‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד גורמים שונים מעצבים את יחסי מורה-תלמיד?

תוכן עניינים

1. מבוא
2. אקלים כיתה והקשר בין מורה-תלמיד
3. השפעת תיאוריית ההתקשרות על הקשר בין מורה-תלמיד
4. שליטה והיחסים בין מורה-תלמיד
5. שייכות התלמיד והקשר בין מורה תלמיד
6. עמדות

6.1        עמדות מורים כלפי תלמידים

6.2        עמדות מורים עלפי מגדר והקשר בין מורה-תלמיד

6.3        עמדות מורים עלפי מוצא אתני ומצב סוציו-אקונומי והקשר בין מורה-תלמיד

7. המנבאים ליחסי מורה-תלמיד – מאפייני הילד
8. המנבאים ליחסי מורה-תלמיד – מאפייני המורה
9. הקשר מורה-תלמיד - נקודת מבט תיאורטית
10. מוטיבציה

10.1      מוטיבציה ומערכת היחסים בין המורה לתלמיד

11. השפעת יחסי מורה-תלמיד על הרווחה הנפשית של המורה
12. דיון ומסקנות

ביבליוגרפיה

שאלת המחקר בעבודה זו, הייתה, כיצד גורמים שונים מעצבים את יחסי מורה-תלמיד?

הגורם הראשון שדנתי בו כמשפיע על יחסי מורה-תלמיד, הוא אקלים הכיתה.

סביבת בית הספר, שונה באופן מהותי מהסביבה הביתית בה הילדים יוצרים את הקשר המוקדם שלהם. בבית הספר, הילדים חשופים לסביבה משתנה – הילדים חווים שינויים בכיתה, בחברים, בהישגים האקדמיים, בתנאים הפיזיים, בציפיות וביחסים עם המורה. לכן, גם היחסים עם מורים שונים, גם משתנים עם המורה ועל פי ההקשר, שלא כמו הסביבה הביתית הנשארת בדרך כלל קבועה Jerome et al.

מחקרים הראו כי למעשה את אקלים הכיתה מעצב המורה. מורה היודע לנוות את הכיתה, תוך כדי מצד אחד שליטה ומצד שני, אכפתיות, אמפטיה ותמיכה, יצור אקלים חיובי בכיתה. אקלים זה ישפיע בתורו על הקשר החיובי שיווצר בין המורה לתמיד. אם בכיתה תהיה אווירה שלילית, שתתבטא במורה חסר שליטה, כועס, מעביר ביקורת וציניקן, הרי שיתפתחו קשרים שליליים בין המורה לתלמיד.

מחקרים קודמים מצאו כי, יחסים חיוביים בין המורה לתלמיד, הם גורם מגן על ההתפתחות האקדמית והחברתית של הילד. יחסים אלו, אותם המורה מספר, צריכים להיות עם קונפליקטים נמוכים, תלות של התלמיד וקירבה ברמה גבוהה. בנוסף, היחסים החיוביים בין המורה לתלמיד, מאופיינים על ידי אכפתיות, טיפול, כבוד ותפיסת הילד את המורה כמקור התקשרות בטוח Rudasill & Rimm-Kaufman).

הגורם השני הוא סגנון ההתקשרות שהילד מביא עימו לקשר שבין המורה-תלמיד.

תאוריית ההיקשרות מתמקדת בהתפתחותן של מערכות יחסים בין ילדים ובין מבוגרים מהינקות ומדגישה את השפעתן לאורך מעגל החיים. דיון ביחסי מורה-תלמידים מן הפרספקטיבה של מודל זה מדגיש, שכאשר קיימת מערכת יחסים חמה ותומכת בין מורה ותלמידים, אשר מתנהלת בין גבולות ברורים, מהווה המורה עבור התלמידים ״בסיס בטוח״ Waters & Cumming מצוטט אצל אביעזר).

כלומר, כאשר תלמידים נתקלים בקשיים אקדמיים, רגשיים או חברתיים, הם יכולים לסמוך על המורה שתזהה את קשייהם, תגיב ברגישות ובאופן מותאם, ובכך תהווה עבורם ״בסיס בטוח״. חוויות כאלה עם המורה יאפשרו לתלמידים להפנות משאבים מנטליים לחקירה וללמידה. תאוריית ההכוונה העצמית, שמתמקדת בתהליכי מוטיבציה, מניחה כי קיימים שלושה צרכים מולדים בבסיס ההתנהגות האנושית: הצורך בקשר ובשייכות, הצורך בתחושת יכולת והצורך באוטונומיה. ניתן לומר לאור מודל זה, שכאשר מערכת היחסים בין מורה לבין התלמידים היא חמה ותומכת ומושתתת על חוקים ברורים, התלמידים חווים קבלה המאפשרת להם לפנות משאבים פנימיים ללמידה ולחקירה; לחוש בעלי יכולת בעקבות הצלחות; להרגיש אוטונומיים באמצעות ביטוי עצמי אותנטי המותאם לתכונות ולנטיות האישיות; ולממש אפשרויות בחירה.

