‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

מעורבות הורים בבית הספר. 

מעורבות הורים- סקירה היסטורית. 

המניעים למעורבות ההורים בבית הספר. 

היתרונות של מעורבות ההורים.

החסרונות של מעורבות ההורים.

גורמים המעכבים מעורבות הורים בבית הספר.

הגדרת המושג מעורבות הורים

מודל הגירה והסתגלות בקרב בני העדה האתיופית. 

חינוך הילדים על פי התפיסה האתיופית.

השתלבות בני נוער עולים מאתיופיה בבית הספר. 

השתלבות עולי אתיופיה לפני העלייה.

השתלבות עולי אתיופיה  אחרי העלייה. 

יחסים מסורתיים לאחר העלייה.

יחסים מסורתיים  לפני העלייה. 

תיאור האוכלוסייה ושיטת דגימה. 

כלים.

ממצאים

לוח 2: מידת מעורבות ההורה בבית הספר.

דיון ומסקנות. 

ביבליוגרפיה.

נספחים.

שאלון לבחינת קשר ההורה עם ילדו

שאלון לבחינת מערבות הורה בבית הספר בו לומד ילדו 

שאלון לבחינת שביעות רצון ההורה מבית הספר בו לומד ילדו 

הבסיס למעורבות הורים במערכת החינוך מושתת על זכותם להשפיע על חינוך ילדיהם. זכות זו מקורה בעקרונות המשטר הדמוקרטי, ומעורבות זו בתהליך החינוכי היא מימוש הזכות, והיא מאפשרת להורים להתנסות בהליכים דמוקרטיים. ההנחה היא שמעורבות ההורים עשויה לשפר את איכות החינוך בשל התייחסות המערכת לנקודות השקפתם, ובשל חשיפת בית הספר לביקורת ולפיקוח של לקוחותיו.
מחקרים מעידים, כי מעורבות ההורים ושיתוף הפעולה בינם לבין המורים בתהליך הלימודי משפרות את הישגי התלמיד ואת התנהגותו.

גם להורים צומחת תועלת ממעורבותם, בכך שהיא מאפשרת להרחיב את יחסי הגומלין בינם לבין בניהם. לדברי נוי עשויים גם המורים להפיק תועלת ממעורבות זו, משום שהעמקת יחסי הגומלין בינם לבין ההורים עשויה לספק להם סיוע מעשי וגם תמיכה רגשית, אשר תפחית את שחיקתם המקצועית.

דפוסי מעורבות ההורים: עד לאחרונה טרם נערך מחקר שיטתי הקובע את הדפוסים השונים של מעורבות ההורים בבית הספר או בחינוך באופן כללי. אולם ברור שמעורבות ההורים במערכת היא רב גונית, ומושפעת מהתכונות הכלליות של בית הספר, מיעדיו החינוכיים, ומהרכב אוכלוסייתו. באופן כללי ניתן לסווג את מעורבות ההורים בבית הספר על פי רמת המעורבות של ההורים, או על פי תוכני ההתייחסות של ההורים לבית הספר.
קיים קשר הדוק בין דפוס הקשר הורים-בית הספר, ובין תחומי מעורבות ההורים. ככל שהקשר פתוח יותר ורמת התקשורת גבוהה יותר ומאפשרת רמת מעורבות גבוהה יותר, כך תחומי המעורבות של ההורים רחבים ומהותיים יותר לתפקוד בית הספר. מידת המעורבות של ההורים קשורה גם בסגנון ניהול בית הספר. סגנון ניהול "מתחשב" יעודד מעורבות הורים, ואילו סגנון ניהול "משימתי" יחסום אותו. רמת המעורבות של ההורים קשורה גם בבחינת האינטרסים האישיים של המנהל. המנהל הרציונאלי מבין את חשיבות השבעת רצונם של ההורים לצורך הבטחת קיומה והתפתחותה של המערכת החינוכית. אך ישנם מנהלים, אשר אינם מבינים זאת, והם חוסמים את מעורבות ההורים. מעורבות ההורים יוצרת אצלם אי ודאות וחוסר בהירות. מחקרים שנערכו בארה"ב גילו, שתפקידו של המנהל הוא מכריע בתחום מעורבות ההורים בבית הספר. מחקרים אלה קבעו, כי מידת השתתפותם של ההורים ויעילות ההשתתפות תלויה בהתנהגותם של המנהלים.

במחקר השתתפו כ  30  נבדקים, אשר נבחרו לאחר שעמדו בקריטריון שילדם לומד בבית הספר בכיתות א-ו בבית ספר שח"ר אשדוד..

השיטה הנבחרת הינה 'דגימה לא הסתברותית' (במקרה שלי זה דגימת שכבות?) . השאלונים חולקו בבית ספר שח"ר ל-15 הורים  עולי אתיופיה ול -15 הורים ישראלים.

  חלוקת השאלונים נעשתה ע"פ דגימת שיטת מכסה, כאשר ישנה מכסה מסוימת של נבדקים בכל  שאותם יש לדגום (כ-30 במספר).

