‏290.00 ₪

שאלת המחקר

לענין תהליכי גלובליזציה בשוק התעופה הישראלי: כיצד באים לידי ביטוי כוחות גלובליים וכוחות לוקליים בהסכם שמיים פתוחים ?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת ספרות   

גלובאליזציה והשפעתה על הכלכלה         

הסכם שמים פתוחים      

עקרונות ההסכם

הסכם שמיים פתוחים בישראל    

גלובליזציה ותעופה: כוחות גלובליים, כוחות לוקליים - הסכם שמיים פתוחים

גלובאליזציה ושוק העבודה בישראל         

שוק הטיסות     

היסטוריה         

בעיות משפטיות

טיסות מוזלות לטווח ארוך          

טיסות מוזלות בישראל   

UP מותג הטיסות הזולות של אל על        

סיכום ביניים     

סיכום   

ביבליוגרפיה      

על מה מדובר בשמיים פתוחים? בתעופה בניגוד לספנות לדוגמא, טיסות מסחריות סדירות בין מדינות נקבעות על ידי הסכמים בין אותן מדינות. במסגרת ההסכם כל מדינה ממנה את 'המוביל הנקוב' לצורך ההסכם. לדוגמא בהסכם התעופה המקורי בין ישראל ותאילנד ישראל נקבה בשם חברת 'אל על' כמוביל הנקוב ותאילנד נקבה בחברת 'תאי-אייר'. משמעות הדבר כי חברות אחרות (הן ישראליות והן תאילנדיות) אינן יכולות מבחינה חוקית לטוס בקו הזה שבין תאילנד ותל אביב (ההסכם עבר כמה שינויים).

בספנות לצורך השוואה כל חברת ספנות יכולה לפקוד איזה נמל שהיא רוצה ובאופן כללי ניתן לאמור כי על פי אמנת הים של האו"ם אותו הנמל מחויב על פי החוק הבין לאומי לקבל את האוניה ולתת לה שירותים.

מדיניות של שמיים פתוחים היא ביטול כל הסכמי התעופה הישנים ופתיחת השוק לתחרות. זה בודאי טוב לאזרח ובסופו של דבר יכול להיות טוב למדינה אם ישמרו כמה סייגים.

נראה כי בימנו שלנו עת הגלובליזציה – עידן ההתערבות הממשלתית בתמיכה בחברות התעופה בבעלות לאומית עברה מהעולם. הסכמי תעופה כפי שתוארו לעיל היו טובים בזמנם עת מרבית חברות התעופה בעולם היו בבעלות ממשלתית, אולם כאשר הטכנולוגיה המתקדמת הופכת ניהול של חברת תעופה לעסק כלכלי גרידא – זה כבר לא רלוונטי, בטח לא מול אירופה. 

שוק התעופה הופך לשוק של קומודטי, בדיוק כפי שהפך שוק הסלולר. בשוק כזה חשוב המוצר שאתה נותן שהוא בעיקר המיקום הגאוגרפי והמחיר. הוכח מעבר לכל ספק על ידי עשרות חברות טיסה מוזלות בעולם כי הלקוח מוכן לשלם הרבה פחות ולקבל שירות פחות טוב או אפילו ללא שירות כלל – קרי מה שחשוב הם יעדי הטיסה והמחיר (בהנחה שהבטיחות קבועה ונאכפת על ידי הרשויות הריבוניות).

מכיוון שהמטוסים הם אותם מטוסים בכל העולם הרי שהמחיר הוא פונקציה של יעילות תפעולית וניהולית וכן יתרון לגודל, והמאבק הופך להיות מאד טכני – לקבל 'חלון זמנים' לנחיתה בשדות התעופה המבוקשים. זה מו"מ של חברת התעופה מול שדה התעופה בארץ היעד. זה לא החלפת הסכם אחד בהסכם אחר – כל חברת תעופה יכולה להיכנס למומ מול שדה התעופה הזר ולא רק 'המוביל הנקוב', הרי לקבל פחות 'חלונות' ממה שיש היום לא יקרה.

למחירי הטיסות השפעה ישירה על סקטור התיירות הישראלי (מלונות, תחבורה, מדריכים, מזכרות, אתרים) והשפעה קטנה יותר אך מורגשת כמעט בכל תחום אחר של חיינו מקשרים אקדמיים ועד נופש משפחתי של ישראלים בחו"ל.

מדי פעם יש השבתה שלך חברת אל על. הקרב של אל-על אינו מול הרגולטורים אלה מול הציבור – החזרת המותג לקדמותו, ככל שהשביתה תתמשך ימצאו עצמם מנהלי החברה בעמדה קשה יותר לא מול הממשלה אלה מול מקור ההכנסות שלהם – הציבור.

(בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

איל נ', המרד נגד הגלובליזציה, משכל- הוצאת ספרי חמד (מאי 2018)

שפירא-לשצ’ינסקי, אורלי. אתיקה ארגונית בניהול משאבי אנוש במערכת החינוך הישראלית. פרדס, (2017)

גולדברג מ', פינברג נ', דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

עופר עין גל, פתוח סגור פתוח: שנה לשמיים פתוחים, ידיעות אחרונות