‏290.00 ₪

היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

קרינה, היא אנרגיה המתפשטת במרחב כגלים או כחלקיקים.

ניתן להצביע על שני מקורות קרינה עיקריים: קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת וקרינה מייננת (קרינה רדיואקטיבית).קרינה מייננת (קרינה רדיואקטיבית) - המושג מתאר מעבר אנרגיה בצורת גלים אלקטרומגנטיים או חלקיקים תת-אטומיים, בתחום תדרים של 10¹⁵ - 10²². הקרינה המייננת היא גורם מסרטן מוכח ועלולה לגרום לנזק לרקמות הגוף. בין מקורות הקרינה המייננת מצויים גז הראדון וקרני רנטגן (X-RAY).

קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת - קרינת רדיו הנפלטת ממכשירים כמו מקלטי רדיו, טלוויזיה, מכשירי מיקרוגל, משדרי רדאר תקשורת סלולרית ורשת החשמל. זהו זרם של חלקיקי אנרגיה המתפשט בתחום תדרים 10¹⁵-0 הרץ.

החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים הינה חשיפה יומיומית הנובעת הן ממקורות טבעיים והן ממקורות מלאכותיים בתדרים שונים. לשימוש במוצרי חשמל ואלקטרוניקה יש תועלת לרווחת האדם אך בשנים האחרונות מתעוררת דאגה לגבי אפשרות של פגיעה בבריאות כתוצאה מחשיפה לשדות מגנטיים וחשמליים, במיוחד בתחום רשת החשמל בתדר 50 הרץ (קווי מתח גבוה - ELF). ממחקרים שנערכו בנושא ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לקווי מתח גבוה (ELF) לא ניתן לקבוע בוודאות האם קיימים סיכונים בריאותיים כתוצאה מחשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים בקרבת קווי מתח גבוה. בהתבסס על קביעת הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת ואומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע המשרד לאיכות הסביבה את סף החשיפה הבריאותי לשדה מגנטי - 1,000 מיליגאוס ולשדה חשמלי - 5,000 וולט למטר. סף זה מתייחס לחשיפה אקוטית קצרת מועד ואינו מתייחס לסיכונים לתחלואה במחלות קשות.

סף החשיפה הסביבתי שהוא הסף לחשיפה כרונית וממושכת לשדה מגנטי שנקבע על ידי המשרד לאיכות הסביבה עומד על 10 מיליגאוס ולשדה חשמלי 5,000 וולט למטר.

בהתאם לאמור לעיל, ממליץ המשרד לאיכות הסביבה לגורמי התכנון הסביבתי ולחברת החשמל לתכנן ולהפעיל את קווי המתח ומתקני ההשנאה החדשים כך שלא יגרמו לחשיפת הציבור לשדה מגנטי העולה על 10 מיליגאוס בממוצע על פני 24 שעות ביממה. הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן IARC קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לקרינה בלתי מייננת בטווח 2 ועד 4 מיליגאוס (שדה מגנטי), הינם גורם אפשרי לסרטן ולכן, יש לנקוט באמצעים של זהירות מונעת. קביעת סף ה-10 מיליגאוס על ידי המשרד לאיכות הסביבה נבע מהעובדה כי סף נמוך יותר יגרור עלויות ביצוע גבוהות.

נציג המשרד לאיכות הסביבה מסר כי בארה״ב, הסף הסביבתי נקבע פר פרויקט ובשיתוף עם רשויות התכנון המקומיות והתושבים. בקליפורניה לדוגמה, הסף הסביבתי המקובל הוא 2 מיליגאוס .

בצרפת ובאנגליה, כמו בארה״ב, הסף הסביבתי נקבע פר פרויקט ובשיתוף ועדות התכנון השונות. בשוויץ, קיימת חקיקה ותקינה שקובעת חשיפה מרבית של 10 מיליגאוס, אשר בישראל מתורגמת ל-2.5 מיליגאוס (השוני נגרם כתוצאה משיטות הפעלה שונות).

בהולנד, קיימת הנחייה תכנונית על פיה החשיפה תהיה רק של 4 מיליגאוס אשר בישראל מתורגמת ל-10 מיליגאוס.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

ד"ר מעין ברנע-זהר, האם באמת הוכח שקרינה סלולרית מסרטנת?, מכון ויצמן למדע, מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏29 במאי 2016

אהרון, דורון. מקורות קרינה אלקטרומגנטית. מסמך שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה. הכנסת - מרכז מחקר ומידע

ד״ר סטיליאן גלברג. ראש אגף קרינה במשרד לאיכות הסביבה. המשרד לאיכות הסביבה.

ICNIRP - International committee for Non Ionizing Radiation Protection