‏270.00 ₪

״פוליגמיה ונישואי קרובים״ העבודה תדון על שתי בעיות שכיחות במגזר הערבי: נישואי קרובים ופוליגמיה. תופעת נישואי הקרובים נפוצה ברוב המגזר הערבי. שכיחות יתר של נישואין בין בני דודים מצויה באזורים הכפריים ובקרב האוכלוסיה האיסלאמית בשיעור של כ- 40%. בעקבות המנהג של נישואי קרובים קיימת שכיחות גבוהה של בעיות בריאותיות על בסיס גנטי, מומים מולדים וכדי. אחד מהדרכים להתמודדות עם הבעייה היא באמצעות מתן ייעוץ גנטי מתאים לאוכלוסיה הערבית.

נושא שני שמסמך זה דן בו הוא נישואין פוליגמים. תופעת ריבוי הנישואין המעוגנת בחוק המוסלמי, שכיחה כיום בעיקר בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב; וזאת למרות שחוקי המדינה אוסרים על קיומה. על פי הערכת משרד הבריאות כ- 36% מן הנשים הבדוויות בבנגב נשואות לגבר הנשוי ליותר מאישה אחת. לתופעה זו ישנן השפעות רבים לגבי מעמדה של האישה הבדווית, בינהן השפעות על מצבה הנפשי של האישה כמו גם על קשיים בתוך המערכת המשפחתית .

מנהג נשואי הקרובים שרווח בעבר בכל בעולם, פחת והלך בשנים האחרונות, בייחוד במדינות המערביות כדוגמת ארה״ב ואירופה. אולם מנהג זה עדיין רווח בקרב אוכלוסיות שונות באפריקה, בדרום אסיה במזרח התיכון ובמספר תת-אוכלוסיות מבודדות. על פי רוב, גורמים כלכליים , פסיכולוגים וחברתיים מהווים מניעים מרכזיים בהסדרים אלה. דרגות הקירבה המותרת בנישואי קרובים שונות מאד בין שבטים שונים ובין חברות ואוכלוסיות שונות, בהתאם למסורת, למנהגים ולדת. בקרב האוכלוסיה האיסלאמית במזרח התיכון, נישואי הקרובים השכיחים ביותר הם בין ילדיהם של שני אחים (בני דודים מצד האבות) אם כי בפועל נערכים נישואי בין בני דודים מכל מיני סוגים כמו גם נישואין בין קרובים רחוקים יותר .