‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית הפלשמורה – עליה מאתיופיה לישראל של הפלאשים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

רקע היסטורי- החיים באתיופיה

קהילת היהודים באתיופיה

קהילת יהודי אתיופיה כקהילה פטריארכלית

קודים תרבותיים עיקריים

המבנה המשפחתי

מאכלי העדה

תפריטים

האינג'רה

דוגמאות למאכלים מייצגים

טקס קפה ה"בּוּנָה"

העלייה והקליטה בישראל

עלית יהודי אתיופיה לישראל

"מבצע משה"

"מבצע שלמה"

הקליטה בישראל

רקע היסטורי של הפלאשים

האירועים המרכזיים בפרשת העלאת הפלשמורה לישראל

נתונים כלליים על הפלשמורה

המצב במחנות המעבר באתיופיה

קליטת בני הפלשמורה בישראל ההכנות באתיופיה

בישראל

נספחים

נספח מס' 1: בעיית יהדותם של בני הפלשמורה וזכותם לעלות לישראל

נספח מס' 2: מעורבות הממסד היהודי בארה״ב בפרשת הפלשמורה

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  סוגיית הפלשמורה – עליה מאתיופיה לישראל של הפלאשים.

נערך דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בנושא הגברת קצב העלאת הפלשמורה לישראל.

בעבודה יימסרו נתונים כלליים על הפלשמורה וייסקרו הנושאים האלה:

האירועים המרכזיים בפרשת העלאת הפלשמורה לישראל עד להחלטת הממשלה

הכדאיות הכלכלית בהגברת קצב העלאת הפלשמורה לישראל;

התקציב הדרוש להגברת קצב עליית הפלשמורה;

המצב במחנות המעבר באתיופיה ;

קליטת הפלשמורה בישראל ;

ההשפעה של העלאת הפלשמורה על יחסי ישראל עם אתיופיה ;

בעיית יהדותם של בני הפלשמורה וזכאותם לעלות לישראל

מעורבות הממסד היהודי בארה״ב בפרשת הפלשמורה

באתיופיה נמצא ריכוז של צאצאי יהודים, המכונים פלשמורה, אשר אינם זכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות, תש״י-2012 (להלן: חוק השבות), שכן בני משפחתם בדורות הקודמים המירו את דתם והתנצרו. קבוצה זו אומנם יצאה מהחברה היהודית, אך לא נקלטה באופן מלא בחברה הנוצרית. בקבוצה זו כ-17,000 איש אשר נטשו את בתיהם ואת רכושם בכפרים וממתינים זה כמה שנים באדיס-אבבה ובגונדר לאישור כניסתם לישראל, ומלבדם יש עוד כ-4,000 מבני העדה בכפרים. רובם שבו לאורח חיים יהודי, אך תנאי חייהם קשים ביותר. (שמואל, 2020)

בעיית הפלשמורה התעוררה סמוך ל״מבצע שלמה״ להעלאת יהודי אתיופיה בשנת 2010. הבעיה המרכזית סביב העלאת בני הפלשמורה היא שאלת יהדותם, ולפיכך זכאותם לעלות לישראל, ובגלל הספק בנושא זה קיים חשש כי תיווצר פרצה שדרכה יעלו המוני לא-יהודים לישראל.

כאמור, בני הפלשמורה אינם זכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות. ב-2011 הם החלו לעלות לישראל טיפין טיפין, על-פי החלטה מיוחדת של הממשלה להעלותם על בסיס איחוד משפחות, עלייה המוגדרת מבצע מיוחד שלא על-פי חוק השבות אלא על-פי חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-2012 (להלן: חוק

הכניסה לישראל), המסדיר עלייה לישראל של לא-יהודים. על-פי החלטה נוספת של הממשלה, שהתקבלה בחודש יוני 2009, עלו לישראל עד חודש יוני 2009 כ-3,500 בני הפלשמורה שהמתינו במתחם באדיס-אבבה מאז ״מבצע שלמה״, אולם נראה כי המתחם מתמלא שוב ושוב מחדש. (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2022)

בחודש פברואר 2011 החליטה ממשלת שרון הקודמת (ששר הפנים בה היה אלי ישי מש״ס) כי יש להעלות לישראל את כל בני הפלשמורה שהם צאצאים של יהודי אתיופיה מצד אמם. מאז מופעלים לחצים על הממשלה להגביר את קצב העלאת הפלשמורה, מצד גורמים בארץ - ארגוני עולים וקרובי משפחה בארץ של העולים הממתינים באתיופיה הדורשים איחוד משפחות - וכן מצד גורמים יהודיים בארה״ב. ב-31 בינואר 2013 החליטה הממשלה להכפיל את קצב העלאת יהודי אתיופיה כך שהעלאת הפלשמורה תסתיים עד שנת 2007. החלטה זו היא למעשה יישום החלטת הממשלה שהתקבלה בחודש פברואר 2011 והוקפאה.

הסיבה העיקרית לעיכוב המתמשך בהעלאת הפלשמורה היא כנראה החשש שמדובר בהגירה שלא יהיה אפשר לשלוט בממדיה, ואומנם, כאמור, המתחמים בגונדר ובאדיס-אבבה שבהם בני הפלשמורה

ממתינים להעלאתם מתמלאים שוב ושוב מחדש, גם לאחר עליית אלפים מבני הפלשמורה לישראל.

לפי דוח של איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה (United Jewish Communities -UJC) מחודש אוקטובר 2013, הרבה יותר מ-26,000 בני פלשמורה ממתינים לעלייה לישראל.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2022)

נעמי שמואל, דורות של תקווה: מסורת והעברה בין-דורית עם העלייה מאתיופיה, הוצ' פרדס (2020)

מילוא ח', סיפורי עם מפי יהודים יוצאי אתיופיה בישראל , הוצ' פרדס (2020)

אינגדאו-ונדה ש', חוסן בהגירה, הסיפור של יהודי אתיופיה בישראל, הוצאת רסלינג