‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי השבת רכוש קורבנות השואה?

תוכן העניינים

מבוא

החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה

1. רקע

1.1. הקהילה היהודית ערב מלחמת העולם השנייה

1.2. הנזק הכלכלי ליהודים בשואה

2. הפעילות להשבת הרכוש היהודי

2.1. התפתחות הדיונים בהשבת הרכוש

2.2. הגופים המרכזיים המסייעים בהשבת הרכוש היהודי בעולם

2.3. הוועידות שהתקיימו בנושא זה

3. הסדרים להשבת הרכוש היהודי - סקירה משווה

3.1. אוסטריה

3.2. אוקראינה

3.3. גרמניה

3.4. הולנד

3.5. הונגריה

3.6. יוון - רודוס

3.7. ליטא

3.8. סרביה

3.9. פולין

3.10. קרואטיה

3.11. רומניה

3.12. סיכום

מקורות

נספח מס' 1 - תהליך השבת הרכוש לפי שנים

נספח מס' 2 - הצהרת טרזין 

יבור מובאים ההסדרים והחוקים אשר עוסקים בהשבת רכוש יהודי של קורבנות השואה במדינות האלה: אוסטריה, אוקראינה, גרמניה, הולנד, הונגריה, יוון - רודוס, ליטא, סרביה, פולין, קרואטיה ורומניה.

בפרק הראשון מובאים רקע על הקהילה היהודית באירופה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה ואומדן של הנזק הכלכלי שנגרם לה במהלך המלחמה; בפרק השני מוצגים עיקרי הנושאים שעלו בדיונים בנושא השבת הרכוש היהודי במשך השנים ובפרק השלישי מובאת סקירה משווה של ההסדרים להשבת הרכוש היהודי במדינות האמורות .

• רכושם של 9 מיליוני יהודים באירופה נבזז, הוחרם או נהרס בשואה;

• רוב הרכוש שהוחרם או הושמד בשואה היה בבעלות פרטית;

• בכ-70% מהמדינות שנסקרו בחיבור אין תוכנית להשבת רכוש פרטי ולחלופין התוכנית מסורבלת ואינה בת-ביצוע;

• בכ-50% מהמדינות שנסקרו בחיבור אין תוכנית להשבת רכוש קהילתי ולחלופין התוכנית מסורבלת ואינה בת-ביצוע;

• בכ-80% מהמדינות שנסקרו אין תוכנית להשבת רכוש ללא יורשים;

• על-פי הערכות שונות, לא יותר מ-20% מהרכוש היהודי הוחזר לאחר השואה;

• בשנים האחרונות עלתה מחדש המודעות בעולם לנושא השבת הרכוש. כ-50 מדינות חתמו על הצהרת טרזין, אשר דנה בהשבת רכוש ומציינת גם את הצורך לטפל ברכוש ללא יורשים.^[1] ביוני אמור להתפרסם חיבור מטעם מכון טרזין, בחסות האיחוד האירופי, שמטרתו לעודד את המדינות להסדיר נושאים אלו בחקיקה.

החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה בע"מ היא חברה שהוקמה על פי חוק הנכסים של נספי השואה, במטרה להשיב את נכסיהם של נספי השואה בישראל ליורשיהם החוקיים. החברה נרשמה ב-30 באוגוסט 2006 אצל רשם החברות, ונמצאת בבעלות מלאה של מדינת ישראל.

האידאולוגיה הציונית שרווחה בקהילות היהודיות באירופה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה הניעה יהודים לרכוש נכסים ולהשקיע בארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם, פקודת המסחר עם האויב 1939 הורתה להעביר נכסים לבעלות הממונה על נכסי אויב רכוש ונכסים של אזרחי גרמניה ומדינות שכבשה. לימים, רבים מהם נספו בשואה, ולא זכו לממש את זכויותיהם בנכסים שרכשו. בעקבות זאת נותרו נכסים רבים מיותמים מבעליהם. הם הוחזקו על ידי גופים שונים ולא הגיעו ליורשיהם החוקיים. ב-2016 הוערך הרכוש הנמצא בידי הממונה על נכסי אויב ושלא היו לו תובעים ב-1.8 מיליארד ש"ח.

