‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי סקרי בחירות- דיוק התחזיות ואיסור פרסום סמוך לבחירות?

תוכן עניינים

הקדמה

יום הכיפורים של הסוקרים

הסברי הסטטיסטיקאים: פרופ' קמיל פוקס, ד"ר מינה צמח, מנו גבע

סקרים

סקר דעת קהל

מאפייני הסקרים:

בחירת מדגם

דוגמאות של סקרי דעת קהל

כללי אתיקה בסקרי דעת קהל

השפעת המראיין על סקר דעת קהל

הסדרים הנוגעים למגבלות על פרסום סקרים בתקופת הבחירות

מדוע קשה לחזות תוצאות בחירות לפי סקרים?

באיזו מידה ניתן להאמין לתחזיות של סקרי הבחירות?

כיצד ההצבעה מושפעת בסופו של דבר מהתוצאות של סקרי הבחירות?

מהן ההגבלות הקיימות בארץ ובעולם על פרסום תוצאות של סקרי בחירות?

האם השינוי בחוק הבחירות הישראלי מוצדק?

החלק המחקרי

פרסום סקרים העוסקים בחיזוי התוצאות של בחירות

השוואה לעולם

איסור על פרסום סקרי בחירות בעולם

מדינת ניו יורק

בלגיה

בריטניה

גרמניה

הודו

הונגריה

יוון

יפן

ספרד

פורטוגל

צרפת

רוסיה

שבדיה

סיכום

שמעון פרס ז"ל התבטא פעם שסקר בחירות זה כמו ביקיני: חושף כמעט הכל אבל את מה שחשוב באמת הוא מסתיר. הבדיחה הזאת לא היתה עוברת היום בעידן ה-METOO אבל יש בה מן האמת.

סקר שזוכה לתהודה רבה הוא המדגם הנערך ביום הבחירות לכנסת על ידי ערוצי הטלוויזיה, ומטרתו לספק תחזית על תוצאות הבחירות ברגע שבו מסתיימת ההצבעה (הסקר הראשון נערך על ידי חנוך סמית). זהו סקר פשוט מאוד מבחינת השאלות שהוא מציג, משום שיש בו שאלה אחת בלבד. הסקר פשוט פחות מבחינת קביעת אוכלוסיית המדגם, כך שהתוצאה שתתקבל בסקר תשקף בצורה המדויקת ביותר את תוצאות האמת. קודמים לסקר זה סקרים שנערכים בתקופה הסמוכה לבחירות, ומטרתם לשקף את התוצאות הצפויות ואת הלך הרוח של הבוחרים. יש טוענים שסקרים אלה לא רק משקפים את תוצאות הבחירות אלא אף משפיעים עליהן, משום שיש בוחרים המשנים את דעתם בהתאם לתוצאות המתפרסמות (ובוודאי שיש מועמדים המסירים מועמדותם ברגע האחרון לאחר שמתברר להם שאפסו סיכוייהם לזכות).

סקרי הבחריות ב 2019 נתנו למפלגת כחלול לבן בראשות בני גנץ ולפיד 31-36 מנדטים ולליכוד כ 30 מנדטים. הסקרים ניסו לחזות עד כמה מצבו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו משפיע על מצב הליכוד? האם האיחוד הטרי כחול לבן נוגס במנדטים מימין ומשמאל כאחד? האם העבודה לקראת התרסקות, כיצד יגיב הציבור לאיחוד מפלגות הימין ומה יעלה בגורלן של ישראל ביתנו, גשר וכולנו? כמו בכל מערכת בחירות סוערת למדי, נבחנים תרחישים שונים שעולים בזה אחר זה בנוגע להתפלגות המנדטים בכנסת ה-21, כמו פיצולים ומיזוגים בין המפלגות השונות.

הסוקרים טעו כמה פעמים בתחזיות שלהם. זכור במיוחד הכשלון לחזות המהפך של 1977. כמו כן, מערכת הבחירות 2015 תיזכר ככל הנראה, בין השאר, גם כיום הכיפורים של הסוקרים – לא פחות. כל הסקרים שנעשו לפני יום הבוחר הצביעו על קרב צמוד בין המחנה הציוני לליכוד, כשבשבועות האחרונים אף נרשם פער של שלושה מנדטים לפחות למפלגה בראשותו של יצחק הרצוג על פני זו של ראש הממשלה נתניהו. אולם, ברגע הקובע, עם פרסום תוצאות האמת, שבהם נרשם יתרון בולט דווקא לליכוד, נוכחו כולם לדעת שהתחזיות התנפצו לקרקע המציאות. בשיחה עם וואלה חדשות ניסו כמה מבכירי הסוקרים בישראל להסביר את הסיבות שהובילו לכישלונם וביקשו לא לשפוך את התינוק עם המים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת הקריה האקדמית אונו, ספרי חמד (2018)

 Klein N. No Is Not Enough: Resisting Trump's Shock Politics and Winning the World We Need. Haymarket Books (2018)