‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יחס מערכת המשפט לאוכלוסיות שונות , לאור עקרונות של שוויון ההזדמנויות, צדק חלוקתי?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

יחס מערכת המשפט לאוכלוסיות. 

זכות השוויון הגדרה. 

מהו שוויון?.

אפליה בעבודה בישראל. 

אפליה על רקע עדתי 

אפליה על רקע עדתי בתהליך הקבלה לעבודה.

אפליה על רקע עדתי בקידום בעבודה. 

שוויון זכויות של אזרחים ישראלים ממוצא מזרחי לאור מאמריה של יפעת ביטון

אפליה לפי הפסיקה הישראלית. 

אפליה גלויה וסמויה. 

הזדמנויות שוות בתעסוקה. 

ביבליוגרפיה. 

למושג שוויון קשר אדוק עם העולם הדמוקרטי והוא מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. ייתכן שבלא שוויון אף לא תיתכן דמוקרטיה. ואולם, השוויון עצמו הוא מושג לא ברור המעורר תהיות רבות ברמות שונות. כך, למשל, מה הקשר בין שוויון ובין חירות? בין שוויון ובין הזכות לקניין? בין שוויון ובין צדק? בין שוויון וכבוד האדם? האם שוויון מתייחס לזכויות, להזדמנויות, לחלוקת משאבים? האם השוויון הוא אחת מזכויות האדם, או אולי הוא הבסיס לכולן? האם בשעת התנגשות ביניהן הוא גובר על זכויות אחרות? האם מושג השוויון חל אך ורק על היחס שבין פרטים או שמא גם על היחס שבין קבוצות, או בין פרטים על פי השתייכותם הקבוצתית? האם הוא חל באופן בלעדי על בני אדם או שמא על קבוצה מורחבת יותר של יצורים? האם יש לבחון שוויון - או הפרתו - על פי כוונות, תהליכים או תוצאות? האם זהו ערך אוניברסאלי, הגובר על גישות תרבותיות שונות, או שמא הוא יחסי ונסוג מפני גישות חברתיות וערכיות של פרטים ושל קבוצות? האם שוויון צריך להתקיים רק במרחב הציבורי או גם בפרטי? האם גם במרחב האינטימי? האם רק במקום העבודה או גם בתוך המשפחה? [1]

האם הוא צריך לחול רק בהקשר האזרחי או גם בהקשר החברתי והכלכלי? כל הקושיות הללו, ורבות נוספות, העסיקו - ומעסיקות - פילוסופים והוגים מתחומי דעת נוספים זה אלפי שנים; התשובות שהוצעו להן - רבות, אך השוויון - ובוודאי בשימוש היום יומי, מוסיף ללקות בחוסר בהירות רב.

בראיון שנתן חבר-הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן: ״ועדת החוקה״), הביע ח״כ פינס חשש כי החלטות שיפוטיות המתקבלות בישראל מושפעות ואולי אפילו מוטות לצד זה או אחר בהתאם לעורך הדין המופיע בפני בית-המשפט. אמירה זו משקפת ביטוי רחב יותר של מקרים וקבוצות בציבור החשים שהמערכת המשפטית אינה נוהגת כלפיהם בהגינות ובשוויון. עם-זאת, בעוד שנתפרסמו מחקרים וסקרים רבים המאששים קיומה של תחושת אי-שוויון, מעטים המחקרים העוסקים בבחינה של נתוני אמת על פעולות המערכת המשפטית, באופן שיבהיר האם תחושות אי-השוויון מבוססות.

שאלת המחקר: כיצד בא לידי ביטוי יחס מערכת המשפט לאוכלוסיות שונות , לאור עקרונות של שוויון ההזדמנויות, צדק חלוקתי?