הצהרת טרזין

הצהרת טרזין (Terezin Declaration) היא אמנה בינלאומית העוסקת בהשבת נכסים אשר הוחרמו בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי גרמניה הנאצית ומדינות אחרות וכן ברווחת ניצולי שואה. 

האמנה נחתמה ב-30 ביוני 2009 באתר מחנה הריכוז טרזין, על ידי נציגיהן הרשמיים של 46 מדינות, בראשות ראש ממשלת הרפובליקה הצ'כית יאן פישר. ב-9 ביוני 2010 חתמו 43 מדינות על מסמך "הנחיות ונהלים מועדפים להשבה ולפיצוי של נִכְסֵי דְלָ‏א נָ‏יְדֵי" (מקרקעין) אשר הוחרמו או נתפסו באופן לא חוקי על ידי הנאצים, הפשיסטים ומשתפי הפעולה עימם בתקופת השואה בין השנים 1933-1945, כולל תקופת מלחמת העולם השנייה" (באנגלית:Guidelines and Best Practices for the Restitution and Compensation of Immovable (Real) Property Confiscated or Otherwise Wrongfully Seized by the Nazis, Fascists and Their Collaborators during the Holocaust (Shoah) Era between 1933-1945, Including the Period of World War II). 

אף שמסמך זה אינו מחייב מבחינה משפטית את המדינות החותמות, הרי שהוא כולל המלצות מעשיות, הנגזרות מהצהרת טרזין, באשר לנהלים הרצויים בתביעות השבת רכוש במדינות החותמות. הנהלים קובעים כי תביעות השבת רכוש שהוחרם, או נתפס, בתקופת השואה צריכות להתנהל באופן הנגיש לכל, בשקיפות, בפשטות, במהירות, באופן שאינו מפלה, ובדרך המתגברת על מחסומים של אזרחות ותושבות של היורשים החוקיים של הרכוש. הנהלים קובעים כי יש לאפשר למבקשים את השבת רכוש משפחתם גישה חופשית לארכיונים לאומיים, אזוריים ומקומיים, כולל במדינות זרות, כדי להקל על הוכחת זכויות הקניין של המבקשים. הנהלים אף קובעים כי יש להכריע בבקשות השבה במהירות ובליווי הסבר ממצה של ההכרעה. השבת נדל"ן חייבת להיות האפשרות המועדפת, כולל רישום הבעלים החוקיים בספרי האחוזה וזכות השימוש בקרקע, רק לחלופין, יש לפצות את הבעלים החוקיים בפיצוי מלא והוגן. הנהלים קוראים לכל המדינות החותמות לבסס נהלי השבה על יסוד עקרונות אלה. 

בין המדינות החותמות על הצהרת טרזין ומסמך נהלי ההשבה המומלצים נמנית אף מדינת ישראל. רכוש רב הוחרם בארץ ישראל על ידי הממונה על רכוש אויב מטעם המנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה, בתוכו רכוש של יהודים אשר הוכרזו "אויב" בהיותם נתיני גרמניה הנאצית ומדינות שהיו תחת שליטת גרמניה הנאצית. חלק ניכר מבעלי רכוש זה היו יהודים שניספו בשואה. עם הקמת מדינת ישראל עבר הרכוש לניהול הממונה על רכוש אויב בממשלת ישראל ובשנות ה-60 הועבר לידי האפוטרופוס הכללי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בקר אבי, ״מבחנה של תודעה היסטורית: סוגית הרכוש היהודי בשואה״, בשביל הזיכרון, 31 , עמי 12-4.

לוין איתמר,  ״רכוש קורבנות השואה באוסטריה״, ״יד-ושם״