מערכות יחסים בין מורים לתלמידים מחייבות התייחסות לעמדות ולייצוגים הפנימיים שמביאים המורים והתלמידים גם יחד. מורכבות הנושא ומגבלות המקום אינן מאפשרות לדון בייצוגים הפנימיים של המורים ובמפגש שלהם עם הייצוגים הפנימיים של התלמידים. עם זאת, חשוב להדגיש שמערכת יחסים המושתתת על אינטראקציות איכותיות בין מורים לתלמידים ומאפשרת לתלמידים לבטוח במורה, חייבת להיות מותאמת לצרכים ההתפתחותיים של הילדים. על כן, תנאי הכרחי להוראה אפקטיבית הוא הבנה של תהליכי התפתחות והצרכים הנגזרים מהם, היכרות עם ביטויים התנהגותיים של צרכים אלה ועיצוב מותאם של אינטראקציות איכותיות, בין שהילדים מתפתחים באופן נורמטיבי, ובין שהם עם צרכים מיוחדים ומתמודדים עם קשיי למידה, קשיי התנהגות או עם קשיים רגשיים (אביעזר).

נגזר מטענה זו, שנוסף על בקיאות בתחום הידע שהם מלמדים, צריכים מורים להבין היטב את תלמידיהם בהקשר של השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. בכל תקופת גיל, תהליך הבניה של אינטראקציות איכותיות עם התלמידים מציב בפני המורים אתגרים שונים. אם בגן ובחטיבה הצעירה של בית הספר היסודי תפקידי המורה כרוכים במטלות טיפוליות המזכירות את תפקידי ההורים במשפחה, הרי שבחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה על המורה לעצב ברגישות מערכת יחסים המאפשרת לבני הנוער מרחב ביטוי לצורך שלהם באוטונומיה. באופן דומה, אם בבית הספר היסודי עדיין ניתן לראות אצל הילדים תהליכי מוטיבציה המכוונים לרצות את המבוגרים, ושקל להם יותר לזהות את הקשר בין חיי היום-יום ובין המיומנויות הנלמדות בבית הספר, הרי שבחינוך העל-יסודי תהליכי המוטיבציה מורכבים יותר והקשר בין חיי היום-יום לבין תכנית הלימודים ברור פחות ומחייב השקעה נוספת בהוראה התומכת במוטיבציה ללמידה. הדגש הוא, אם כן, על הדינמיקה של מערכות היחסים, החוזק והחולשה שלהן, ולא על ביטויים התנהגותיים ספציפיים תלויי גיל או שלב התפתחותי (אביעזר).

הגורם השלישי המשפיע על יחסי מורה-תלמיד הוא שליטת המורה.

מטבעם, היחסים בין המורה לתלמיד, הם לא סימטריים. למורה יש את הידע, הניסיון, הסמכות שמוענקת לו בחוק והתלמיד למעשה מגיע מעמדה נחותה. מצד שני, המורה כל הזמן נבחן בעיני התלמידים ואם התלמידים ירגישו כי המורה אינו שולט בכיתה, הרי שזהו מתכון לכאוס בכיתה. Aultman et al , טען, יחסי הכוח בין המורים לתלמידים נבחנים מידי רגע ומידי שעה. עם זאת, מורה המבסס שליטה בכיתה, אולם שליטה שמעניקה אוטונומיה לתלמידים, אכפתיות עזרה ומצד שני דרישות, יוכל ליצור קשר חיובי של מורה-תלמיד.

הגורם הרביעי שנבחן היה שייכות התלמיד.

יחסי מורה-תלמיד המאופיינים בטיפול, מכילים מרכיבים בסיסיים של: זמן, שיחה, רגישות, כבוד, פעולה לטובת האינטרס של התלמיד, נוכחות המורה, אכפתיות ותחושה של הדדיות. כאשר התלמיד חש שהמורה מעניק מהידע שלו, ממרצו ומזמנו לטיפול בבעיות התלמיד, הרי שתחושת שייכותו לבית הספר תעלה.

Cooper & Miness טען כי תחושת השייכות של תלמידים הנהנים מיחסים חיוביים עם המורה, עולה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

רימון־אור ע', תורתו של זיגמונד פרויד ויישומיה בחינוך, הוצ' פרדס (2020)

שחר ח' (2020). חינוך לחיים ערכיים בתרבות טכנולוגית, הוצ' פרדס