‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי טיפול בגברים מכים?

תוכן עניינים

רקע

מטרת העבודה

שיטת המחקר –

פרקי העבודה

אלימות במשפחה

אלימות בין בני זוג

אלימות בין בני זוג: אישה מוכה, גבר מכה

בית נועם - הוסטל לטיפול בגברים אלימים

יוזמת הביטוח הלאומי בבית נועם

נתונים מספריים – בית נועם

בית-נועם כתכנית ניסיונית

דרכי הפעולה של ״בית-נועם״

הפעולות להחדרת המודעות הראשונית ל״בית-נועם״

הקשרים בין בית-נועם והחוק

האם העיריה היא הגורם הממונה הראוי על בית נועם?

הגורמים הממונים - ועדת ההיגוי והועדה המקצועית

פניות גברים מספרים ונתונים

צורת הפעולה של המעון

אוכלוסיית היעד

פעילות הצוות המקצועי בבית־נועם

תפקיד הצוות המקצועי כולל מגוון תחומי פעולה:

הרובד המקצועי ואופי הטיפול ב״בית-נועם״

הקבוצות הטיפוליות הפועלות ב"בית-נועם״

דיון בממצאי התצפית

סיכום

נספח

תצפית על הוסטל לגברים מכים

"בית נועם".

אלימות כלפי בת הזוג היא מצב מורכב ואמביוולנטי מאחר שביחסים בין נשים וגברים נמצאת סתירה: מצד אחד יחסים של מתח, ריחוק ועוינות ומצד שני משיכה, אהבה וחיבה. תופעת האלימות במשפחה הכוללת רצח נשים בידי בן זוגן קיימת מאות שנים, אך המודעות הציבורית לבעיה זו ברחבי העולם החלה רק בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים. אלימות הבעל כלפי האישה מופעלת בכמה אופנים: פיזי, נפשי, מילולי, מיני וכלכלי. ההתנהגויות כוללות איומים, השפלות מילוליות ופיזיות, מעקבים, הטרדות, הצרת צעדים, בידוד חברתי, מניעת שליטה על משאבים כלכליים, השלכת חפצים, אונס או פגיעה מינית, פגיעות פיזיות שונות, ולעתים ניסיונות רצח. מחקרים טוענים כי מטרתו של הבעל היא להשיג שליטה על האישה. הצורך בשליטה נובע ברוב המקרים מחולשתו של הגבר, מרגש הנחיתות וחוסר ההערכה העצמית שלו. הגבר מוצא באישה אובייקט בו הוא תלוי ובאמצעותו הוא מסוגל להתמודד עם העולם למרות הדימוי העצמי הנמוך שלו. ככל שרגשי הנחיתות של הבעל גדולים יותר התסכול גדול יותר ורמת האלימות כלפי האישה עלולה להיות קשה יותר, בעיקר כדי שהיא תחשוש לעזוב, מצב שנחווה אצלו כאסון, כמו מוות רגשי, כיוון שהוא לא מכיר דרך לשרוד בעולם ללא אובייקט התלות שלו[1].

מרבית התוקפים הם אנשים בעלי צרכים אשר יכולים לאהוב ולהיות נאהבים. הם משתמשים באלימות כדי לקבל את רצונם מבנות זוגם, אבל במקרים רבים הם מתנהגים כרגיל כלפי קרובי משפחה, חברים לעבודה ואחרים, ובאופן כללי מנהלים אורח חיים נורמטיבי. לרוב הם מאוד לא בטוחים ביכולתם לתת אמון באנשים אחרים ויש להם קושי לרקום יחסי חברות קרובים ואינטימיים. הם נוטים להיות ביקורתיים או קנאים כלפי בנות זוגם ולעתים קרובות הם מכחישים את אחריותם על ההתנהגות שלהם ורואים אותה כנובעת מהתנהגות בת הזוג. כמו כן, רבים מהם ממזערים את ההשפעה של ההתנהגות התוקפנית על בת זוגם ולא מבינים את מידת הסבל והכאב שהם גורמים לה. מחקרים מראים כי למתעללים ולקורבנות האלימות יש מאפיינים דומים. בין המאפיינים ניתן למצוא: הערכה עצמית נמוכה, הכחשה ורקע של אלימות במשפחה.

