‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תפיסות מורים לגבי שילוב תלמידים שוני צרכים (חינוך מיוחד) במסגרת החינוך הרגילה ?

תוכן עניינים

מבוא    

נושא ושאלת המחקר      

שאלת המחקר   

רקע למחקר      

חשיבות המחקר ותרומתו           

שיטת המחקר   

הנחקרים          

כלי המחקר       

איסוף הנתונים  

ניתוח נתונים     

סוגיות אתיות    

סקירת ספרות   

ילדים עם צרכים מיוחדים בישראל           

המסגרת התיאורטית שעומדת מאחורי רעיון שילוב תלמידים מאוכלוסיית החינוך המיוחד בחינוך הרגיל.        

תפיסות מורים

גישות שונות לשילוב      

המוגבלות כבעיה חברתית          

מעונות יום שיקומיים      

מועדוניות ושירותי אחר-הצהריים

שילוב בגיל הגן : בעולם ובישראל 

גישות מרכזיות לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך בארץ ובעולם.    

שירותי התמיכה הניתנים במסגרת תכנית השילוב:

תמונת מצב וממצאים     

שיטה - מתודולוגיה        

תוצאות

ניתוח ראיון 1    

ניתוח ראיון 2    

ניתוח ראיון 3    

ניתוח ראיון 4    

ממצאים דיון וסיכום       

במענה על שאלת המחקר           

מגבלות המחקר והצעות אפשריות להמשך.מחקרים עתידיים          

ביבליוגרפיה      

נספחים

שאלות להבנת ראיוןי המורים המרואיינים 

ראיונות

ראיון 1 

ראיון 2 

ראיון 3 

ראיון 4 

סמינריון זה יעסוק בתלמידים עם צרכים מיוחדים, שילוב חינוך רגיל.

ניתן להגדיר את אוכלוסיית התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים ע"י המאפיינים הבאים: "תלמידים לקויי למידה המגלים הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנות למידה בסיסיות ובשימוש בהן וזאת עקב שיבושים בתהליכים קוגנטיבים שהבסיס המשוער שלהם הוא נוירולוגי. יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אולם חלקם מתפקדים ברמה נמוכה יותר. הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגנטיבי, כגון בתפקודי השפה והחשיבה, בתפיסה, בהתמצאות במרחב ובזמן, בזיכרון, בקשב ובריכוז, בתפקוד המוטורי, בתיאום תפיסתי- תנועתי ועוד. לעתים קרובות יש להם בעיות בהסתגלות למצבים המחייבים גמישות בתגובות, הפרעות מלוות על פי רוב בקשיים רגשיים, עקב כישלונות חוזרים ונשנים המובילים להתפתחות של דימוי עצמי נמוך, לירידה במוטיבציה הלימודית ולחרדות. לא כל התופעות מופיעות בהכרח יחד. המקור העיקרי לקשייהם אינו בנכות, ברמה שכלית נמוכה, בבעיות רגשיות ראשוניות או בהשפעות סביבתיות, כגון הבדלים תרבותים, אולם קשיים אלו יכולים להופיע בו זמנית עם ליקויי הלמידה."

מתוך ממצאי הראיונות אשר נערכו על מורות מחנכות בכיתה רגילה המשלבות תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתתם עלו מספר נקודות דין חשובות:

• כאשר הם נשאלו לגבי מה הוא הידע שיש לך בנושא צרכים מיוחדים? ומה מקור אותו ידע?

נוכחנו לראות כי רוב המורות אמרו שהידע שיש להם ידע רב בנושא. הוא מתבסס על לימודים, קורסים, קריאת ספרים במגוון נושאים על ילדים עם צרכים מיוחדים, מהתקשורת ומהניסיון שרכשו. 2 מהמורות אמרו שזה מניסיון אישי שלהן בשל היותן אימהות לתלמידים עם צרכים מיוחדים. 2 מהמורות אמרו שהידע שיש להן הוא מניסיון אישי של שנים וכי אין להן ידע רב בנושא ושהם לא למדו או עברו השתלמויות בנושא, כל הידע שלהן מסתכם מההתנסות שבשטח. בדר"כ המורות הללו היו המורות הוותיקות יותר במערכת. אי לכך, ניתן לראות כי חל שינוי דרסטי בצורת הכשרת המורים וכי יש להם יותר ידע ומקצועיות בנושא.

• כאשר המורות נשאלו מה הן הפעולות שאת כמורה עושה כדי לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתתך מבחינה: חברתית, התנהגותית ולימודית? 

נוכחתי לראות כי מבחינה חברתית המורות אמרו שהן משלבות את ההורים בחשיבות העניין בליצור מפגשים אחה"צ ומבחינתן הן יוצרות מפגשים יזומים על ידן בהפסקות. כמו כן הן מדברות על כך בכיתה עם כלל הילדים והמורים המקצועיים, לומדות לדעת לתווך בין הילד לחברה. הן דואגות שהילד לא יהיה לבד אף פעם, לא בשיעור ולא בהפסקה. דבר נוסף ואחרון שניתן לראות מאותם ראיונות כי יש מורות אשר מושיבות את הילד ליד תלמיד שלדעתן יתחבר אליו הכי טוב, יעזור לו ויהיה לו לחבר ולדוגמא חיובית.

מבחינה לימודית- המורות הנ"ל מבצעות התאמות לימודיות תוך התחשבות פרטנית בקשיים של הילד ורצונות הילד וההורים שלו וזה בהתאם לתוצאות האבחון של כל תלמיד עם צרכים מיוחדים אשר נמצא אצל יועצת הבית ספר.