משתנים תלויים:

א.  מידת שביעות הרצון- משתנה זה בודק עד כמה נבדק מרוצה מהיחס של מקום הלימודים  בו ילדו לומד  אליו.

ב. מידת מעורבות- משתנה זה בודק עד כמה הנבדק מעורה/משתף פעולה  במקום הלימודים                 בו ילדו לומד

ג. מידת הקשר- משתנה זה בודק  עד כמה הנבדק  מגלה יחס אל ילדו הלומד במקום

משתנה בלתי תלוי:

ארץ מוצא - משתנה זה מורכב משתי קבוצות, המחולקות ע"פ ארץ לידה, קרי- ישראל/אתיופיה. שייכות זו נקבעה על סמך השאלה  "ארץ לידה"  בטרם חלוקת השאלון לנבדק.

כלים

 שאלון המחקר הורכב משלושה תת-שאלונים:

א.      שאלון לבחינת קשר ההורה עם ילדו מורכב משאלות 1 עד14.

ב.      שאלון לבחינת מערבות הורה בבית הספר בו לומד ילדו מורכב משאלות 15 עד22.

ג.        שאלון לבחינת שביעות רצון ההורה מבית הספר בו לומד ילדו מורכב משאלות 23 עד 30.

                          להלן רמת המהימנות של השאלונים :

מהימנות שאלון שביעות הרצון עומד על 0.846

מהימנות שאלון קשר עומד על 0.846

מהימנות שאלון מעורבות עומד על  0.744

מניתוחן של שאלות הדמוגרפיות עולה ממוצע הגילאים הינו (42.97)  וסטיית התקן (7.49) והטווח 34 עוד עולה ממוצע מין הנבדקים הינו (1.60)  40% זכרים ו-60% נקבות וכן סטיית התקן הינו (0.49) והטווח הינו (1). ארץ לידה הממוצע הינו (1.50)  50%  ממוצא ישראל ו-50% ממוצא אתיופי והטווח (1) וכן וסטיית התקן (0.5).

בנוסף  מניתוחן של השאלות  עולה  שהממוצע מידת הקשר עם הילד של הורים ילדי הארץ (4.2) גבוה יותר מהורים עולי אתיופיה 3.9 עוד עולה שהממוצע מידת המעורבות בבית הספר של הורים ילידי  הארץ  הינו (2.8) שווה למידת ממוצע המעורבות של הורים עולי אתיופיה שהינו (2.8) ומידת שביעות הרצון מבית הספר הממוצע של הורים ילדי הארץ שווה להורים עולי אתיופיה שהינו (3.9) .

  שאלת המחקר הראשונה הייתה מהי מידת המעורבות של הורה מבית הספר של שני סוגי הורים  :  הורים ילדי הארץ לעומת הורים עולי אתיופיה בו לומד ילדו  הורה מהארץ לעומת הורה מעולי אתיופיה.

לשם בחינת מידת המעורבות נערך מבחן test   T-למדגמים בלתי תלויים. מבחן זה בודק האם קיים הבדל

 מובהק בין שתי הקבוצות הנחקרות ותוצאותיו מראות האם קיימים הבדלים בין הממוצעים של שתי הקבוצות.

  הניתוח העלה  שאין הבדלים  מובהקים בין הורים הארץ להורים עולי אתיופיה  (t=1.00 df=28, p>0.005), כך שממוצע מידת מעורבות ההורים ישראלים  ( 0.75 M=2.8, sd=) ממוצע וס"ת שווה לממוצע מידת המעורבות  הורים אתיופים  ( M=2.8, sd=0.81 ).

לוח 3: מידת שביעות הרצון ההורה מבית הספר

  הניתוח העלה  שאין הבדלים  מובהקים בין הורים הארץ להורים עולי אתיופיה  (t=0.1 df=28    p>0.05

כך שממוצע מידת מעורבות ההורים ישראלים (6      M=3.8 sd=0.5     ממוצע וס"ת שווה לממוצע מידת המעורבות הורים אתיופים      M= 3.8 sd= 0. (

                        לוח 4:  מידת הקשר עם הילד

הניתוח העלה שיש  הבדלים מובהקים בין הורים הארץ להורים עולי אתיופיה (t=1.5 df=28 p<0.05                    

כך שממוצע מידת מעורבות ההורים הישראלים (    ממוצע וס"ת     ממוצע מעורבות ההורים האתיופים     M=4.2 sd=0.5  גבוה

ממוצע וס"ת     ממוצע מעורבות ההורים האתיופים  

 M=3.9   SD=0.

