‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מעמד קהילת הכושים העבריים כאוכלוסיה חלשה בחברה הישראלית?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר:

מקור גיאוגרפי של הקהילה

מעמד הקהילה בחברה הישראלית ואורח חיים

זיקה דתית ומאפיינים דמוגרפיים

מבנה הקהילה

מעמד אזרחי של הכושים העבריים במדינת ישראל

תעסוקה

חינוך

שירותי רווחה

תנאי דיור

מגדר והטרדות מיניות בקהילה

ראיון עם ציפורה בת הקהילה

ראיון עם בן הקהילה

תמונת מצב חברתית עגומה נכון להיום

״קהילת הכושים העבריים״: נקודות ציון מרכזיות בציר זמן

סיכום

קהילת העבריים, הידועה בכינויה העממי "הכושים העבריים", מונה כיום כ-2,000 איש מתוכם גרים ‏בכפר השלום 1,300. הקהילה נוסדה בשיקגו בשנות ה-60 על ידי נהג האוטובוס בן קרטר שטען שחווה ‏חיזיון ובו שמע מהמלאך גבריאל שהאפרו-אמריקאים הם צאצאים של אחד מעשרת השבטים ‏האבודים. קרטר שינה את שמו לבן עמי בן ישראל וקיבץ סביבו עדת מאמינים. במחצית שנות ה-60 ‏היגרה הקבוצה לליבריה באפריקה, שם במשך שלוש שנים התכוננו חבריה לעלייתם ארצה. ב-69' החלו ‏להגר לישראל על בסיס אשרות זמניות. אף על פי שבאותן שנים פסק הרב הראשי שהם אינם יהודים ‏ואינם זכאים לאזרחות המשיכו חסידי הקבוצה להגיע והתיישבו בדימונה. ב-90' הגיעו להסכמה עם ‏הממשלה שלפיה יקבלו אשרות תייר עם רישיון עבודה, וב-2003 קיבלו מעמד של תושבי קבע המקנה ‏להם זכויות ככל ישראלי, למעט דרכון והזכות לבחור ולהיבחר לכנסת. מתוקף מעמדם הם אינם ‏חייבים להתגייס אך ילדים רבים בוחרים לעשות זאת בהגיעם לגיל 18. הקהילה, הדוגלת בטבעונות ‏קפדנית, מאמינה כאמור גם בפוליגמיה.‏

בעשורים הראשונים להתיישבות בדימונה (במקום שהיה מרכז קליטה) היה כפר השלום מוקד עלייה ‏לרגל. בכתבות שפורסמו אז התרשמו כולם מהניקיון ומהצמחייה ומהבתים הקטנים ששופצו. בחלוף ‏השנים, כשכל הניסיונות למצוא לקהילה מקום התיישבות חלופי כשלו, נשאר הכפר נקי להפליא אך ‏נעשה צפוף עד מאוד. הבתים קטנים, צמודים, בנויים טלאים טלאים מקירות גבס העטופים בבדי יוטה ‏שחורים, עמוסי קולות ילדים וריחות בישול. לא מעט משפחות המונות גבר, שתיים או שלוש נשים ‏ועשרות ילדים עודן מצטופפות בשני חדרים קטנים. גם המשפחות הרבות שעברו בעשור האחרון ‏לדירות בשיכונים מסביב לא ניצלו מהצפיפות ונאלצו לחלוק את הדירות עם משפחות מרובות ילדים ‏נוספות.‏

בסוף שנות השישים הגיעה הקבוצה הראשונה של ״קהילת הכושים העבריים״ לישראל. חלקם באו כתיירים וחלקם הזדהו כאתיופים. הם התמקמו בארץ, רובם בדימונה והיתר בערד, מצפה רמון, טבריה והגליל התחתון. מאז עלייתם ועד לימים אלו, מנהלים בני הקהילה מאבק ממושך בניסיון להסדיר את מעמדם החוקי בישראל .

בני ״קהילת הכושים העבריים״ מאמינים כי הם נמנים על צאצאיו של שבט יהודה, אחד מעשרת השבטים האבודים שהוגלה לאפריקה אחרי חורבן בית שני ומשם נחטף לעבדות באמריקה. מרבית חברי הקהילה נולדו וגדלו בגטאות בארצות הברית וחוו אפליה ודיכוי .

בני הקהילה חיים על-פי מצוות התורה ואינם מכירים בתורה שבעל-פה. הם מתנזרים מעישון , אוכלים מזון טבעי, מתרחקים מתרופות קונבנציונליות, מלים את בניהם, מקפידים על נידה והגברים שבהם, רשאים לשאת מספר נשים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רוזי רוזנפלד, סגנית מנהל מחלקת איכלוס, דוח משרד הבינוי והשיכון - מחוז דרום

ענת בן-זיכרי, לשכת מנהל מינהל אוכלוסין, דו"ח משרד הפנים

Konighofer, Martina . The New Ship of Zion. Lit. p. 38.

Eugene V. Gallagher; W. Michael Ashcraft . Introduction to New and Alternative Religions in America [Five Volumes]. Greenwood Publishing Group. p. 4.