עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית ילדי תימן, ועדת חקירה היעלמות ילדי יוצאי תימן והבלקן, חטיפה ילדים בני תימן, חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית (עבודה אקדמית מס. 6850)
290.00 ₪
27 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 6850
שאלת המחקר:
כיצד באות לידי ביטוי הועדות בענין פרשת חטיפת ילדי תימן ?
תוכן עניינים
מבוא
עדה ומדינה
המאבק ציבורי בענין חטיפת ילדי תימן עד ימינו אנו
ועדת השר צחי הנגבי 2016
ועדת ח"כ נורית קורן 2017
חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה הוראת שעה, התשע"ח 2018
ועדת בהלול-מינקובסקי והוועדה הציבורית
ועדת שלגי
ועדת החקירה הממלכתית
אשמת הממסד
ביקורת על דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לעניין ילדי תימן
טענות של שקרים וזלזול בהורים
א. אופן מינוי השופטים
ב. אופן עבודת הוועדה
ביקורת המשפטן בועז סנג'רו
דו"ח הוועדה
יחס הוועדה למסמכים:
יחס הוועדה לעדויות אנשי ממסד
תמיהות על הדו"ח:
דוגמאות לאמירות בדו"ח המעלות תהיות קשות
מעורבות קהיליית המודיעין
דוגמאות לביקורת מספרה של זייד
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח – דעת הפובליציסט
בכנסת הוקמה שדולה למען חקר האמת בפרשה, בראשות ח"כ נורית קורן. בראשית 2017 החליטה מליאת הכנסת על הקמת "הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן" בראשות חברת הכנסת קורן. הוועדה עוסקת בין השאר בשמיעת עדויות לגבי הפרשה, ובהכנת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה הוראת שעה, התשע"ח 2018, שאושר בפברואר 2018.
בחודש יוני 2017 ארגנה עמותת עמר"ם בירושלים הפגנה בדרישה להכיר בהיעלמות הילדים ולטהר את שמו של הרב עוזי משולם. בהפגנה השתתפו כמה אלפים, בהם בני משפחה וחברי כנסת מימין ומשמאל. (דור סער-מן, 2018)
ב- 2016 ועדת ח"כ צחי הנגבי ישבה על המדוכה של חטיפת ילדי תימן והכירה לראשונה במחדלי הממשלה בנושא. בעבודה זו אעסוק במונחים מתחום מדעי החברה" הכלה והדרה. הדרה - הוצאה מהכלל, הרחקה, איסור ומניעה. מילה הפוכה: הכללה. הדרה חברתית: לבד מהמשמעויות המילוליות שצוינו לעיל, נהוג להשתמש במונח "הדרה", בעיקר בשיח פוסט-קולוניאלי, פמיניסטי וחברתי, כדי לציין מבנה חברתי או תכנוני - פיזי אי-שוויוני המוציא מהכלל חברים בקבוצות מסוימות שבתוכו, ומקרב כך שקול באופן ישיר ועקיף למיקומם בשולי המערך החברתי, לתחושת הקיפוח שלהם ביחסן אליו, ולחוסר יכולתם להשתלב ולקחת בו חלק. הדרה יכולה להתרחש בשדה הפוליטי, הכלכלי, החברתי והתרבותי, או הפיזי. כאשר האחראים לכך הם גורמים בני השפעה וכוח הקובעים את המדיניות ומוציאים אותה לפועל. הסיבות להדרה יכולות להיות רצונם של גורמים אלו לשמור על ההגמוניה, תפיסה היררכית של המציאות, והבניה של זהות ועוצמה המתבססת על דיכויו של מי שנתפס כאחר. )פרס, י.)
