‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 5

הרשויות במדינת ישראל. 7

הרשות המבצעת: הממשלה. 7

מטרות הממשלה. 7

אי יציבותה של ממשלת ישראל. 8

הרשות המחוקקת. 8

כלי בקרה ופיקוח. 8

הרשות השופטת. 12

הקשר לרשות המבצעת. 12

אסטרטגיות  וקבלת החלטות רציונאלית. 13

'תוכנית הגרעין' ואינטרסים ביטחוניים.. 13

דרכי ניהול משא ומתן 14

הגישה הרציונאלית של Joseph W. Edler 15

מסלול פורמלי ולא-פורמלי בקבלת החלטות: יישום על סוגיית השילומים.. 16

מדיניות החוץ והפנים של ישראל. 18

גופים מובילים את מדיניות קבלת ההחלטות בנושא הביטחוני בישראל. 18

משרד החוץ. 18

משרד הביטחון 19

המוסד לביטוח לאומי 19

מדיניות תהליך קבלת החלטות בקשר לאינטרס לאומי 20

מדיניות ואינטרס לאומי 20

שאלת מטרות מדיניות החוץ. 20

ניתוח מעמדן הבינ"ל של גרמניה ושל ישראל עם פתיחת המו"מ על השילומים.. 22

יחסי הכוחות המדיניים.. 23

ישראל כמקבלת ההסכם ולא כנושאת ונותנת. 23

פתיחת המשא ומתן וקבלת החלטות. 23

גיבוש ההסכם.. 23

המשבר הפנימי בישראל לאור המחלוקת בקבלת ההחלטה על שילומים.. 25

הטיעונים בישראל בעד ונגד ההסכם.. 26

טיעוני התומכים בהסכמה לקבל השילומים.. 26

טיעוני המתנגדים.. 26

האינטרסים הלאומיים והמחלוקות במדינה. 27

קבלת החלטות: כשל פוליטי 29

. 30

מעורבות מעצמות הכיבוש ומדינות ערב בנושא השילומים.. 30

האם לגרמניה היה הכסף שהתחייבה עליו באמת?. 31

סיכום.. 32

ביבליוגרפיה. 33

סמינריון בקבלת החלטות. החלטתה של ממשלת ישראל לחתום על  הסכם השילומים עם גרמניה.

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. שתי מדינות עוינות, המוכנות לשבת יחדיו סביב שולחן המשא ומתן- טומנות כל אחת בתוכה אינטרסים מסוגים שונים. גרמניה החדשה (המערבית)- של קונרד אדנאואר הייתה מעוניינת להיחלץ מעברה ולהשתלב במערב, והיא הייתה תלויה בארצות־הברית בכל הקשור להגנה עליה ולעתידה הכלכלי, (עקב הסנקציות שהוטלו עליה), שכן רק כך יכלה גרמניה המערבית להפוך לאלטרנטיבה צולחת לנאציזם. כמו כן, היה לגרמניה אינטרס פוליטי ומוסרי לסייע למדינת היהודים, שקלטה בעת ההיא ניצולי שואה ועולים מכל עבר והייתה שרויה בשפל כלכלי וחברתי חמור. מכאן, שלקבלת השילומים היה ערך של הצלת כלכלתה של המדינה היהודית והבטחת קליטתה של העלייה ההמונית, ולא רק ערך סמלי מוסרי של השבת מעט מן הגזלה ששדדו גרמנים מידי יהודי אירופה[1].

ישראל- הייתה מעוניינת להצעיד את גרמניה של אדנאואר לעברו של המערב ולסייע להשתרשותה של הדמוקרטיה המערבית בה, מתוך מניעיה הכלכליים, וגרמניה ביקשה להיקלט במערב ולהושיט יד לקורבנות הנאציזם במסגרת תהליך זה. שילוב זה בין אינטרס בעל אופי מוסרי ליתרונות כלכליים ופוליטיים לא היה מובן אז לרבים מן הישראלים, שראו בשילומים מכירת דם יהודי לנאצים[2].