ולבסוף מבחינה התנהגותית- המורות דיברו על כך שבאמצעות הרבה שיחות אישיות, בצורה ברורה, קצרה ומובנת מבהירים את הגבולות. המורות כמו כן, משתדלות לשים את הילדים הללו קרובים אליהן גם בכיתה וגם במהלך אירועי תרבות. דבר נוסף אשר מורות מסוימות דיווחו עליו הוא חשיבות ההפסקות של 'אוורור' כי זה נותן לילד עם צרכים מיוחדים זמן להתאפס, להירגע ולחזור לעצמו.

• כאשר נשאלו המורות בקשר לשאלה כיצד תורמת הסביבה הפיסית בכיתתך לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים? 

נוכחתי לראות שכל המורות טענו כי הסביבה הפיזית אינה תורמת בכלום מכיוון שאין לכך התייחסות מהמערכת. הסביבה לא מאפשרת שילוב ילדים בגלל תקציב. הכיתות קטנות וצפופות, מספר התלמידים רב, ואף הציוד הטכני שאמור להקל (ברקרו ומקרן), מסורבל להפעלה ובכך מורות רבות מאבדות לא פעם את רמת הקשב של תלמידים חסרי סבלנות. כמו כן המורות הסבו את תשומת ליבנו לבחינה הפיזית על כך שיש יותר מדי גירויים בכיתה ורעש מאוד חזק בכיתה ומחוץ, לה דבר שמקשה מאוד על ילד עם צרכים מיוחדים.

• בשאלה האחרונה, המורות נשאלו מה היא עמדתן ומה הם רגשותיהן בקשר לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתתם?

נוכחתי לדעת כי כל המורות טענו, כי למרות שזה לא קל הן סבורות שהילדים צריכים להיות בכיתות רגילות ומשולבים. וזאת למרות שזה דורש הרבה עבודה לרוב כי אין חומרים מותאמים מראש (אם היו זה היה עוזר המון). לדעתן טיפול תרופתי (ריטלין) נכון מאוד ועוזר ולא צריך להתייאש עד שמוצאים את המינון הנכון.

המורות אמרו כי אין כיתה שאין בה ילדים בעלי הפרעות, אך החשוב הוא לדעת זאת, לאבחן ולהכיר את ההתאמות להן נזקק כל ילד. העבודה הזו מאתגרת ולעיתים שואבת כוחות ואנרגיות מרובות אולם הסוד הוא לא להיגרר למאבקי כוח מול הילד והוריו אלא לעבוד בשיתוף פעולה ולהכיל. התנגדות למצב לא תעלים את הפרעת הקשב.

במענה על שאלת המחקר

שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל יכול להיות קשה ולעיתים מדהים תלוי בנסיבות.

דוגמא לראיון 

1. תפקידי כמורה היה מחנכת כתות ה' – ו' הכשרה סמינר + השתלמויות בנושאים שונים. וותק 30 שנה.
2. אין לי ידע רב בנושא לא למדתי או עברתי השתלמות בנושא אלא התנסות בשטח.
3. כמובן שיש לי התנסות מרובה בעבר עם נושא זה אין כיתה שאין בה תלמידים עם צרכים מיוחדים
4. הפעולות שעשיתי כדי לשלב ילדים אלו היו:

מבחינה חברתית הרבתי לשוחח על כך עם הכיתה במסגרת שעורי החינוך ולאחר מכן הייתי מחלקת את הכיתה לקבוצות עבודה עם משימות ונותנת תפקידים בהתאם לילדים.

מבחינה התנהגותית: לאחר שזיהיתי תלמידים אלו נתתי להם אפשרות לצאת מהשיעור (ברשות ) כדי ל"שתות" להביא גיר מהמזכירות או שליחות כל שהיא שייתן להם זמן להירגע ולחזור אל עצמם.

הרשתי להם לצאת לעזור לאב הבית, או למורה לספורט ולמורה לחקלאות. בהרבה מקרים ילדים אלו נרגעו אחרי מאמץ גופני.

1. לצערי הרב הסביבה הפיסית בכיתה לא עזרה כל כך לתלמידים למרות שהייתה פינת קריאה פינת משימות פינת מחשב כן עזר לפעמים פינות בחצר או בפרוזדור בו היו פינות ליטוף חיות או משק חי בחצר.
2. אמצעי העזר בהם נעזרתי היו: פינות הפעלה ,קבוצות קטנות ,לימוד אישי, מגע אישי ומשימות קונקרטיות לילדים אלו. המשימות דרשו התאמת החומר הנלמד בהגשות שונות ברמות שונות הרבה התחשבות בדרכי הוראה מגוונים ומותאמים הרבה אביזרים מוחשיים .חיפוש דרכי משוב הן לילדים והן למורה. ודרכי הערכה ייחודיים
3. הדרכים הייחודיים היחידים שהיו לי הם שיחות אישיות ומשימות אישיות
4. למרות שהייתי ותיקה מאוד בעבודתי היה קשה מאוד להתמודד לבד עם ילדים אלו. רק בשנים האחרונות לעבודתי נעזרו במורות שילוב שהיו באות לעזרתנו לפי דעתי דבר זה הינו הישג גדול כי כך אפשר להתמודד עם כל ילד ולהביאו להצלחה בכל התחומים. בעזרת המורה המשלבת והמורה המחנכת אפשר להתאים לילד דרך פעולה המשלבת אותו בכיתה כדי שלא יהיה יוצא דופן בלימודים ובעיקר כדי שלא יהיה יוצא דופן בחברה.

מצגת על שילוב צרכים מיוחדים, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים ( 2024)

האוזי, ז. בארט, ע. ובן עוליאל, פ'. מנהיגות חינוכית כמנבאת מחויבות ארגונית בקרב מורים . עיונים במנהל ובארגון החינוך, 37 ,410-438. (2022)

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)