במסגרות לשם מימוש האינטרסים שלהם.

 

הפלורליזם חשוב בדמוקרטיה כיוון שהוא מחזק את עקרון שלטון העם וכן את זכויות האדם והאזרח כגון חופש הביטוי, הבעת דעה. הוא מגביל את השלטון ונותן אפשרות להקים תנועות שאינן מצויות בשלטון שמחזקות את הפיקוח על השלטון.

ביטויו השונים של הפלורליזם

• ערוצי תקשורת רבים
• גישות שונות לדמוקרטיה
• ארגונים חברתיים שונים
• חינוך ממלכתי, דתי, חרדי, לא יהודי
• מפלגות ימין, שמאל, מרכז, דתיות....