עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון אתיופים שכר עבודה נמוך, עולי אתיופיה שוק העבודה, יהודים אתיופים חסמים עולם העבודה (עבודה אקדמית מס. 6633)

‏390.00 ₪

47 עמ'

סמינריון הטבות הניתנות לעולים חדשים יוצאי ברית-המועצות לשעבר, אתיופיה ותימן

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי אצל עולי אתיופיה חסמים בעולם העבודה?

תוכן עניינים

תקציר  

מבוא    

רקע       

קהילת היהודים באתיופיה            

קהילת יהודי אתיופיה כקהילה פטריארכלית          

קודים תרבותיים עיקריים             

המבנה המשפחתי             

העלייה והקליטה בישראל             

עלית יהודי אתיופיה לישראל        

"מבצע משה"     

"מבצע שלמה"   

הקליטה בישראל              

מחאת יוצאי אתיופיה     

אירוע הכאת החייל דמאס פיקדה

ההפגנות              

ההפגנה בירושלים            

ההפגנה בתל אביב            

הפגנות נוספות ב-             

הריגת סלמון טקה על ידי שוטר- הפגנות ב--           

סיכום ביניים      

סקירת ספרות   

. העבודה באתיופיה בהשוואה לישראל      

. שילובם של עולי אתיופיה בשוק העבודה  

. הזדמנויות תעסוקתיות לפי אזור מגורים

. שאיפה למוביליות          

.. גורמים כלכליים וחברתיים שמשפיעים על שילוב יהודי אתיופיה בשוק העבודה        

.. אתנוצנטריות (הדגשת חשיבות ההשתייכות) וסטריאוטיפים ישראלים כלפי אתיופים           

מתודולוגיה        

כלי המחקר        

משתתפים          

מערך המחקר     

ממצאים             

טבלה . השתתפות בשוק העבודה  

טבלה . מקדמים (טעויות תקן) ויחסי הסיכויים ברגרסיה לוגיסטית לניבוי השתתפות בשוק העבודה.   

טבלה . מקדמים (טעויות תקן) ויחסי הסיכויים ברגרסיה ליניארית לניבוי שכר.          

דיון מסקנות וסיכום        

ביבליוגרפיה       

 

עבודה זו באה לבחון את השתלבותם של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה.

שאלות המחקר היו מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה?

לצורך מחקר זה נעשה שימוש בסקר השתלבות עולים שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מטרת הסקר הייתה לבחון את מידת השתלבותם של העולים לישראל בתחומים שונים. הסקר כולל שאלות במגוון רחב של נושאים: השכלה ולימודים לפני העלייה לארץ, ידיעת שפות, תעסוקה לפני ואחרי העלייה, פנסיה, שירות צבאי ולאומי, סביבת מגורים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, סיבות לעלייה ותחושת זהות ושביעות רצון מתחומים שונים.

בשל העובדה כי המחקר שלנו מתייחס לשוק העבודה, נתמקד רק באוכלוסיית העולים מאתיופיה בגילאי העבודה 22-65.

במחקר נמצא כי קיים הבדל בשלבי הקליטה בין עולים חדשים הנמצאים עד 10 שנים בארץ, לבין שאר הקבוצות, כאשר העולים החדשים כמעט ולא הזכירו את שני השלבים הסופיים בתהליך הקליטה: התבססות בחברה ודיור קבע, והשתלבות בקהילה. כלומר, הם נמצאים עדיין בשלב של תעסוקה ותחילת ההשתלבות בחברה.

בעבודה זו ניסינו לבחון את השתלבות של עולים אתיופים בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה. היו לנו ארבע השערות בעבודה זו והן:

קיים קשר חיובי בין מגדר לבין שכר , כאשר הגברים מרוויחים יותר באופן מובהק.

קיים קשר שלילי מובהק בין מגורים בצפון הארץ לבין שכר, כאשר העולים מתגוררים בצפון הארץ מרוויחים פחות מהמתגוררים במרכז הארץ.

קיים קשר חיובי מובהק בין ניסיון עבודה בישראל לבין שכר, בהתאם למצופה.

קיים קשר חיובי ומובהק בין שליטה בשפה העברית לבין שכר.

קיים קשר חיובי מובהק בין שליטה לשפה העברית לבין השתתפות בשוק העבודה.

קיים קשר חיובי מובהק בין מגדר לבין השתתפות בשוק העבודה.

לפי תוצאות הסקר עולה, שמבחינת הניבוי לשכרם בשוק העבודה של עולים מאתיופיה על פי מאפיינים סוציו דמוגרפיים שונים ניתן לראות שלא קיים קשר בין דור לבין שכר, וזאת בפיקוח על מצב משפחתי, מגדר, מיקום בארץ, משלח יד, השכלה, שליטה בשפה העברית ( רובם אנלפבתיים) ואחוז משרה נמוך. כמו כן, לא קיים קשר בין מצב משפחתי לבין שכר וזאת בפיקוח על שאר המשתנים. עם זאת, קיים קשר בין מגדר לבין שכר, כך שממוצע השכר של הגברים גבוהה מממוצע השכר של הנשים, וזאת באופן מובהק ובפיקוח על שאר המשתנים.

לפי סבירסקי וסבירסקי (2002), מצב התעסוקה בקרב נשים בעת "מבצע משה" בהשוואה לגברים היה קשה יותר, שכן מרבית הנשים היו מטפלות בילדים הקטנים ובחלקן אף היו משפחות חד הוריות. הנשים ברובן הגדול היו חסרות השכלה ואף לא סיימו אולפן ולא עברו תכנית הכשרה. מטענן החינוכי היה דל בהשוואה לכלל האוכלוסייה ונתונים אלו העמידו אותן בתחתית סולם ההזדמנויות לרכישת מקצוע ולהשתלבות בשוק העבודה הישראלי. נשים אתיופיות אשר כן הצליחו להשתלב בשוק העבודה רוכזו בעבודה בענף המזון: בתי אריזה, טקסטיל, עבודות מטבח וניקיון. מעבר לחוסר השכלתן ומיומנותן, התקשו הנשים האתיופיות בהשתלבות בשוק העבודה בשל התנגדות הבעל אשר לדידו על האישה לשרת את הבעל בביתו, שעות פתיחה וסגירה של הגנים ובתי הספר אשר לא תמיד התאימו לשעות העבודה וכן בשל העדפתה של האישה האתיופית לטפל בילדיה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אינגדאו-ונדה ש', חוסן בהגירה, הסיפור של יהודי אתיופיה בישראל, הוצאת רסלינג, (2019)

פרופ' חגי ארליך, אתיופיה : היילה־סלאסה - אריה יהודה, מלך המלכים, הוצאת מאגנס, (2019)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות