‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מערך תרופות המרשם והתרופות מעל לדלפק ללא מרשם?

תוכן עניינים

תקציר 

 מבוא .

 תרופה מהי 

 תהליך פיתוח תרופה ואישורה 

  הגדרת תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם 

 ?(OTC) מרשם ללא תרופות מהן 

 הבסיס העובדתי (Evidence Based) של תרופות ללא מרשם 

 OTC של כלכליים נתונים 

 מצב תמונת 

 סקירת ספרות

 "המרכיבים הפעילים" בשוק תרופות ה-OTC

 OTC ותרופות "הבריאות סל" 

האם גובה התשלום משפיע על בחירת תל"ם 

מדיניות השיפוי על תרופות תלם בעולם

 התרופות תעשיית 

 נתונים 

מ"תל 

תפקיד הרוקח ומעורבותו 

האם נדרשת מעורבות רוקח בתרופות ללא מרשם 

הטענות בעד ונגד מכירת תרופות ללא פיקוח רוקח 

המעבר תרופות מרשם לתרופות ללא מרשם

ותפקידו של הרוקח במתן תרופות ללא מרשם 

בתי המרקחת בישראל 

מאפייני בתי המרקחת בישראל 

הצרכנים 

עצמי טיפול 

הצרכנים מאפייני 

מאפיינים שיווקיים של צרכני תרופות ללא מרשם 

נגישות התרופות לצרכנים בעולם 

הפארם רשתות 

הרגלי שימוש ב- OTC

סקר שימוש ב-OTC בישראל 

רכישת תרופות ללא עזרת רוקח

OTC רכישת מקום 

הרוקח עזרת 

עצמי טיפול 

אחוז הנמנעים מטיפול עצמי 

קריאת העלון לצרכן 

השימוש בעולם בתרופות ללא מרשם 

רגולציה

סוגיית הפיקוח על מחירי 

 OTC מחירי סקר 

 OTC פרסום דילמת 

פרסום תרופות ללא מרשם 

רמת האפקטיביות של פרסום תרופות 

החוק בארץ ובעולם 

פרסום באינטרנט של תרופות ללא מרשם 

רשימת מקורות 

בעברית מקורות 

באנגלית מקורות

תרופות ללא מרשם (תל"ם) הן תרופות שניתן לרכוש בבתי המרקחת ובחנויות המורשות לכך

מבלי להזדקק למרשם רופא. תרופות אלו מכונות גם Non Prescription Drugs.

ראשי התיבות באנגלית מייצגות את המילים: Over The Counter,המשמעות היא "מעבר

לדלפק", מעבר לדלפק הרוקח. תרופות אלה ניתן לקבל ללא צורך ברוקח (כמובן שללא צורך

הרופא) כי הן נמצאות במדפים הנגישים לכל ולא לרוקח בלבד. המינוח מעט מבלבל כי בישראל,

ואף במדינות אחרות, יש תרופות שמותר לרוקח למכור ללא מרשם רופא, אולם לא מותר למכרם

במכירה כללית כלומר שלא ע"י רוקח.

הערה: המונח OTC כולל תרופות ללא מרשם לטיפול בכאב ובבעיות בריאות מוגדרות, אך יש

הכוללים בו גם תוספי מזון, ויטמינים ומינרלים, צמחי מרפא ועזרים שונים למניעת

עישון,למניעת עששת וכדומה. בשל מורכבות הנושא והשוני בספרות, בתחיקה ובנהלים בין שתי

קבוצות אלה בחרנו בעבודה זו להתמקד בתרופות OTC בלבד ללא צמחי מרפא תוספי מזון

וויטמינים ומינרלים.

כפי שהוסבר לעיל, תרופות תל"מ (OTC) מחולקות בישראל לשתי קטגוריות:

P .1 תרופות רוקח - התרופות "מאחורי דלפק הרוקח", הכוונה לתרופות שאינן מצריכות

מרשם רופא, אך נמכרות רק בבתי המרקחת תחת השגחתו של הרוקח.

GSL .2 תרופות לשיווק כללי – (General Sale). תרופות ללא מרשם המותרות למכירה ללא

רוקח ואף מחוץ לבתי המרקחת, ובחנויות אחרות שקיבלו לכך רישיון ממשרד הבריאות.

קטגוריה זו נוספה בשנת 2005. קיימות תקנות והגבלות על תרופות אלה.

המגמה הגוברת בעולם לפיה תרופות רבות משנות את מעמדן מתרופות מרשם בלבד לתרופות ללא

מרשם וחלקן אף נמכרות ללא פיקוח רוקח מטיבה עם הצרכן בכך שניתנת לצרכן האפשרות לבחור

ולקנות את התרופה על פי שיקוליו.

