‏299.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פעילות הצלב האדום הבין- לאומי בתקופת השואה?

תוכן עניינים

מבוא

הצלב האדום- רקע היסטורי

הצלב האדום בזמן מלחמת העולם השנייה

גטו טרזין

תקופות בחיי הגטו

חברי המשלחת של "הצלב האדום" לא ידעו דברים רבים

מחנה המשפחות הצ'כיות באושוויץ – בירקנאו

מעון הילדים במחנה המשפחות

סיכום

ביבליוגרפיה

בלימודיי התחקיתי אחר תחנות משמעותיות :גטו טרזינשטאט ומחנה המשפחות הצ'כיות באושוויץ בירקנאו. שתי תחנות אלו היו למעשה שני מפעלי תרמית ומצג שווא שהקימו הנאצים, שאחת ממטרותיהם המרכזיות היו הצגת תנאי החיים ומצב היהודים במחנות הריכוז וההשמדה עבור "הצלב האדום".[1]

נושא זה העלה אצלי שאלות רבות:

• מדוע חשובה הייתה לנאצים עמדת "הצלב האדום" בנוגע לתנאי החיים של היהודים במחנות?
• מדוע אפשרו הנאצים למשלחות מטעם "הצלב האדום" לסייר במחנות?
• האם הייתה השפעה אפשרית של ארגון "הצלב האדום" לשיפור התנאים ואם כן, מדוע לא באה לידי ביטוי?

כותרת ספרו של אריה בן טוב, "הצלב האדום איחר להגיע" העוסק ביהודי הונגריה בין השנים 1943-1945 והוועד הבינ"ל של "הצלב האדום", מעידה על כך שהייתה ציפייה יהודית לעזרה והצלה של "הצלב האדום", וככל הנראה הייתה סיבה אמיתית לתקווה זו שהכזיבה מסיבות שונות. [2]

"הצלב האדום" לא פעל כמצופה והשאלה שלי היא - מה יכול היה לעשות, איך, ומדוע בסופו של דבר יכולותיו לא באו לידי ביצוע .

תנועה המוכרת בשם "הצלב האדום הבינלאומי" אינו נושא בתפקיד רשמי כלשהו והוא התאגדות הומניטארית עולמית שמטרתו הגשת עזרה לזקוקים לו. הוא ארגון הומניטארי לא ממשלתי, בין לאומי המורכב מאזרחי שוויץ בלבד וקשורות אליו אגודות ארציות ממדינות רבות ברחבי העולם. המדינות החברות בארגון מחויבות לכבד את הנייטרליות של הארגון, אנשיו והציוד בו הוא משתמש, לאפשר לו הגשת סיוע לכל אדם במצוקה, כאשר כיבוד הנייטרליות של הארגון חשובה במיוחד באזורי מלחמה. המשרדים הראשיים של "הוועד הבינלאומי של הצלב האדום" ו"הסהר האדום" נמצאים בז'נבה שבשווייץ.

התפקיד העיקרי של "הצלב האדום הבינלאומי" (להלן צא"ב) הוא קיום ופיתוח קשרים בין האגודות הארציות, להיות מתווך ניטראלי בין צדדים לוחמים, ומתוקף היותו יוזמה של אמנת ז'נבה- לפקח על קיום החוק ההומינטארי ופיתוחו.[3]

מהגדרת הארגון, מעמדו, תפקידיו ומטרותיו משתמע כי היה עליו לפעול לטובת הצלת יהודים בשואה ולהגיש עזרה תוך ניצול מעמדו כניטראלי. עובדה זו מעלה את שאלת המעמד שהעניק הרייך השלישי לארגון "הצלב האדום"במלחמה והאם הוא הכיר בניטראליות של הארגון ואפשר לו לפעול. [4]

רעיון הקמת ארגון רפואי הומניטארי נהגה ע"י השווייצרי ז'אן אנרי דינן, כתוצאה ממראות שראה בקרב סולפרינו בצפון איטליה, שנמשך 15 שעות. במהלך הקרב הוא חזה בעשרות אלפי פצועים והרוגים ששכבו בחום, עד שנאספו אל הבתים, הכנסיות והמרפאות המאולתרות, שלא היו ערוכים לטיפול במספר פצועים כה גדול. לכן, אסף נערות, נשים ועוברי אורח מהסביבה וניסה להגיש עזרה לפצועים. על אף המאמצים שהושקעו, דינן ידע שקיומו של גוף מסייע יכול היה למנוע את מותם של קורבנות רבים ולכן ניסה להעלות את רמת מודעות הציבור לנושא. ב- 1864 התארגן כנס בינלאומי, אשר הביא לכינונה של "אמנת ז'נבה הראשונה". הסמל שנבחר לארגון הוא צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.[5]

באביב 1942, עם יציאת רכבות הגירוש הראשונות מצרפת, נאלץ הצא"ב להכיר בכך ש"הצלב האדום"הגרמני לא מראה נכונות להמשיך לקיים את תפקידיו. בנוסף, אנשי הקשר עם הצא"ב בתוך הצבא הגרמני ובמשרד החוץ הגרמני נמנעו מלסייע לנציגי הארגון לגלות מה עלה בגורל המגורשים ובעיקר אלו היהודים או לאפשר להם להושיט ערה לאותם המגורשים.

הצעת טוקיו, שב- 1939 התקשה הצא"ב להבטיח את מימושה סיפקה הגנה מזערית לבני ערובה אזרחים שהובאו מארץ האויב לשטחי הכובש. הצא"ב ניסה למצוא דרכי פעולה אפשריות והחליט לפעול על סמך אותו מסמך ולהציע לגרמנים

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ע' ריחני, שואה הכרוניקה, הוצאת אוריון, 2018.

Cowan, Paula. Understanding and teaching Holocaust education. Los Angeles : Sage Publications, 2017

תח 10 talshoha