‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

אפיון הילדים השוהים באומנה. 3

הפסקת הסידור באומנה. 4

אומנה בישראל. 4

קריטריונים למועמדים להיות משפחה אומנת. 4

הליווי הניתן למשפחות האומנה על ידי צוות השירות. 5

הפרטה ורגולציה. 6

רגולציה, המדינה הרגולטורית ורפורמה רגולטורית. 7

רגולציה בעידן של הפרטה. 11

החזר הוצאות באומנה. 14

זכויות נוספות של משפחת אומנה בישראל. 14

הפרטת שרותי האומנה בישראל. 15

העמותות האחראיות כיום על נושא האומנה. 15

אומנה של חיות מחמד. 16

הפרטת מערך שירותי משפחות האומנה. 16

הנחיות לטיפול אומנה. 16

המבנה הארגוני הקודם בתחום האומנה:. 17

השינויים בהפעלת תחום האומנה:. 17

מאפייני הטיפול בשירות האומנה כיום:. 18

גיוס משפחות אומנה:. 19

מנחות- אומנה. 19

פיקוח:. 21

תקצוב :. 22

נקודות לדיון:. 24

סיכום.. 26

ביבליוגרפיה. 27

אומנה היא מסגרת משפחתית, המנוהלת על ידי זוג הורים אומנים המטפלים בילד נוסף במסגרת משפחתם תמורת תשלום. השמת הילד במשפחה אומנת בקרבת מקום המגורים של משפחתו הביולוגית, מאפשרת את הוצאתו מהבית מבלי לנתקו לגמרי מסביבתו הטבעית (אלא אם כן יש סיבה טיפולית להרחקתו מביתו). בדרך זו ניתן לשמור ביתר קלות, על הקשר בין הילד והוריו הביולוגיים, ולעודד אותם לשמור על הקשר הרגשי עם ילדם ובכך להקל על החזרת הילד אליהם, לאחר שיקומם.

האומנה כחלופה טיפולית נשענת על התפיסה המקצועית הגורסת כי לצורך התפתחות מלאה והרמונית של אישיותו על הילד לגדול בסביבה משפחתית. האומנה מספקת לילד אווירה ביתית ואינטימית, דמויות הוריות קבועות והתייחסות אישית למכלול צרכיו הפיזיים והרגשיים. האומנה, בניגוד לפנימיה, מאפשרת לילד לקבל טיפול אינטימי במסגרת משפחתית, ובניגוד לאימוץ, משמרת ובונה את הקשר עם ההורים הביולוגיים כדמויות מרכזיות בחייו של הילד שיש לכבד ולעודד את הקשר עימם.

משך תקופת האומנה נע בין ימים בודדים לבין מספר שנים, בהתאם לסוג מסגרת האומנה:

אומנה קצרת טווח, שנעה בין מספר ימים למספר חודשים, מוצעת כאשר ילד עומד לקראת הליכי אימוץ, או כמסגרת סידור חירום בעת משבר אקוטי ופתאומי. במסגרת זו, מופקדים ההורים האומנים על הענקת הגנה מהירה ומרבית לילד, דאגה לצרכיוהיומיומיים, והכנתו לקראת מעבר אפשרי.

אומנה ארוכת טווח הנמשכת שנים ועשויה להגיע עד הגיע הילד לגיל 18, ילדים עם צרכים מיוחדים - לא מוגבל בגיל, הינה המסגרת המקובלת של סידור האומנה, במהלכה שוהה הילד במשפחה תקופת זמן יציבה. במהלך השהות מטפלים ההורים האומנים בצרכיו השונים של הילד, ומודרכים כיצד ליצור עמו קשר, לטפחו ולחנכו, במטרה להקנות לו מסגרת יציבה ובטוחה. בדרך כלל מוכוונים ההורים האומנים לשאוף ולפעול לשמירה על מערכת יחסים מתאימה עם ההורים הביולוגים, כדי להקל על הילד בגיבוש זהותו.

בנוסף למסגרת האומנה המקובלת, במסגרתה שוהה הילד במשפחת האומנה בכל שעות היממה, קיימת גם מסגרת אומנה יומית - במסגרתה שוהה הילד במשפחה אומנת במהלך היום, או בחלקו, ובעת ערב שב לביתו הביולוגי.

בעבר האחריות לנושא האומנה הייתה מוטלת על המחלקות לשירותים חברתיים, כאשר האחריות ברמה האזורית על סידור האומנה הייתה נתונה ללשכה לשירותים חברתיים. הלשכה הייתה אחראית על גיוס המשפחות, הכנתם, וליוויים במהלך השהות, ועל שמירת הקשר בין משפחות האומנה לבין אנשי המקצוע שעבדו עם משפחות המוצא של הילדים.

בעקבות קשיים שונים שנמצאו בהפעלת נושא האומנה, אחר כך החלו בתהליכי הפרטת מערך האומנה לידי גופים מפעילים שעמדו בתנאי המכרז של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בתהליך זה הועברה לעמותות האחריות על גיוס המשפחות, על הכנתם לקראת קליטת ילד, ועל הליווי הנדרש במהלך השהות במשפחה. לעומת זאת, באחריות משרד העבודה והרווחה נותר הפיקוח על איכות הטיפול בילד ובמשפחה האומנת, והעברת ההחזרים הכספיים למשפחות, קביעת מדיניות, תקצוב ואחריות להתקדמות האומנה בישראל לאור הידע המצטבר בארץ ובעולם.

הפרטה זו הדגישה את מדיניות העדפה של הסידור באומנה - אחת ממטרות העברת תחום האומנה לעמותות הוגדרה כהגדלת מספר ההשמות החוץ-ביתיות באומנה, על פני סידורים חוץ-ביתיים אחרים. כמו כן ייטוב האיכות המיקצועית.

לינק למצגת ספיציפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

משרד העבודה והרווחה - שרות ילד ונוער, תוכנית לפיתוח מערך האומנה במדינת ישראל

הוועדה לקידום מעמד הילד, פרוטוקול מס' 84, ישיבה בנושא: שירותי האומנה והפרטת השירות