במקרים של חשד לאלימות במשפחה, ניצבת המשטרה לעיתם קרובות בפני דילמה הכרוכה בניבוי תוך לקיחת סיכון. בעיה זו קשה במיוחד, שכן סכסוכים משפחתיים רבים מתרחשים "בארבע עיניים", ובפני הגורם החיצוני המעורב אין תמיד מידע עובדתי מוצק שיכול לתמוך בגרסה זו או אחרת. בשנת 1998 עדכנה משטרת ישראל את מדיניותה, כאשר פתחה מדור לחקירת מקרי אלימות בין בני זוג. במערך זה מושם דגש על הנושאים הבאים: תגובה מהירה ומקצועית של המשטרה תוך מיצוי סמכויותיה, הערכת המסוכנות ומניעתה בכל שלבי הטיפול המשטרתי, קשר בין המשטרה לבין גורמים מטפלים בקהילה, והקצאת מערך חקירות ייחודי בכל תחנות המשטרה: בכל תחנת משטרה יהיו שני חוקרים שהוסמכו לחקירת עבירות אלימות בין בני זוג, וכן יוקצו חוקרות ייחודיות למגזר הערבי. [2]

עד לשנת 1976 העוסקים בתקשורת הישראלית לא ראו הכאת נשים כבעיה חברתית, אלא כבעיה פרטית. במהלך השנים היחס לתופעה עבר שינוי. תחילה נחשפו מקרים שהוצגו כחריגים, והכתבים דיווחו[3] על אלימות נגד נשים ורצח נשים על ידי בעליהן כעל "בעיה רומנטית", טרגדיה משפחתית או אירוע מקרי והנטייה הייתה להטיל את האשמה באישה. אולם בשנת 1976 היחס לתופעה השתנה והוא בא לידי ביטוי בשני אופנים: פתיחת מקלטים לנשים מוכות בשנות השבעים וחקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה בשנת 1991, ובהדרגה החלה התקשורת לראות בתופעה כבעיה חברתית ולא אישית. [4]

מנתוני משטרת ישראל אודות רצח נשים בידי בני זוגן עולה כי בשנה האחרונה נרצחו 14 נשים אשר כללו אישה אחת מהמגזר הערבי ושש נשים עולות מחבר העמים.

רצח נשים הוא גורם המוות השביעי בתמותת נשים בוגרות מקרב כלל אוכלוסיית ארצות הברית, והגורם המוביל בתמותת נשים צעירות ממוצא אפרו-אמריקני בארצות הברית בין הגילאים 15-45. 20%-40% מכלל מקרי הרצח הם רצח נשים במשפחה .

בארץ קיים הוסטל אחד לטיפול בגברים אלימים בשם ״בית-נועם״. בית נועם היא תכנית ניסיונית שאושרה כמפעל מיוחד על ידי ביטוח לאומי במימונו ובמימון משרד העבודה והרווחה, מתוך יוזמה של עמותת נועם למניעת אלימות במשפחה. בית נועם הוא ניסיון ליצור מסגרת טיפולית קבוצתית אינטגר טיבית אשר תיתן מענה לרובד הקשה של גברים אלימים. הגברים המטופלים בבית -נועם חיים במסגרת זו תקופה של ארבעה חודשים. בתקופה זו הם גרים בבית נועם ומטופלים בו, אך בשעות הבוקר יוצאים לעבודה. ממצאי המחקר של הביטוח הלאומי על בית נועם הראו כי בעקבות הטיפול בבית נ ועם פסקה כמעט לחלוטין האלימות הפיזית של הגברים. עם זאת התקיימו עדיין ביטויים של אלימות מילולית .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לרנאו, חגית. עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס

גולדברג, א' . בית סוהר: האתגר בניהול אנשים מאחורי הסורגים. רעננה: כותרים.

לוי ש. ופרידמן א., קבוצות לעזרה הדדית לבוגרי הקבוצות הטיפוליות לגמילה מאלימות במשפחה: מחקר הערכה , המוסד לביטוח לאומי - המחלקה למפעלים מיוחדים, ירושלים