‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי מדיניות ראש ממשלת בריטניה בלייר ובייחוד לגבי המאבק בעוני וזכויות הילד?

תוכן עניינים

מבוא. 2

טוני בלייר. 4

קריירה פוליטית. 4

יחסים עם התקשורת. 6

סיום כהונתו 6

שליח הקוורטט למזרח התיכון 7

רקע לתוכנית למאבק בעוני ילדים.. 8

סיוע כספי למשפחות עם ילדים.. 9

עוני 10

מדינת הרווחה של טוני בלייר. 12

קצבת ילדים.. 13

זיכוי במס בגיו ילדים.. 14

קרן נאמנות לילדים - Child Trust Fund. 15

עידוד הורים שהכנסתם נמוכה לצאת לעבודה. 15

זיכוי במס למשפחות עובדות. 15

תוכניות ״ניו דיל״. 16

הטבות למעסיקים.. 17

התפתחות תוכנית ״התחלה בטוחה״. 17

השפעות התוכנית למיגור עוני ילדים בבריטניה. 24

סיכום : השפעות תוכנית ממשלת בריטניה למאבק בעוני בקרב ילדים.. 26

ביבליוגרפיה. 28

בסמינריון זה על תוכנית ממשלת בריטניה למאבק בעוני בקרב ילדים תתואר מדיניות הממשל הבריטי הנוכחי בכל הקשור לגיל הרך, אשר בה שלושה חלקים עיקריים: עידוד הורים ליציאה לעבודה, סיוע כספי למשפחות ותוכניות ״התחלה בטוחה״ (SSLP - Sure Start Local Programmes).

בשנת לאחר עליית ממשלת הלייבור לשלטון בבריטניה, הציג ראש הממשלה טוני בלייר תוכנית למאבק בעוני בקרב ילדים. מטרת התוכנית היא לשים קץ לעוני בקרב ילדים בתוך דור אחד. החתירה להשגת יעד זה נעשית בשלוש דרכים עיקריות:

1. סיוע כספי למשפחות עם ילדים - הגדלת קצבאות הילדים והוספת זיכוי מס בעבור ילדים, שרובו ניתן למשפחות שהכנסתן נמוכה;

2. עידוד הורים לילדים להשתתף במעגל התעסוקה - הנהגת זיכוי מס למשפחות עובדות ובו מרכיב משמעותי של זיכוי בעבור טיפול בילדים, פיתוח תוכניות ״ניו דיל״ שעניינן סיוע לאוכלוסיות מוגדרות במציאת עבודה ומתן הטבות למעסיקים המסייעים לעובדים בטיפול בילדיהם;

3. צמצום ההשלכות ארוכות-הטווח של עוני בקרב ילדים - טיפול פרטני בילדים ובמשפחות באזורים עניים במרכזי ״התחלה בטוחה ״.

אף שחלק מהתוכניות שיושמו להשגת יעד זה לא הגשימו את הציפיות שנתלו בהן, נתונים עדכניים מעידים על ירידה ניכרת בשיעורי העוני בקרב ילדים, במספר הילדים העניים ובשיעור הילדים שחיים בבתים בלא הכנסה בבריטניה.

טוני בלייר ב1997 נבחר לעמוד בראש ממשלת בריטניה לאחר שהביס אתהמפלגה השמרנית, אשר שלטה כ18 שנים בממשלה. בלייר נבחר לתפקיד זה בגיל 43 והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בבריטניה מאז שנת 1812. בלייר כיהן כראש ממשלה בתקופת שלטונה של הוד מלכותה אליזבת השנייה.

בשנת 2001 נבחר שוב לתפקיד ובאותה תקופה, לאחר פיגועי 11 בספטמבר בניו יורק, הצטרף יחד עם ארצות הברית ל"מלחמה בטרור". בוועידה שנערכה באיים הקנריים בהשתתפות ארצות הברית,ספרד ופורטוגל, החליט גם בלייר לצאת למלחמת עיראק. ב2005זכה בכהונה שלישית רצופה, אך תמיכתו בנשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש בדבר היציאה למלחמה בעיראק עלתה למפלגתו, מפלגת הלייבור, בירידה ניכרת בכוחה בפרלמנט.

בלייר נקט צד פעיל ויוזם בתהליך השלום בצפון אירלנד. ממשלתו היא שחתמה על הסכם יום שישי הטוב בשנת 1998, אשר הפחית את רמת האלימות והוביל את צפון אירלנד למסלול של פיוס בין הצדדים היריבים וצמיחה כלכלית. התהליך סבל מעיכובים סביב טענות להפרתו מצד גורמים שונים, ובמיוחד הטענה כי הIRA אינו עומד בהתחייבויותיו להתפרק מנשקו. בהצהרה שניתנה על ידי בלייר ועל ידי ראש ממשלת אירלנד, ברטי אהרן, בבלפסט ב8 בדצמבר 2004, הסתבר כי מזה חודשים מתקיים משא ומתן חשאי בין הצדדים, הקרוב להביא להסכם בדבר פירוק הIRA מנשקו, דבר שעשוי להוביל לשיפור המצב ולהמשך תהליך השלום בצפון אירלנד.

