עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חינוך ומשפט, היסטוריה של החינוך, חוק חינוך חובה חינם, שוויון בחינוך,דיני חינוך,שוויון הזדמנויות בחינוך (עבודה אקדמית מס. 6631)

‏390.00 ₪

 39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 6631

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא. 3

חוק חינוך חובה. 5

"ארגז כלים" חינוכי ושוויון בחינוך. 7

פערים בהישגים חינוכיים:. 9

פערים בהישגים לפי מוצא עדתי:. 9

פערים בהישגים לימודיים:. 11

פיזור שיעור הזכאות לבגרות באוכלוסייה:. 12

תעודת הבגרות ככרטיס להשכלה גבוהה. 13

איכות התעודה. 13

סוג התעודה:. 13

הקצאת שעות טיפוח:. 16

הוראה בפריפריה:. 18

איכות הוראה בחינון הערבי 20

מבט ביקורתי :. 21

ביקורת שהועלתה לגבי תכנית החומש:. 23

קשר בין רמת ההישגים בלימודים למידת אי-השוויון בהישגים.. 25

טיפוח המצוינות – רקע ואיפיונים.. 25

מחוננות, מצוינות והצטיינות ומה שביניהם.. 28

מסגרות לטיפוח מצוינות והשפעתן 33

סיכום:. 36

ביבליוגרפיה. 38

 

עבודה אקדמית זו עוסקת בהיבטים משפטיים בחינוך. חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (הידוע בציבור בטעות כחוק חינוך חובה), קובע שכל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר).

חוק לימוד חובה תקף החל מגיל 3 בגן חובה ועד סיום כיתה י"ב. החוק מטיל חובה על הורי הילד לרשמו למוסד החינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה של הילד ללימודים עד לסיומם. החוק אוסר על התיכון של התלמיד לסלקו מהמוסד מבלי לדאוג לו למסגרת לימודית חלופית. החוק אף קובע כי הלימוד במוסדות חינוך חובה יהיה חינם עד לסיום כיתה י"ב. חוק לימוד חובה קיים גם במדינות אחרות.

משמעותו המעשית של החוק היא שכל הילדים בגילאי גן חובה, חינוך יסודי, חטיבות ביניים ועד כיתה י"ב חייבים ללמוד במוסד חינוכי מוכר. לשם כך החוק קובע שהוריו של כל תלמיד אחראים לשלוח את ילדיהם שבגיל המתאים ללמוד במסגרות חינוך מתאימות. עוד קובע החוק כי אם הילד לא ילמד במוסד כזה דינם של הוריו (כל אחד בנפרד) מאסר או קנס. עיקרון נוסף שהוכנס בחוק הוא החובה של המדינה לספק את החינוך בחינם מן הגן ועד לסוף בית הספר העממי (דהיינו היסודי)

 

אחד המרכיבים החשובים ביותר בקביעת יכולתו של אדם להתמודד בהצלחה במשק הכלכלי המודרני והגלובלי הינו רמת החינוך הבסיסית שהוא מקבלף ולפיכך יש לחינוך תפקיד חשוב גם ככלי לצמצום פערים עתידיים. הקצאה שוויונית של משאבים לקבוצות שונות אינה מספקת על מנת להגיע לשוויון, משום שהשוויון אליו יש לשאוף, הוא השוויון בתוצאות, ובהקשר זה( בהישגים חינוכיים .

שיעור ההוצאה לחינוך מסך התוצר בישראל (10%) הוא הגבוה ביותר בעולם, עובדה שאינה באה לידי ביטוי בכלים הבסיסיים שמעניקה המערכת לתלמידיה. מתן חינוך בסיסי ברמה נמוכה ולא שיוויונית היום, יגדיל את מימדי העוני ואי( השוויון מחר. יש להדגיש כי למרות ההוצאה הלאומית הגדולה לחינוך, חלק ניכר ממנה נובע מעלייה בחלקה של ההוצאה הפרטית לחינוך; ולפיכך הגידול במשקל ההוצאה הפרטית מסך ההוצאה הלאומית לחינוך מתבטא בגידול אי שוויון בין רבדי האוכלוסייה.

