‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הדרת נשים בשפת ההלכה?

תוכן עניינים

מבוא. 

שפה פטריאכלית. 

מעמד האישה ביהדות, בנצרות ובאסלאם.. 

מעמד האישה ביהדות. 

האישה, חובותיה וזכויותיה בחוקי היהדות. 

נשים וכלכלה ביהדות. 

ביבליוגרפיה. 

כאשר מתבוננים במעמד האישה ביהדות חושפים אנו אפליה נפשעת ולא אנושית, בראשית סיפור גן העדן היכן שנולדה ההבדלה והאפליה בין המינים בדת היהודית, ועד להלכות, כאשר באחרונה ובמשפט העברי, לאישה כמעט ואין ערך, והיא אין היא אלא כצל לגבר, והיא חיה בשבילו ולמענו. ולכן, בספר בראשית (2 : 23 ו 22 \ 18:2) מוזכר שהאישה נבראה אחרי הגבר ומהצלע שלו לכן היא נבראה בשבילו.

בספר בראשית (3\12-4) על הכתף של חווה מוטל החטא הראשון, שהיא האחראית על הפיתוי של אדם, ולכן האישה היא המקור לחטא וצריך להיזהר ממנה ולא להקשיב לה.

לפי התנ״ך חווה העבירה את החטא הנצחי שלה לכל הנשים. ואלוהים הטיל עונשים על האישה בשל חטא זה: כאבי ההיריון והלידה, כמיהת האישה לבעלה, שגם היא נחשבת לעונש נצחי - זאת ובלי להדגיש במעמד זה את הנטייה ״הטעונה״ כאינסטינקטיבית שבין הגבר לאישה המאפשרת היא שלטון מוחלט לגבר על אשתו. ( בראשית 3\16)

עונש אחר המכעיר את האפליה נגד האישה הוא אי טהור האישה בזמן המחזור, חרף העובדה שדבר זה לא בשליטתה של האישה, הם רואים בו כעונש המוטל על האישה לאותו חטא ראשון של חווה. אישה במחזור נחשבת למחוללת וכל מי שמתקרב אליה למשך שבעה ימים גם הוא ייחשב מחולל. וכל מי שנוגע בחפצים שלה או יושב על מיטתה צריך שיתרחץ ולכבס את הבגדים שלו. (ספר ויקרא 19:15) הכהן שאשתו, בתו או אמו בתקופת הווסת לא יכול לקרוא את ברכת הכהונה בבית הכנסת. אין תמה שנשים יהודיות רבות קוראות לתקופת הווסת בשם ״ הקללה״.

המאמר של הלפרין-קדרי, רות " 'ושיננתם לבניך - ולא לבנותיך' : הרהורים מן העבר השני של המחיצה; על הכללה והדרה של נשים בשפת ההלכה "[2] מציג גישה פמיניסטית ביקורתית לאופי הפטריארכלי של שפת ההלכה. המחברת מתלוננת על כך ששפת ההלכה היא זכרית ורואה בגבר כמודל אליו היא מדבר ומדירה נשים באופן שיטתי ומובנה.

השאלה ששואלת הלפרין קדרי היא : כיצד יש לנהוג כאשר הטקסט הקנוני עצמו אינו מציג אופציות לשוניות שונות ממש ? האם גם אז יש נפקות לעקרון ההעדפה השוויונית ? דומה כי עיקרון זה עשוי לבוא לידי ביטוי, בין היתר, באימוץ הפרשנות המכלילה במסגרת הכלל הדקדוקי שהמאמר עוסק בו, הקובע את לשון זכר כלשון הבלתי ־מסומנת, והכוללת גם את הנקבה במסגרתה . מכאן משתמע כמובן אישורו של כלל זה, או לפחות הסכמה שבשתיקה למבקשות לפעול במסגרת השפה הדתית אין כל בררה אחרת. נשים כלולות באותם מטבעות ־לשון זכריות (דוגמת ״העם״, ״בני ישראל״, ״בניך״, ״איש״) באופן מלא. האתגר הניצב לפני אלה שאכן מבקשות לפעול במסגרת השפה הדתית הוא ההתנצחות עם אותם מופעי לשון דוגמת אלה שנסקרו במאמר, המבהירים שהכללת נשים היא תמיד בעירבון מוגבל . הלפרין קדרי קובעת שהגברים מפרשי הלשון ההלכתית - ברצותם מכלילים וברצותם מדירים. הניתן להניח שלשפה הדתית הזכרית אין כל השפעה הפוגעת בהווייתה הדתית ובתפיסתה האמונית של האשה ? העמדה המוצעת במאמר קוראת לאימוץ אותו כלל דקדוקי פוגע מתוך הכרה בכך שזו אפשרות הפעולה היחידה העומדת לפני העשייה הפמיניסטית הפנים ־דתית, להבדיל מן העשייה הפמיניסטית הכללית. מבחינתה של הלפרין קדרי נשים שבויות בכבלי השפה הפטריארכלית, ללא יכולת לנקוט באסטרטגיה משותפת עם הביקורת הפמיניסטית הפועלת במסגרת השפה העברית החילונית. לפי הלפרין קדרי האפשרות המעשית לנשים העושות שימוש בלשון הלכתית היא הדגשת הבחירה הקיימת במסגרת הטקסט הקנוני עצמו , וקריאה להעדפה ברורה של השיח הכפול המכליל נשים במפורש, דוגמת העדפת הברית המתחדשת במצוות הקהל על הברית המכוננת במעמד הר סיני. לסיכום המאמר מציג גישה פמיניסטית ביקורתית לאופי הפטריארכלי של שפת ההלכה. המחברת מלינה על כך ששפת ההלכה היא זכרית ורואה בגבר כמודל אליו היא מדבר ומדירה נשים באופן שיטתי ומובנה.

 המחברת מביאה מאמר של שולמית אלמוג[4] , העוסק בשאלת נוכחותן והעדרן של נשים בלשון הקודש , בדת היהודית ובמציאות הישראלית. המאמר של אלמוג הטוען לשפה יש תפקיד מכריע בכינון תודעה מגדרית ומבנים חברתיים. השפה העברית נמצאה כבעלת מטען מגדרי מרבי. בעוד אלמוג יוצאת נגד הכלל המזהה את המסמן הזכרי כניטרלי , ומבקשת לחשוף את השפעתו של הכלל הזה, מחד־גיסא, ולהציע אופציות שימתנוהו, מאידך־גיסא, הלפרין קדרי מבקשת להצביע על מצבים שבהם חלקו השני של הכלל הדקדוקי מנוצל , ומאפשר לראות את המסמן הזכרי כפי שהוא , כמתייחס לזכר בלבד, ללא הכללת הנקבה במסגרתו.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ששון ש', החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

הלפרין-קדרי, רות " 'ושיננתם לבניך - ולא לבנותיך' : הרהורים מן העבר השני של המחיצה; על הכללה והדרה של נשים בשפת ההלכה " מחקרי משפט יח, 1-2  353-372

ש׳ אלמוג ״׳ואותן השמות עומדים לדורות׳ - על עברית ומשפט״ מחקרי משפט יח, 1-2 45