דיון ומסקנות

  שאלת המחקר הייתה  האם ארץ המוצא משפיע על מידת מעורבות ההורה בבית הספר בו לומד ילדו.  אחת מהשערות המחקר הייתה שימצאו הבדלים במידת המעורבות בבית הספר של הורים ישראלים לעומת הורים אתיופים. במחקר לא נמצא הבדל מובהק במידת המעורבות של הורים ישראלים לעומת הורים אתיופים . ממצא זה תואם את (שבתאי) העלייה לישראל  שטשטשה את החלוקה הקיימת בין הבעל לאישה באתיופיה  של תחום התעסוקה שבארץ  ששניהם כעת  בתפקיד של מפרנס דבר זה הוביל  לפתיחת אפשריות אצל האישה בתחום התעסוקה וגם הגברת המוטיבציה  של  הרצון ללמוד  ורכישת מקצוע וכן  הניכור שבא בעקבות צבע עורם השונה בצבעו של עולי אתיופיה מבחינת החברה הישראלית וכן אי הציות לסמכות הרבנית שהייתה קיימת באתיופיה . העולים אלו המביאים עימם תרבות שלמה ונורמות שאן לה מקום בתרבות הארץ ועקב כך ישנם חלק מהעולים שהחליטו לשמר את ערכי הכבוד והציות  למנהיגות  הדתית באתיופיה  גם בארץ דבר זה יכול להוות סיבה לכך  שהפער ההול ומצטמצם בין עולי אתיופיה וילדי הארץ בדבר מעורבות ההורה בבית הספר בו לומד ילדו שיחולל מהפך בחינוך הישראלי. במיוחד בתופעה של ה"חוצפה הישראלית" של התלמיד כלפי המורה וכן הילד כלפי ההורה שדבר זה אינו מהנמצא באתיופיה שכן הציות ההכנעה והכבוד כלפי דמות הבוגרת היה חובה שם דבר שאז היה גורם לריחוק בין ההורה לילד כעת הוא בתהליך איחוי של הסתגלות לחברה הקולטת והגורם שתורם למעורבותם של ההורים בבית הספר הוא הקשר עם ילדם איתם. ככל שקשר זה חיובי יותר ,ההורה יהיה מעורב יותר בנעשה בבית הספר.  .

ההשערה הנוספת  הייתה שימצאו הבדלים בשביעות הרצון מבית הספר אצל הורים ישראלים מהורים אתיופים . במחקר לא נמצאו הבדלים  בשביעות הרצון מבית הספר אצל הורים ישראלים מהרים אתיופים. ממצא זה תואם  שבישראל הורי עולי אתיופיה מציגים עמדה חיובית ביחס למסגרת הלימודית של ילדיהם במערכת החינוך הפורמאלית שהינה  חלק מרכזי בחייו של הילד  הם שמחים ל ההזדמנות שנתנה לילדיהם ומנסים לסייע להם בכלים שיש  להם . דרישה לעמוד ביעדים בלוח זמנים צפוף ולביצוע משימות בפרקי זמן מדודים וקצרים (בן עזר). וכן למשל, במחקר של בנדס על הסתגלות תלמידים יוצאי אתיופיה לבית הספר  ולפנימייה עולה כי כשני שלישים דיווחו על מעורבות בלימודים ובחברה ועל שביעות רצון כללית בבית הספר ובחברה.על פי מחקרו של גולן קוק  בתפקוד  ברמה הלימודית של עולי ילדי אתיופיה בבית הספר  עלה כי אחוז לא מבוטל שלתלמידים  מעורך מעל לרמת הכיתה וכן תחומי הצלחה בהסתגלות תלמידים אלו למסגרת בית הספר היסודי הוא היכולת הגבוהה בתחום הזיכרון שבה מגלים רצון גבוהה להצליח ועניין כללי בלימודים  ומסתגלים ללא בעיות מיוחדות  לסדרי בית הספר ודרישותיו כעמידה בלוח זמנים ומשמעת כללית .וכן על פי פרידמן עולה כי הרתיעה הנובעת מן ההבדל החיצוני ומייחודם הבלתי מוכר של האתיופים בחלוף הזמן יחס זה  מתחלף ונוצר יחס חם של חיבה והערכה כלפיהם.  השינויים באתיופיה בעשור האחרון והפגישות שהיו ליהודי אתיופיה עם המציאות האחרת בתהליך עלייתם ארצה חיזקו אצל רבים מהם את הרצון להשתנות ולהסתגל לעולם המודרני.

ההשערה האחרונה   הייתה שימצאו הבדלים בקשר ההורה עם ילדו הורים ישראלים לעומת הורים  עולי אתיופיה. במחקר נמצאו הבדלים בקשר ההורה עם ילדו  ההורים הישראלים  (4.2)   לעומת הורים אתיופים (3.9).

חלק מהשאלון

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שפירא,  ר . ייחודיות חינוכית חברתי : בתי ספר ייחודיים. רקע, התפתחות ובעיות..תל אביב :אוניברסיטת תל אביב,חינוך.

תומס, ג וסרגיי,  ניהול בית ספר- היבטים עיונים ומעשיים,אוניברסיטה הפתוחה.

Abbott,j..children need communities. Educational leadership, 52(8), 6-10.

Berger, e. Parents and partners in education the school and home working  together. columbus, o.h : Merrill pub . co.