העדפה מתקנת והקצאת יתר של משאבים לקבוצות תלמידים שנקודת המוצא שלהם נחותה , עשויה להביא לשוויון המתבטא גם בתוצאות.

קיימים מספר מחקרים בנושא צמצום פערים, אשר מצביעים למעשה על מגמות מנוגדות ביחס לאחוזי זכאות לבגרות, וצמצום או הרחבת הפערים על רקע מוצא עדתי ועל רקע לאום. מנתוני משרד החינוך עולה, כי פערים בין עדתיים בהישגי הבגרות מצטמצמים. למרות שקצב ההתקדמות של תלמידים מאסיה(אפריקה גדול יותר, עדיין הישגי התלמידים ממוצא אירופה( אמריקה גבוהים במידה ניכרת מאלה של התלמידים יוצאי אסיה(אפריקה. לעומת זאת, ממחקר שנערך על ידי מכון ון(ליר עולה כי פערים עדתיים בהישגי הבגרות הולכים וגדלים משך הדורות, כאשר בדור הראשון היה הפער בזכאות לבגרות 19%, ובדור השני - 25%. המחקר מראה כי השכלת ההורים, היא הגורם החשוב ביותר בניבוי הסיכויים של תלמיד להצליח להשיג תעודת בגרות. ההבדלים בשיעור הזכאות לתעודת בגרות בין מערבים למזרחים כמעט נעלמים אם לוקחים בחשבון את ההבדלים בהשכלת ההורים.

ממחקר שערך פרופי לביא , ניתן לראות כי קיימים פערים בין(עדתיים בהישגים לימודיים שונים , בנוסף לזכאות לבגרות. ממצאי מחקרו מראים כי : ממוצע ההישגים של תלמידים ילידי ישראל (דור שני), נמוך מממוצע ההישגים של תלמידים ממוצא מערבי, אך הוא גבוה בד״כ מהישגי התלמידים ממוצא מזרחי. הפערים הבין(עדתיים גדלים ככל שיש עליה בשלבי החינוך. פרופ׳ לביא מציין מספר גורמים המסבירים את הפער: השכלת ההורים; גודל המשפחה; ומאפיינים בית(ספריים (דוגמת איכות ההוראה ותשתיות פיזיות).

מנתוני משרד החינוך ניתן לראות גידול באחוזי הזכאות לבגרות בכל המגזרים. עם זאת, עדיין בולטים פערים בין המגזר היהודי לערבי, וכן בתוך המגזר הערבי. הבעיה במגזר הערבי מתעוררת בשלבים מוקדמים ביותר, ובאה לידי ביטוי גם בשיעורי למידה נמוכים. כאשר בוחנים את משמעות העלייה בשיעורי הבגרות בעשור האחרון, יש לבחון גם את פיזור שיעורי הזכאות לבגרות ביישובים שונים, ובהם ישובים אשר נחשבים לחלשים מבחינה סוציו(

 

אקונומית. יש להדגיש כי אין פיזור שווה, וביישובים חלשים מבחינה סוציו(אקונומית שעורי הזכאות לבגרות נמוכים מהממוצע הארצי .

בנוסף, עצם קיומה של תעודת בגרות אינו מספק על מנת להתקדם לקראת השכלה גבוהה. "איכות התעודה" של יוצאי אירופה(אמריקה גבוהה מזו של יוצאי אסיה(אפריקה, "איכות התעודה" של הלומדים בחינוך העברי גבוהה מזו של הלומדים במגזר הערבי. עובדות אלה משפיעות על הסיכוי ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה.

סוג התעודה (עיוני או מקצועי) משפיע אף הוא על הסיכוי להגיע לאוניברסיטה. נתוני משרד החינוך מראים כי 33.7% מהזכאים לבגרות השייכים לנתיב העיוני השתלבו באוניברסיטאות, לעומת 8.9% מהמסיימים בנתיב הטכנולוגי.