החוק לא ענה על הציפיות. אם כי הוא מתיימר לעסוק בכל מגזר התעסוקה, הוא עוסק באיסור אפליה בשני תחומים מוגבלים בלבד: קבלה לעבודה, והכשרה מקצועית המהווה תנאי לקבלה לעבודה. האיסור אינו חל על כל תנאי העבודה, כגון קידום בעבודה ותנאי פרישה או פיטורין - נושאים חיוניים ביותר בשעת מיתון ואבטלה[1].

החוק הנ"ל אינו ממלא אפוא אחר דרישות ההנחיה הקהילתית השנייה משנת 2013 בדבר שוויון בתנאי העבודה במסגרת המשפט הקהילתי. החוק הישראלי קובע: "לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה... מחמת מינו או מחמת היותו נשוי או הורה". החוק גם אוסר אפליה על רקע מיני בפרסום הצעות עבודה[2].

ברם, החוק אינו מתייחס לאפליה עקיפה, המעסיקה היום את בתי המשפט הלאומיים באירופה[3] יותר מאשר האפליה הישירה. כמו כן החוק גם אינו אוסר אפליה מטעמי התנכלות לעובדת העומדת על זכויותיה וגם אינו חל על סוכנויות תעסוקה וארגוני עובדים^[4].

לגבי שוויון בקידום בעבודה, כאמור, אין הלכה חקיקתית בישראל. ברם יש אפשרות לבסס תביעה על התקדים שנוצר בעזרת הפסיקה משנת 2012 בעניין "אל על נ' עדנה חזין"^[5], פסיקה שקדמה לחוק הזדמנויות שוות בעשר שנים כמעט. בעניין זה תבעה דיילת בחברת "אל על" את ביטולם של סעיפים מפלים[6] בהסכם הקיבוצי החל על "אל על" ועל צוות דיילי האוויר שבשרות אל על. על-פי הוראות אלה נישואיה של דיילת מביאים לפיטוריה אם הם חלים תוך ארבע השנים הראשונות להעסקתה. גם הריונה של הדיילת יביא לפיטוריה לאחר הלידה. גם המשרה של דייל-כלכל אינה פתוחה לדיילת[7].

עיקר הדיון במקרה זה נסב על שאלת הקידום בעבודה לדרגת דייל-כלכל, בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קבע, שאכן סעיפים אלה מפלים עובדות לרעה. האפליה בקידום הדיילת למשרת דייל-כלכל מנוגדת לתקנת הציבור ובשל כך ההוראה המפלה בטלה. בדיון בערעור על החלטת בית הדין האזורי תמך בית הדין הארצי לעבודה במסקנותיה של הערכאה הראשונה. בית הדין הארצי ביסס את סמכותו להצהיר על ביטולם של סעיפים מפלים בהסכמים קיבוציים על כוחם של בתי משפט בישראל לראות כבטלה כל הוראה בחוזה המנוגדת לתקנת הציבור^[8].

בנוסף לטענה של תקנת הציבור הסתמכו השופטים על ההוראה שבהמלצת האמנה הבינלאומית בדבר אפליה בעבודה ובמשלוח-יד. בסעיף 2, פיסקה ה', נאמר:

"במשא-ומתן קיבוצי וביחסי עבודה, יכבדו הצדדים את העיקרון של שיווי הסיכוי ושוויון הזכויות בעבודה ובמשלוח יד וידאגו לכך שהסכמים קיבוציים לא יכללו הוראות שאופיין אפליה בקבלת עבודה, בהכשרה לעבודה, בהתקדמות בעבודה, בשמירה על מקום עבודה או בתנאי עבודה"^[9]. פסק הדין החשוב הזה לא איבד מכוחו כתקדים לאחר חקיקת החוק החדש, משום שהחוק החדש אינו דן בשאלת השוויון בקידום, אלא רק בסוגיית ההזדמנות השווה להתקבל לעבודה .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מאור, ע'. העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל. תל-אביב. רמות.

עזרא, ע' . צדק ושוויון: צריך העדפה מתקנת. הקיבוץ המאוחד.

McGlynn, C. " Ideologies of in European Community Equality Law. Reissue first published - European Law Journal