בלייר תמך בצורה פעילה במלחמה העולמית בטרור שקידם נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש לאחר פיגועי 11 בספטמבר, בכלל זה שליחת כוחות שהשתתפו במלחמת עיראק ובמלחמת אפגניסטן 2001. ההחלטה על הפלישה בעיראק, בפרט, ספגה ביקורת ציבורית נרחבת, בכלל זה התנגדות רחבה בניו לייבור שהתבטאה, בין היתר, בהצבעתם של 139 מחברי הפרלמנט של המפלגה נגד ההחלטה לפלוש לעיראק.

במדיניות הפנים הוביל בלייר את הלייבור לאמץ מדיניות מרכזית יותר, תוך התרחקות ניכרת מהעמדות השמאליות שאיפיינו אותה באופן מסורתי. בשנים הראשונות של ממשלת הלייבור הביא בלייר ליישום חלק ניכר מהמניפסט שפירסמה המפלגה ב1997, בו הביעה המפלגה את כוונתה להביא לקיצוץ מספר התלמידים בכיתות הראשונות של בית הספר היסודי ל30. כמו כן, הובעה במניפסט שאיפה ליצירת מסלולים לענישה מהירה של צעירים שהפגינו עבריינות מתמשכת, מסלולים אשר יצמצמו במחצית את פרק הזמן שבין המעצר למתן גזר הדין; בנוסף, נעשה ניסיון לקצר את רשימת ההמתנה לNHS על ידי מתן טיפול ל100,000 מטופלים נוספים באמצעות שחרור 100 מיליון לירות שטרלינג שנתקעו בביורוקרטיה של הNHS, ולהכניס מאות אלפי צעירים מתחת לגיל 25 למעגל העבודה באמצעות שימוש ברווחים שנוצרו מהפרטת שירותים.

ממשלת בלייר הצליחה להשיג חלק מהיעדים הללו תוך קיצוץ המע"מ על חימום ל5%, שמירה על שיעורי אינפלציה וריבית נמוכים והימנעות מהעלאת מס הכנסה. בנוסף, קידם בלייר את חקיקת חוק שכר המינימום שאושר ב1998, וממשלתו חוקקה את חוק זכויות האדם 1998 וחוק חופש המידע, והביאה להקמת הפרלמנט הסקוטי, האסיפה הלאומית של ויילס והאסיפה של צפון אירלנד.

בחיבור תתואר מדיניות הממשל הבריטי הנוכחי בכל הקשור לגיל הרך, אשר בה שלושה חלקים עיקריים: עידוד הורים ליציאה לעבודה, סיוע כספי למשפחות ותוכניות ״התחלה בטוחה״ (SSLP - Sure Start Local Programmes).

בשנת 1997, לאחר עליית ממשלת הלייבור לשלטון בבריטניה, הציג ראש הממשלה טוני בלייר תוכנית למאבק בעוני בקרב ילדים. מטרת התוכנית היא לשים קץ לעוני בקרב ילדים בתוך דור אחד - עד שנת 2020. החתירה להשגת יעד זה נעשית בשלוש דרכים עיקריות:

1. סיוע כספי למשפחות עם ילדים - הגדלת קצבאות הילדים והוספת זיכוי מס בעבור ילדים, שרובו ניתן למשפחות שהכנסתן נמוכה;

2. עידוד הורים לילדים להשתתף במעגל התעסוקה - הנהגת זיכוי מס למשפחות עובדות ובו מרכיב משמעותי של זיכוי בעבור טיפול בילדים, פיתוח תוכניות ״ניו דיל״ שעניינן סיוע לאוכלוסיות מוגדרות במציאת עבודה ומתן הטבות למעסיקים המסייעים לעובדים בטיפול בילדיהם;

3. צמצום ההשלכות ארוכות-הטווח של עוני בקרב ילדים - טיפול פרטני בילדים ובמשפחות באזורים עניים במרכזי ״התחלה בטוחה ״.

אף שחלק מהתוכניות שיושמו להשגת יעד זה לא הגשימו את הציפיות שנתלו בהן, נתונים עדכניים מעידים על ירידה ניכרת בשיעורי העוני בקרב ילדים, במספר הילדים העניים ובשיעור הילדים שחיים בבתים בלא הכנסה בבריטניה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלי שאלתיאל, טוני בלייר, האיש שאוהבים לשנוא

Tony Blair, A Journey: My Political Life, Hutchinson, New York

Babb, Sarah . Behind the Development Banks: Washington Politics, World Poverty, and the Wealth of Nations. University of Chicago Press