פירוש הדבר שרק חלק קטן מהלומדים בי"ב במסלולים המקצועיים מגיע בסופו של דבר לאוניברסיטה. אם כן, את התשתית האנושית ללימודים מתקדמים בתחומי המדעים והטכנולוגיה מכשיר ומספק בעיקר החינוך העיוני, למרות שתקציב הניתן לתלמיד במסלול העיוני מהווה 60% מהתקציב המושקע בתלמיד במסלול הטכנולוגי.

ביחס להקצאת משאבים, משרד החינוך נוקט באופן מודע ומוצהר במדיניות של העדפה מתקנת כלפי תלמידים משכבות חברתיות כלכליות חלשות, בכל הנוגע להקצאת שעות לימוד. לעומת זאת, במגזר הערבי, לא ניתן להבחין במדיניות זו, זאת על פי מחקרו של נחום בלס. עוד עולה מדבריו, כי קיימים פערים בתוך כל קבוצה של בתי ספר מרמה סוציו אקונומית אחידה. קורה שבתי ספר המצויים באותה רמת נזקקות מקבלים מספר שעות לכתה שונה מהותית, בשל יכולת גיוס משאבים הקשורה ברשות המקומית, בהנהלה בהורים ועוד. השונות גדולה במיוחד בין בתי הספר ברמה סוציו(אקונומית נמוכה.

ממחקר שערכו קאהן וילניק, עבור לשכת המדענית הראשית של משרד החינוך עולה, כי קיימת אפליה לרעה של בתי ספר לא יהודיים בהקצאת משאבי טיפוח. על פי מחקר זה, ההקצאה הממוצעת לתלמיד במגזר היהודי (כ( 0.2 ש"ש) היא פי חמישה לערך מההקצאה המקבילה במגזר הלא יהודי ( כ( 0.04 ש״ש).

לפי מחקרו של נחום בלס, אשר בוחן צפיפות כתות בחינוך היסודי, אין במשרד החינוך מדיניות העדפה מתקנת לגבי מספר התלמידים המרבי לכתה. למרות זאת, הכיתות בבתי הספר היסודיים המשרתות אוכלוסיות תלמידים משכבות חברתיות כלכליות חלשות בחינוך היהודי הן פחות צפופות. גם בנושא צפיפות הכתות, קיימת שונות רבה בתוך כל קבוצה סוציו(אקונומית. לפי נתוני משרד החינוך, הפער בצפיפות הכתות בין המגזר היהודי והערבי הולך ומצטמצם, אלא שהצמצום לא נובע מהפחתת הצפיפות בחינוך הערבי, אלא מהגדלתה בחינוך העברי. ביחס לחינוך המיוחד, בשנת תשנ״ט היו 30% מילדי החינוך המיוחד תלמידים לא( יהודים, אך הנתונים מראים כי לא התקיימה חלוקה ביחס של 3:7 במשאבי החינוך המיוחד, לפי היחס בין התלמידים השייכים לחינוך המיוחד.

הכסף הפרטי ("החינוך האפור"), הופך לגורם מרכזי בקביעת טיב החינוך הניתן בבתי הספר השונים. בתי הספר שבהם מונהג "חינוך אפור" מציעים תכנית לימודים עשירה ולעיתים אף מעמיקה מזו של בתי ספר, בהם ההורים אינם מסוגלים לתרום.

ככל שהאוכלוסייה חלשה יותר ומשתייכת לרוב לרשות מקומית חלשה יותר, הרשות מקציבה פחות כסף לחינוך. עקב כך, ניתן למצוא הבדלים ניכרים בין בתי ספר, ובעיקר בין יישובים שונים, מבחינת הרמה הפיזית של בתי הספר וכן מבחינת ההוצאות המשלימות מעבר לשכר מורים.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)


The World Bank, World Development Indicators, Washigton D.C.

 

פרופ' יורם רבין הזכות לחינוך (הוצאת נבו).

ד''ר יוסי יונה, אי שיוויון ופערים בחינוך - האם להסללה יש צבע?, הרצאה בסמינר מהפך. החוג לסוציולוגיה, אונ' בן גוריון. (אם צריך ניתן למסור סיכומים של הרצאה זו.)

ניל שרמן, התרחבות ההשכלה הגבוהה בישראל והמכללות האזוריות,  דו''ח מחקר המוג למשרד המדע והאומנויות.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות