‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הגנות חוק העונשין?

סעיף 34יח לחוק העונשין, שכותרתו "טעות במצב דברים" קובע:

"(א). העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.

(ב). סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22 (ב)"

בקליפת אגוז, קובעת הגנת הטעות במצב דברים, שכאשר אדם עובר עבירה מתוך טעות כנה לגבי מצב דברים, רואים את מעשהו באספקלריה של הטעות שלו ומעמידים את המציאות המדומה שלו במקום המציאות האובייקטיבית-אמיתית ועל-פי המציאות המדומה הוא נותן את הדין.

אם המציאות המדומה אינה מגבשת כל עבירה, או שהיא מגבשת עבירה, אך גם מקימה לה הגנה המאיינת אותה, יצא אותו אדם פטור. כמו כן, אם המציאות המדומה מגלמת עבירה פלילית פלונית, יחוב אותו אדם בגין אותה עבירה פלונית, אפילו שהמציאות האמיתית מגלמת עבירה פלילית אלמונית. ודוק, בהתקיים המצב האחרון, אין הנאשם יוצא פטור לחלוטין, שכן אז מהווה הגנה זו הגנה חלקית בלבד והוא יענש על-פי המצב אותו דימה.

עמד על כך י' קדמי בספרו "הדין בפלילים" עמ' 135:

"ולא מיותר להזכיר את הגישה הגורסת, כי הסייג נוטל את פליליותו של המעשה - ומביא בכך לזיכויו של הנאשם - אך ורק במקום, שבו המעשה שנעשה בפועל אינו מהווה עבירה "אחרת" באספקלריית הטעות: ובמקום שהמעשה מהווה עבירה "אחרת" כאמור - רשאי בית המשפט להרשיע באותה עבירה. נראה כי גישה זו נותרת בעינה"

פרופ' פלר בספרו יסודות בדיני עונשין" חלק ב' מציג את דוגמאות לטעות במצב דברים, אשר נפל אצל העושה בנוגע לרכיב הנסיבתי של היסוד העובדתי:

"א' נושא אשה תוך הנחה מוטעית כי אשתו הקודמת, ממנה נפרד לפני זמן רב בחוץ לארץ, ושעל פטירתה קיבל מידע קיבל מידע שנראה לו מהימן, איננה עוד בחיים. לאמיתו של דבר, הוא עדיין נשוי לה, שכן התברר כי היא בחיים ושהמידע היה בלתי מדוייק. א' מוריד בטעות מקרון רכבת בה נסע, מזוודה של אחד, דומה מאוד לזו שלו, וכמובן בלי הסכמתו של בעליה האמיתי. בדוגמא הראשונה, היות אדם נשוי היא נסיבה רלוונטית להתהוות העבירה של ריבוי נישואין: בדוגמא השניה, היות הדבר בבעלות הזולת והעדר הסכמתו של זה, לנטילת הדבר מרשותו, הן נסיבות רלוונטיות להתהוות עבירת הגניבה. בשתי הדוגמאות, מושא הטעות הוא בתחום מצב דברים שמורכב, כאמור, ממערכת העובדות שנמנות על הרכיב הנסיבתי של היסוד העובדתי שבעבירה...אילו היה מצב הדברים לאמיתו כפי שהעושה הניח, לא היה במעשהו כל אחיזה ליסוד עובדתי של עבירה פלילית כלשהי" (עמ' 521).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חוק העונשין

פלר, ש"ז, יסודות בדיני עונשין , א, ירושלים: המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי באוניברסיטה העברית, תשמ"ד

תח