קיימות סיבות אחרות שיכול להיות שתכנון המבנים החברתיים או הפיזיים בוצע על ידי אליטה או אדם באופן שיבטיח לדעתו באופן מרבי את צרכים של קבוצה אותה הוא מכיר, ודבר זה מוביל לתפקוד לקוי ואף פוגעני כלפי קבוצות אחרות. דברים שנועדו להקטין או למנוע הדרה כוללים תכנון נהלים או שיטות שמחזקים נגישות, שקיפות, שיתוף הציבור, העצמה ושוויון הזדמנויות. דוגמאות להדרה חברתית: דוגמה נפוצה להדרה חברתית היא שימוש בשפה שמובנת לקבוצה מסוימת אך לא מובנת לקבוצות אחרות. אם לדוגמה, מסמכים בעלי משמעות משפטית כמו חוקים, חוזים, פסקי דין, וקנסות מנוסחים בשפה שאינה מובנת לקבוצה חברתית מסוימת, דבר זה מקשה על חברי הקבוצה לעמוד על זכויותיהם. טענה דומה קיימת לגבי הניסוחים המשפטיים באופן כללי - בעוד שאנשים עשירים יכולים לשכור עורכי דין שיכולים לקרוא את החוקים ולייצג את האינטרסים שלהם, אנשים עניים אינם יכולים לעשות כך, ולפיכך, פעמים רבות, אין הם מודעים לזכויות המוקנות להם בחוק. הדרה נוספת על רקע שפה הוא שימוש בשילוט הכוונה שאינו מובן לחברי קבוצה מסוימת. בישראל לדוגמה, במשך שנים רבות שלטי הכוונה עם שמות רחובות היו בשפה העברית ו/או אנגלית בלבד ללא כיתוב בשפה הערבית. סוג הדרה לשונית אחרת היא אנלפבתיות. בהקשר זה, במדינות רבות בעבר ובחלק ממדינות העולם השלישי כיום, מנעו מנשים ללמוד קרוא וכתוב. סוג דומה של הדרה נוסף הכרוך בהשכלה הוא נומרוס קלאוזוס - הגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות על רקע פוליטי או דתי. הדרה תרבותית יכולה להתקיים כאשר לאליטה יש תרבות שאינה נהירה לקבוצות אחרות, ואשר למידה של תרבות זו דורשת ממון רב או כניסה למסגרות חברתיות אשר סגורות לקבוצות אלה. חברי האליטה משתמשים בידיעה המשותפת של התרבות כדי לבדל את עצמם מקבוצות "נחותות" יותר. בחברה האנגלית לדוגמה, היו נהוגים טקסים ונימוסים שונים שנלמדו בבתי ספר פרטיים, ואשר לא היו מוכרים לשכבות העניות יותר. ההדרה יכולה להתבצע גם באופן פיזי בעיקר בנושא התחבורה, על ידי תכנון שאינו מותאם לקבוצה מסוימת. דוגמה אחת לדבר זה הינו גישה למקומות ציבוריים שאינה מותאמות לנכים. דוגמה אחרת הינה תכנון רחובות עירוניים כך שהם משרתים בעיקר את רכבים פרטיים ומקשים על עיוורים, הולכי רגל, הורים עם עגלות ילדים, קשישים או רוכבי אופניים. לדוגמה, עיריות המאפשרות לרכבים לחנות על המדרכות באופן שחוסם את המדרכה לעגלות ילדים, או תכנון של רחובות באופן שמסכן הולכי רגל. כבישים ראשיים מאפשרים לבצע הדרה של תושבי שכונות עוני על ידי חציצה בינם ובין מקומות בילוי מסחר ועבודה, ושכונות יקרות יותר. דוגמה נוספת להדרה היא העדר תחבורה ציבורית נוחה לשכונות או לערים עניות. דוגמה להדרה כזו הייתה שיכונם של עולים חדשים שהגיעו לישראל בישובים מרוחקים ממקורות השכלה ופרנסה.
בישראל: מחקרים רבים מצביעים על כך שבחברה הישראלית הנשים, המזרחים והערבים הן קבוצות מודרות ומוחלשות תדיר; כך גם קבוצות כמו הנכים ובכללם נפגעי הנפש, ההומוסקסואלים, תושבי הפריפריה ומיעוטים נוספים. קבוצות אלו סבלו במשך שנים ממצב של אפליה ממסדית, תרבותית וחברתית. על אף שמצבן השתפר עם השנים, קבוצות אלו עדיין סובלות מהדרה מתמשכת.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
נתן שיפריס, ילדי הלך לאן? פרשת ילדי תימן: החטיפה וההכחשה, הוצאת ספרי עליית הגג (2019)
טובה גמליאל ונתן שיפריס (עורכים), ילדים של הלב, הוצאת רסלינג והאגודה לטיפוח חברה ותרבות (2019)
דור סער-מן, יהודי תימן, פרסומי בית התפוצות