ההחלטה על קבלת שילומים מגרמניה המערבית הייתה ההחלטה החשובה והגורלית מבין ההחלטות שקיבלה ישראל ביחס לקשרים עם גרמניה[3].

תהליך קבלת השילומים אילץ את משתתפיו לערוך חשבון נפש ומצפון ולהעמיד זה מול זה, בעימות שלא ייתכן חריף ממנו, רגש ושכל, היגיון ולב, מוסר ואינטרס[4].

החלטה עקרונית זו התקבלה ע"י ממשלת ישראל ובמרכזה עמדה הבקשה לקבלת פיצויים מגרמניה עבור הרכוש היהודי שנגזל ע"י גרמניה הנאצית. מגעים ראשונים בנושא החלו כבר כ- 4 חודשים לאחר סיום המלחמה, כאשר פנה הדוקטור חיים וייצמן אל ארבע מעצמות הכיבוש ותבע מהן להעביר רכוש יהודי שנותר ללא יורשים לראשות הסוכנות היהודית[5]. יחד עם זאת, רק מספר שנים לאחר מכן הוכשרה הקרקע לקיום משא ומתן בין מדינת ישראל לגרמניה המערבית[6]. במהלך שנת 1951, התקיימו מגעים בין קנצלר גרמניה אדנאואר לנציגים של ממשלת ישראל ושל גופים יהודים. מגעים אלה הניבו בסופו של דבר הצהרה היסטורית של קנצלר גרמניה בפני הבודנסטג בבון ובו הודה הקנצלר כי: "בשם העם הגרמני בוצעו פשעים המחייבים מתן פיצויים מוסריים וחומריים ועבור נזקים שסבלו יהודים יחידים וכן בעבור רכוש יהודי שלא נותרו לו עוד זכאים פרטיים..."[7]

יש לציין כי הצהרה זו של קנצלר גרמניה נוסחה בקפידה ועברה תיקונים ושינויים רבים בקרב אנשי משרד החוץ בירושלים ונשיא הקונגרס היהודי העולמי - הדוקטור נחום גולדמן.

הדיון , טרם החלטת הממשלה, התמשך על פני 3 ימים מתוחים וסוערים שכן התהליך שקדם לו לווה בוויכוחים בין המפלגות ובתוכן. ויכוחים אלו משקפים את חילוקי הדעות לגבי מהות האינטרסים של מדינת ישראל בסוגייה הרגישה והמורכבת כול כך של קבלת שילומים מגרמניה אשר בתת הפרק הבא יובא בהרחבה. את תהליך קבלת השילומים מגרמניה נחלק לשלושה תתי פרקים אשר יעסקו בנושאים: האינטרסים הלאומיים והמחלוקות בתוך המדינה, המחלוקות ומעורבות מעצמות הכיבוש ומדינות ערב בנושא השילומים וכן השפעת האינטרסים והמחלוקות על המדיניות שנקטה ישראל

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ישעיהו ילינק, "מזרח-גרמניה, השילומים ומדינת ישראל 1949 - 1952", בתוך: גשר: כתב-עת לעניינים יהודיים, הוצאת הקונגרס היהודי העולמי, ירושלים, סתיו-חורף תשנ"ד, שנה 39, חוברת 127-128, עמודים 80-92.

סטיפן, י. רות. "בעיות השילומים והחזרת הרכוש היהודי", בתוך: הקונגרס היהודי העולמי, חמישים שנות מאבק על זכויות היהודים. (ירושלים: הקונגרס היהודי העולמי,  הוצ' מחודשת): עמ' 208-230

שגב, תום. המיליון השביעי. ירושלים: כתר, דומינו.

Erman B., Sulivan M. How Can States negotiate: Israeli-german financial settlement of war world 2 crimes, American Economist Vol 46, No 9