‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מצב האסירים הערבים בבתי הכלא בישראל ?

תוכן עניינים

מבוא. 

ערביי ישראל. 

האסירים הערבים בבתי הכלא בישראל. 

אסיר ביטחוני 

זכויותיו וחובותיו של אסיר ביטחוני 

תנאי המאסר של אסיר ביטחוני 

המשרד לביטחון פנים.. 

בית הסוהר ״שקמה״. 

בית הסוהר ״אשל״. 

בית הסוהר ״נפחא״. 

כלא ״שאטה״. 

מהו אסיר ביטחוני בישראל. 

מאבק למען קבלת זכויות. 

שמירה על זכויות האסירים הביטחוניים..

שוויון 

שוויון בחוקי מדינת ישראל. 

שביתת רעב. 

בקורת על הצהרת מלטה. 

הזנה בכפיה. 

חוק הזנה בכפיה

הזנה בכפיה השוואה לעולם.

טורקיה. 

האיחוד האירופי 

משפט בינ"ל – מאסר וכליאה. 

מסמכים בין-לאומיים המסדירים זכויות אסירים.. 

אמנות המסדירות זכויות אדם בנוגע למאסר וכליאה. 

זכויות אסירים.. 

Standard Minimum Rules for the כללים הקובעים סטנדרטים מינימליים לטיפול באסירים.. 

Treatment of Prisoners. 

היגיינה ותנאי כליאה במאסר. 

תנאי המאסר בישראל. 

עמותת רופאים לזכויות אדם.. 

המצב בישראל. 

משפט משווה. 

ארה"ב. 

מערכת בתי המשפט הפדרלית. 

עבריינים פדרליים.. 

גמול. 

הרתעה. 

שיקום.. 

שיקולי ענישה. 

נסיבות מקילות ומחמירות. 

מאסר חובה בארה"ב ענישה מחייבת. 

השוואה לבריטניה. 

סעיף 166 לחוק השיפוט הפלילי 

קביעת קווים מנחים לענישה. 

חובה לנמק את גזר-הדין ולהסביר את השלכותיו 

ביקורת על חוק השיפוט הפלילי 

סיכום.. 

מסקנה:. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה זו עסקה בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו ניסיתי להקיף את כל האספקטים של תופעת האסירים הבטחוניים וחוסר הצדק כלפיהם.

כפי שניתן לראות מהעבודה, כליאת אנשים בתנאים חמורים אינה עולה בקנה אחד עם סטנדרטים הומניטריים בינלאומיים בכלל, והסטנדרטים שישראל טוענת כי היא עומדת בהם בפרט.

הדבר נכון פי כמה כשאנשים אלו מוחזקים בבית הכלא הישראליים מתוקף מעצר מנהלי, ללא משפט.

כמו כן, תנאיהם של האסירים הביטחוניים נחותים בהרבה מאלה של האסירים הפליליים, דבר אשר אין לו כל הצדקה במושגים של מידתיות הענישה או ביטחון לאומי, כלומר, אין שום אספקט באינטרס הציבורי אשר מצדיק את חוסר השוויון בתנאים בין שני קבוצות כלואים אלו.

כמו כן, לדעתי, אין שום קמצוץ של מידתיות ביחס של מדינת ישראל כלפי פלסטינאים אשר כביכול פגעו בביטחון מדינת ישראל, בהשוואה ליחס שלה כלפי יהודים אשר פגעו בביטחון המדינה[1].

ארצה להעלות את הדוגמא של ענת קם, אשר גנבה מסמכים מסווגים מצה"ל והעבירה אותם לעיתונאי אורי בלאו, אשר בתורו פירסם אותם בעיתון "הארץ"- נכון להיום לא אורי בלאו ולא ענת קם אינם יושבים בכלא בעוון מעשיהם, וניתן רק לנחש ניחוש מושכל שהיחס כלפי פלסטייני שהיה עובר עבירה דומה או אף פחותה מכך היה זוכה ליחס אחר לחלוטין והיה נמצא כיום בכלא.

גם מרגל האטום וענונו זכה למשפט צדק, דבר שלא כל האסירים הביטחוניים הפלסטינים זוכים לו, ונמצאים בסטטוס של "מעצר מנהלי".

לסיום, ארצה להתייחס לסוגיית שליט ו"השוואת התנאים" בינו לבין האסירים הביטחוניים, שמצבם קשה גם כך.

גלעד שליט נחטף בידי מה שישראל מכנה "ארגוני טרור"- הם אינם חתומים על אמנות בינלאומיות ואינם מחויבים להסכמים[2].

ישראל לעומת זאת חתומה על אמנות זכויות אדם והינה חברה באו"ם.

מה שנקרא "השוואת תנאים" בידי מפלגות הימין הינו הלכה למעשה אקט של נקמנות וצימאון לדם נטו, אשר בינו לבין צדק אין ולו קשר קלוש. מניעת ביקורים ותנאי מחייה בסיסיים יהפוך בעצם את ישראל למדינה אשר משתמשת בשיטות של טרור כלפי שבויים על פי הסטנדרטים שהיא עצמה קבעה, ואין למהלך כזה שום הצדקה או לגיטימיות.

מצגת אסירים בטחוניים, זכויות, הזנה בכפיה, שביתת רעב

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

עמיחי כהן, "סופו של נשף המסכות? בעקבות בג"ץ 794/17 זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית", המשפט ברשת: זכויות אדם – כתב עת: מבזקי הארות פסיקה (2018).

לרנאו, חגית. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס