‏290.00 ₪

מבוא

היעדר עניין לציבור

היעדר אשמה לעומת חוסר בראיות

סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה

סמכות ההחלטה על סגירת תיקים

עילות הסגירה ומשמעותן

סגירת תיק בעילה של העדר ראיות מספיקות (דיות ראיות)

סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה

הסנגוריה הציבורית

ועדת החוקה

ביקורת ונתוני מבקר המדינה

ליקויי זמן ומדיניות

ליקויים פרוצדורליים

העדר אחידות בהחלטות המחוזות השונים

סדרי עדיפות בטיפול

פירוט נסיבות ההחלטה על סגירת תיק

מסירת הודעה על סגירת תיק

משפט משווה

ארה"ב

מחלקת המשפטים של ארצות הברית

סגירת תיק פלילי בענייני הגירה

העדר חובת הנמקה של הפרקליטות באיזו עילה התיק נסגר

סיכום

ביבליוגרפיה

1.עניינו של סמינריון זה בסקירת מדיניות התביעה המשטרתית ופרקליטות המדינה בנוגע ל- "סגירת תיקים" בעבירות פליליות.

2. סמכות סגירת התיקים הינה מן הסמכויות המינהליות המשמעותיות ביותר שמופקדות בידי פקידי ציבור. במתן הסמכות לסגור תיקים הפקיד המחוקק בידי התובע שיקול דעת שלטוני בעל אופי שיפוטי ברוח זו, קובעים כללי המשפט המינהלי כמו גם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, את הכלל לפיו בכפוף לחריגים מעטים מדיניות סגירת התיקים חייבת להיות פומבית.

3. לצערנו, מזה למעלה מחודש וחצי אנו שבים ופונים למשרד לבטחון פנים בבקשה לקבל מידע על מדיניות סגירת התיקים בתביעה המשטרתית - ואין אנו נענים. העובדה שמידע על מדיניות התביעה אינו נמסר לגורמי הכנסת, מעוררת חשש כי כללי המדיניות אינם פתוחים בפני הציבור והנחיית היועץ המשפטי כאמור אינה מתקיימת.

4. הנחיות המדיניות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה התקפות כיום הינן מהשנים 19ם6. הפרקליטות הודיעה כי היא שוקדת בימים אלו על ניסוח ופרסום הנחיות מעודכנות.

5. שלוש עילות הסגירה העיקריות הן חוסר אשמה, חוסר ראיות (דיות ראיות) וחוסר עניין לציבור .

6. לכל אחת מעילות הסגירה יש תוצאה אחרת לחשוד: סגירה מחוסר אשמה אינה מותירה שום עקבות ברישומי המשטרה; סגירה מחוסר ראיות נכללת ברישומי המשטרה; סגירה מחוסר עניין לציבור נכללת אף היא ברישומי המשטרה, ומותר לה למסור מידע זה לגופים הרשאים לקבלו לפי חוק המרשם הפלילי.

בישראל, סגירת תיק פלילי היא הליך מנהלי, הננקט במסגרת חקירה משטרתית בעניין חשד לעבירה פלילית. סגירת התיק הפלילי פירושה הפסקת החקירה בחשד זה, מבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי.

סגירת תיק פלילי מוסדרת בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב :

"ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור..."

דהיינו, לפי הסעיף הסגירה אפשרית משני טעמים:

חוסר ראיות: אין ראיות מספיקות שיביאו להרשעתו של החשוד אם יועמד לדין.

היעדר עניין לציבור: נמצאו ראיות לביצוע העבירה על ידי החשוד, אך חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, שיקולי כוח-אדם של המדינה וכדומה מצדיקים הפסקת ההליך הפלילי, משום שברור שכתוצאה מכך לא ייגרם נזק לאינטרס הציבורי.

הודעה על סגירת התיק תמסר הן לחשוד והן למתלונן, ולחשוד תנתן אף הודעה על עילת הסגירה. החשוד רשאי לפנות בבקשה לשינוי עילת הסגירה והמתלונן רשאי לערור על עצם הסגירה.

ההחלטה שלא לחקור תלונה כלל ועיקר, כאשר טרם נאספו ראיות בעניינה ולמעשה מדובר באי חקירה בשל "היעדר עניין לציבור", מסורה, לפי סעיף 59 לחוק, בידיו של קצין משטרה בדרגת פקד, ובלבד שאין המדובר בעבירה מסוג פשע:

"נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על-פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר עניין לציבור או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על-פי דין לחקור בעבירה"

ההחלטה לסגור תיק בהיעדר עניין לציבור לאחר מכן, מסורה בידי קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או קצין משטרה המשמש כתובע והוסמך לכך בעבירות מסוג עוון, ובידיו של פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך) בעבירות מסוג פשע.

היעדר אשמה לעומת חוסר בראיות  

עם השנים נוצרה סיבה שלישית שזכתה לכינוי היעדר אשמה, דהיינו שאין שמץ של ראיות כנגד החשוד, ולמעשה החקירה מלמדת שאין כל בסיס לחשד שהועלה נגדו. בנסיבות אלה, ראוי שהתיק יסגר ולא יותיר כתם ברישומיו של החשוד, כדברי סעיף 62(ב) סיפא:

"תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה".

וכך מנחה פרקליט המדינה את ציבור התובעים בהידרשם לעילת הסגירה - "חוסר ראיות" מול "היעדר אשמה":

"אם הגיע התובע למסקנה כי אין בתיק ראיות מספיקות להעמדה לדין, עליו להכריע בדבר עילת הסגירה של התיק. בהקשר זה על התובע לשאול את עצמו: האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד? אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, הרי שעילת הסגירה הראויה הינה "חוסר בראיות מספיקות". אם התשובה הינה שלילית, יש לסגור את התיק בעילה של "היעדר אשמה"."‏‏

בארצות הברית סגירת תיק פלילי היא הליך מנהלי, הננקט על ידי ה-DA (פרקליטות המחוז הרלבנטית) או אם מדובר בעבירה פדראלית על ידי מערכת התביעה הפדראלית. הבקשה לסגירת תיק מוגשת במסגרת חקירה משטרתית בעניין חשד לעבירה פלילית. סגירת התיק הפלילי פירושה הפסקת החקירה בחשד זה, מבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אפרת גולדשטיין "מבט אל מאחורי הקלעים של הליך חקיקת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין" שורשים במשפט, אתר משרד המשפטים (‏2025)

ליכט א'. "הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי. אוצר המשפט (2023)

עדיאל זימרן ונתנאל דגן "ביקורת שיפוטית על רשויות אכיפת החוק: בין מינהלי לפלילי" משפטים כרך נב, האונ' העברית ירושלים 

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיה מס' 51.051: מדיניות תביעה מדיניות חקירה ותביעה שיקולים כלליים

דן להב, ‏מדיניות סגירת תיקים בפרקליטות ובתביעה המשטרתית, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת

Dancig-Rosenberg Hadar, Tali Gal "Restorative Justice and Punitive Justice: The Double Faces of Criminal Law", 43 Hebrew U. L. Rev. 779