‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי נוער נושר חרדי?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

שיטת המחקר-מתודולוגיה          

סקירת ספרות   

נוער בסיכון       

גורמי סיכון       

הגדרת גורמי הסיכון הבולטים הינם:        

נוער חרדי בסיכון במדינת ישראל

נוער חרדי בסיכון - דור שני לחוזרים בתשובה       

יחס החרדים לחוזרים בתשובה   

מפגש מתמיד בין העולמות         

דבקות בחיי הדת           

תהליך הניתוק בקרב נוער חרדי בסיכון    

תהליך הניתוק בקרב דור שני לחוזרים בתשובה כתוצאה מגורמי הסיכון      

פרק השיטה/מתודולוגיה 

ממצאים

מעגל ראשון- אני ועצמי   

מעגל שני- אני והורי       

מעגל שלישי- אני ומשפחתי         

ביבליוגרפיה      

מחקר אמפירי - משתתפי המחקר

סוגיית נוער בסיכון שהוא נוער דתי/חרדי היא אחת התופעות המדאיגות ביותר את בני המגזר. אחוז גבוה מן הנוער המכונה : "נושרים" הם בנים למשפחות של בעלי תשובה. מדובר במשפחות בהן ההורים שבו בתשובה ואילו בניהם עושים את המסלול ההפוך. עוזבים את הדת ועוברים לחיות אורח חיים חילוני הכולל לעתים גם מצבי סיכון מורכבים. ההגדרה של נוער נושר או נוער בסיכון הינה הגדרה מורכבת ביותר. בנוסף לכך קיימים הבדלים בין הגדרה של נוער בסיכון במגזר הכללי לבין נוער בסיכון במגזר הדתי או החרדי. ההגדרה של נוער במצב סיכון במגזר הדתי כוללת שלוש תחנות: תחנה ראשונה לפני עזיבת הישיבה או הסמינר שאז מתגלים הסממנים הראשונים של מצוקה וקושי להשתלב בתוך המסגרת החברתית הסטנדרטית . תחנה שניה מהלך העזיבה של המסגרת – שלב זה יכול להמשך תקופה ארוכה. תחנה שלישית היא אחרי עזיבתו את הישיבה או הסמינר. (ששון, 2019)

 קיימים הבדלים משמעותיים בין נוער נושר אשר הוריו היו חרדים מבטן ומלידה לבין נוער נושר אשר הוריו היו בעבר חילוניים ושבו בתשובה. הציבור החרדי מורכב ממגוון רחב של אוכלוסיות מסוגים שונים. כיום בשונה מן העבר אחת מן הקבוצות היא קבוצת השבים בתשובה אשר כוללת גם היא בתוכה דפוסי התנהגות שונים. בעבר הייתה הלימה גבוהה ביותר בין הציפיות של ההורים ממערכת החינוך לבין ההתנהלות של מוסדות החינוך. השתלבותם של בעלי התשובה במוסדות החינוך הובילה לסיטואציות מורכבות ביותר אשר בהן לעיתים ההורים מחוסרי ידע על החוקים הגלויים והסמויים הקיימים בתוך המערכת החינוכית. דבר זה עלול ליצור קונפליקטים ומתחים בין התנהלות המשפחה לבין המערכת החינוכית ויש לכך השפעה משמעותית על אופן החינוך של הילדים אשר הוריהם הם חוזרים בתשובה.

קיימים הבדלים משמעותיים בין נוער נושר שהוריו חרדיים מבטן ומלידה לבין נוער נושר שהוריו הם חוזרים בתשובה. קיים דיסוננס משמעותי בין הציפיות והרצון של ההורים בעלי התשובה להשתלב בתוך מערכות החינוך החרדיות הוותיקות והמבוססות לבין הידע והיכולת שלהם לגבי הנדרש מהם על מנת להשתלב במערכות אלו. אנשים אלו אשר הסתגלו לחינוך פשרני וליברלי נדרשים פתאום להתמודד עם רף דרישות גבוה הנוגע בכל תחומי החיים : לבוש, סוגי הבילויים, הרגלי הצריכה ועוד. וכך מגדיר זאת בספרו קימי קפלן : "חרף מאמציהם הרבים להיות חלק מהחברה החרדית , הם נותרים קבוצה חברתית היושבת על הגבול שבין חברה זו לבין סביבתה הלא חרדית, וניתן להגדירם כבעלי זהות מנוכרת הן ביחס לחברה שעזבו והן ביחס לזו שאליה הצטרפו."

דוגמא מהשאלון

(השאלות נכתבו בלשון זכר מטעמי נוחות)

1. ספר לי קצת על עצמך?
2. אלו חוויות טובות אתה זוכר מילדותך? ספר לי עליהם
3. אלו חוויות פחות נעימות אתה זוכר?
4. מה אתה יכול לספר לי על היותך דור שני לבעלי תשובה?
5. מהם לדעתך היתרונות והחסרונות של להיות דור שני לבעלי תשובה?
6. אתה מרגיש שיש לך פערים מסוימים מול החברה החרדית? איך הפערים קשורים להוריך?( במה? איך זה משפיע עליך? איך זה קשור להורים שלך? לעצמך?)
7. אתה מרגיש שייך לחברה החרדית? במה כן? במה לא?
8. אתה זוכר מעמד מסוים בו לא הרגשת שייך לציבור החרדי?
9. אתה מרגיש שייך למגזר החרדי?
10. תתאר את החינוך של ההורים שלך?
11. תתאר את החברה שלך בעבר והיום?
12. במפגש עם ציבור חילוני אתה מרגיש שיש לך יתרון או חיסרון בגלל היותך דור שני לבעלי תשובה?
13. איך הדרך או הביטחון שיש לך עכשיו בדרך שבחרת עוזרת לך להתמודד עם החברה שאתה מעורה בה משני צידיה?
14. ספר לי על היחסים שלך עם הקב"ה?

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ששון ש', החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

אלישיב ריכנר. ‫ סיפורן של מסגרות החינוך המשלב והקהילות המשותפות. ידיעות אחרונות : ספרי חמד.

חיים זיכרמן שחור, כחול-לבן: מסע אל תוך החברה החרדית בישראל (חמד)