‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי למידה חוץ כיתתית?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

למידה חוץ כיתתית

סיור לימודי בטבע

מטרות העבודה

תיאור הפעילות

אוכלוסיית היעד

ציפיות וקשיים

תיאור הפעילות.

חומרי למידה וכלים

כלי משוב והערכה

דיון ומסקנות

ביבליוגרפיה

נספחים 

נספח 1 – טבלת ידע

נספח 2.

בימי הקורונה עלה הצורך ללמוד בחוץ. למידה חוץ-כיתתית קשורה הן בגיוון דרכי ההוראה והן כתנאי הכרחי בלמידה משמעותית בבתי הספר, משום שהיא מתרחשת בסביבה ממשית, אמתית ואותנטית מחוץ- לכיתת הלימוד הרגילה, ומאפשרת תהליך למידה טבעי מתוך התנסות ישירה בסביבה. במיוחד בלימודי המדע והטכנולוגיה ישנה חשיבות רבה לשילוב הלמידה החוץ-כיתתית, בשל התפיסה המאפיינת את החינוך המדעי טכנולוגי למען הגברת המוטיבציה והעניין בקרב התלמידים. (דרור, 2019)

המודל הקוריקולארי ללמידה חוץ-כיתתית כולל שלוש רכיבים:

שיעור מקדים שבו מצמצמים את מרחבי הזרות הקוגניטיבית, הפסיכולוגית והגיאוגרפית של הלומדים ובכך מגבירים את הסיכויים ללמידה משמעותית.

הפעילות עצמה, בסביבה החוץ-כיתתית שבה הפעילות היא אקטיבית ומוחשית ללומדים, וכוללת איסוף ועיבוד מידע בשילוב תהליכים רפלקטיביים על תהליך הלמידה. חשוב שהפעילות תהיה רלוונטית ללומדים ומותאמת לסביבה וגם בעלת ערך מוסף לפעילות בכיתה הרגילה.

השיעור העוקב בכיתה, שבו מתרחשים עיבוד המידע והסקת המסקנות מהפעילות החוץ-כיתתית, תוך אינטראקציה בין המורה והתלמידים ובינם לבין עצמם.

כץ שדה-חן ונבו מסכימים עם אנשי חינוך רבים בארץ ובעולם לגבי תרומת הלמידה החוץ-כיתתית מבחינה לימודית, קוגניטיבית ואפקטיבית, וטוענים שיש הבדל בין הפוטנציאל שיש בלמידה החוץ- כיתתית לבין המימוש שלה בפועל בבתי הספר בארץ. לצד המלצות אלו, סקרים שנערכו בארץ הראו שהמורים ממעיטים לשלב את הלמידה החוץ-כיתתית בתכנית הלימודים בשל כמה סיבות כגון: מוגבלויות לוגיסטיות - מחסור בחומרי למידה וכוח האדם, כאשר מורים רבים אינם מכירים את הפילוסופיה ואת התנאים הפיסיים המתקיימים בכל סביבה כמו הסחות דעת שקיימים בסביבה, מזג האוויר ותנאי השטח (כץ שדה חן ונבו, אוריון וגרטל).

יחד עם זאת, מדין מצאה במחקרה שכאשר המורים מפתחים משמעות פנימית לחשיבות של שילוב הלמידה החוץ-כיתתית, הם מתגברים על הקשיים הטכניים המהווים גורם מגביל, ושניתן להתמודד עם הקשיים האמוציונליים בעזרת התנסות חיובית, הדרכה וליווי. כדי להתמודד עם הקשיים התכניים מוצע ליווי הכולל עזרה בבניית רצפי הוראה ופיתוח חומרי עזר ללמידה חוץ-כיתתית. בנוסף מוצע כי מודל אפקטיבי של השתלמות למידה חוץ כיתתית חייב לכלול התנסות ״המורה כתלמיד״ ברצף ההוראה. (יאיר)

בראון ודיירקיס Braun & Dierkes חקרו את ההשפעה של תכניות חינוך סביבתיות ארוכות יחסית (חמישה ימים) לעומת תכנית טיול טבע ליום אחד - על חיבור תלמידים לטבע. הם מצאו שההתערבות של תכנית ארוכה הייתה אפקטיבית יותר באופן משמעותי בקידום החיבור לטבע. ממצא דומה עלה גם במחקרם של שפארד וספילמן Shepard & Speelman מלפני 30 שנה, שיש קשר חיובי בין אורך תכנית החינוך הסביבתי לבין ההתפתחות של עמדות לשימור הסביבה.

לעומת זאת, מחקרן של קאלס ואתניר (Kals & Ittner) הוכיח שתכנית חינוך סביבתית נכונה, אף אם תהיה קצרת טווח, שתכלול למידה חוץ-כיתתית ומעורבות עם הקהילה, יכולה להשפיע על הבניית התנהגות סביבתית חיובית של הבנת הטבע ואהבתו ולהוביל למוטיבציה לנקיטת פעולה, בשעה שתכנית לא נכונה, גם אם תהיה ארוכת טווח, לא תוביל לשינוי הזהות הסביבתית. הצלחת הלמידה בדרך משמעותית זו טמונה פעמים רבות בתכנון תשתית פדגוגית מעמיקה, כמו למידה באמצעות חקר מדעי.

ביומימיקרי הינו תחום דעת בצמיחה העוסק בחקר פתרונות הטבע לאתגרי החיים השונים. התחום מזוהה כמנוע חדשנות בכל תחומי החיים. במקביל להתפתחות התחום באקדמיה ובתעשייה, יש ענין הולך וגובר בשילוב התחום במסגרות חינוכיות פורמאליות ובלתי פורמאליות, כמקור לחדשנות פדגוגית ותהליכי למידה משמעותיים.

אריסטו שהתעניין בחיקוי וייצוג של הטבע, המציא את המושג ”מימזיס“ שמשמעותו חיקוי, וטען ש“אין יצירות חסרות תועלת בטבע“ (מושג שנטבע על ידי אריסטו). מאות שנים אחר כך, ליאונרדו דה וינצ‘י מתבונן עמוקות בטבע ובגוף האדם מנקודת מבט הנדסית ובניסיון למזג בסיסי ידע הנדסיים וביולוגיים. דה וינצ‘י הניח שברגע שנדע איך פועלים גוף האדם וכוחות הטבע, יהיה לנו בסיס לבניית מכונות שמחקות את הטבע (בריל).

תחום הביומימיקרי (חיקוי ביולוגי= (Biomimicry. הוא תחום מחקר שבו לומדים ממינים שונים של יצורים חיים שיטות המאפשרות פיתוח של טכנולוגיות, תרופות, שיטות פסיכולוגיות וכדומה. תחום זה הוא אחד מהערכים המוספים המעניינים של מגוון המינים. העיקרון שמאחורי הרעיון שניתן לפתור את בעיות העולם על ידי העתקת המערכות, התהליכים והאלמנטים של הטבע נקרא "ביומימיקרי". על ידי הדמיית הדפוסים של הטבע, מטרתו היא ליצור דרכים חדשות לחיים ולעצב מדיניות ומוצרים המותאמים טוב יותר לחיים על כדור הארץ מאשר אלו שאנו משתמשים בהם כעת.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: ל' רובינס, י' בן משה, ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

תח-80 אחוז חסינה, מורן