הספרות המקצועית מכנה זאת טיפול עצמי (self-medication). מאמרים רבים נכתבו על חשיבות

עידוד הטיפול העצמי וארגוני התרופות ללא מרשם העולמיים פרסמו מאמרים וספרים הדנים

בחשיבות ועידוד הטיפול העצמי ויתרונותיו הכלכליים תוך שימוש בתרופות ללא מרשם .

הסיבות העיקריות לעידוד הטיפול העצמי הן נגישות וזמינות של תרופות לבחירת הצרכן

ולהעדפותיו, לחץ של חברות התרופות המעודדות את הצרכנים להיות אחראים לבריאותם והנחת

הממשלה כי קנייה פרטית של תרופות ללא מרשם ע"י האזרחים חוסכת משאבים כלכליים למערכת

הבריאות.

אבל,ידוע כי שימוש לא מושכל בתרופות ללא מרשם דורש טיפול אינטנסיבי יקר הדורש משאבים

רבים למערכת הבריאות.

הצרכן בעידן המודרני מודע לבריאותו הוא חשוף למידע אך גם לפרסומות העשויות להטעות או

לעודד צריכה מיותרת ושגויה, ונשאלה השאלה האם יש לצרכן את היכולת לבדוק את המידע

ולשפוט מה מתאים וטוב לו כאשר השימוש בתרופות הולך וגדל וההשגחה הרפואית מצטמצמת.

על כן על המדינה על באי כוחה: משרד אוצר, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, מוטלת החובה לדאוג

לבריאות תושביה ולהבטיח שתהיה חקיקה מתאימה ורגולציה על המידע הניתן מיצרני ומשווקי

תרופות ללא מרשם כמו גם בקרה מקצועית הדוקה.

דרישה מן הרוקח למתן אינפורמציה ברורה והקפדה על זהירות ואפקטיביות של תרופה כמו גם

עיגון בחוק של אחריותו יקל על העברת מרשמי רופא לדרגת מרשמי רוקח .

בישראל, הרפורמה במכירת תרופות ללא מרשם, שבמסגרתה הורשו בתי עסק לממכר מזון ותחנות

דלק למכור גם תרופות ללא מרשם לא שנתה משמעותית את הנגישות לתרופות אך גרמה לכך כי

עלה משמעותית מחירן של תרופות ללא מרשם למכירה חופשית בניגוד למצופה.

תרופה היא תכשיר המיוצר על ידי חברת תרופות או תכשיר שנרקח בבית מרקחת על ידי רוקח

מוסמך. תרופה מכילה חומר כימי פעיל ,ממקור טבעי או סינתטי, המשפיע על התא החי ומשנה את

פעילותו. תרופה עשויה להכיל חומרים נוספים הקובעים, צובעים ומעצבים את צורתה ואופן

השימוש בה: זריקות, טבליות, קפסולות, סירופים, נרות ועוד.

לתרופה ישנה פעילות פרמקולוגית מוכחת, אשר אמורה להיטיב עם המטופל. פעילות לא רצויה של

תרופה מוגדרת כתופעת לוואי.

מטרתן של התרופות היא לסייע בריפוי מחלות ו/או בהקלת הסבל הכרוך במחלות (חום, כאבים

וכדומה).

ככלכלנים ניתן לומר שכל תרופה היא כעין עיסקת עלות תועלת כלכלית שבה המטופל אמור

להרוויח מפעילותה הטובה של התרופה יותר ממה שהוא עלול להפסיד בגין תופעות הלוואי שהיא

גורמת. לכן, כל התרופות צריכות להילקח רק על-פי הוראת רופא או על-פי ההנחיות הרשומות על

גבי האריזה ובעלון לצרכן. התאמת התרופה לבעיה הכרחית על מנת שתהיה כדאיות בלקיחת

התרופה, והיתרון שבהקלה/הריפוי שהתרופה תספק ייגבר על החשש מתופעות הלוואי ועל נזקיה.

 תהליך פיתוח תרופה ואישורה

תהליך פיתוחה ואישורה של תרופה חדשה הוא תהליך יקר ועשוי לארוך שנים רבות. ההערכות הן

שפיתוח תרופה חדשה כיום לוקח לפחות 5 שנים ועולה בין כמה מאות מיליוני דולרים לכמה

מיליארדים. התהליך כולל כמה שלבים:

1. מידול - מעבדת מחקר מציעה מודל לחומר חדש, תהליך זה נעשה כיום רבות על ידי מודלים

 .In Silico - ממוחשבים

2. סקרינינג- סינון מאות או אלפים של מולקולות המבוססות על המודל נבדקות ברמת המבחנה -

אין ויטרו.

3. פרמקולוגיה - בדיקת האפקט הפרמקולוגי של מספר מועמדים נבחרים במודלים של בעלי חיים -

אין ויוו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מהדורה מס' 22, מדור דיני רוקחות.

מדינה, שוק התרופות בישראל – סקירה, רפ"ק תמר מדינה ורס"ל אופיר הורדי, משטרת

ישראל, היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית,