‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי סמכויות מבקר המדינה?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

סמכויות המבקר. 3

מינוי וארגון 4

מעמדו וסמכויותיו של מבקר המדינה. 4

סמכויות הפרלמנט להתערב בעבודת המבקר. 6

סמכויות המבקר ביחס לגוף המבוקר. 9

ארצות-הברית. 10

מעמד המבקר מול הרשות המחוקקת. 11

אוסטרליה. 14

מעמד המבקר מול הרשות המחוקקת. 18

סמכויות המבקר כלפי הגוף המבוקר. 19

בריטניה. 21

מעמד המבקר מול הרשות המחוקקת. 21

סמכויות המבקר כלפי הגוף המבוקר. 22

דנמרק. 22

סמכויות המבקר כלפי הגוף המבוקר. 23

שבדיה. 26

מעמד המבקר מול הרשות המחוקקת. 26

סמכויות המבקר כלפי הגוף המבוקר. 27

הולנד. 27

מעמד המבקר מול הרשות המחוקקת. 27

מבקרי המדינה. 31

ביבליוגרפיה. 32

מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריות Accountability. תפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה נקבעו בחוק יסוד: מבקר המדינה.

סמכויות המבקר

בישראל, מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינת ישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת הרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה, אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון הרשות נתונה בידו. מתוקף תפקידו, החל מ1971, משמש המבקר גם כאומבודסמן נציב תלונות הציבור.

יש הגורסים כי ראוי שמבקר המדינה יתמקד בביקורת מערכתית ואין זה ראוי שיעסוק במקרים ובאנשים פרטיים, אולם אין בחוק איסור על המבקר לערוך בדיקה פרטנית או לאזכר שמות של גורמים מעורבים ויש הגורסים שכך ראוי‏.

הגוף הנתון לפיקוחו של המבקר הוא הרשות המבצעת, הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל מפעל, מוסד, קרן ותאגיד המתוקצבים על ידי המדינה, או שהממשלה שותפה באופן כלשהו בניהולם, או תומכת בהם במישרין או בעקיפין. כמו כן, כל גוף, מוסד, קרן ותאגיד שהכנסת החליטה שהם נתונים לביקורת המדינה המפלגות השונות, מגן דוד אדום וחברת החשמל.

למבקר אין סמכות לחייב את הגופים המבוקרים לפעול על פי המלצותיו, אולם ההמלצות משפיעות על האופן שבו על המבוקר להפעיל את שיקול דעתו. הסביר השופט עוזי פוגלמן: "אם הגוף המבוקר אינו מיישם את ההמלצות, רובץ עליו נטל לנמק את החלטתו בנימוקים בעלי משקל. התעלמות גורפת ובלתי מנומקת מהמלצות המבקר, לא תוכל להיחשב לסבירה. גם אימתן משקל מספק להמלצות המבקר עלול, בנסיבות מסוימות, לעלות כדי איסבירות"‏.

עם זאת, מתוקף תפקידו כמבקר ההוצאות של המפלגות הוא רשאי לקנוס מפלגות שלא פעלו כשורה.

העבודה מתמקדת בעיקרה בשתי סוגיות מרכזיות. הראשונה שבהן היא מעמדו של מבקר המדינה אל מול הרשות המחוקקת. בתחום זה בוחן החיבור את הקשרים הקיימים בין מוסד המבקר לפרלמנטים במדינות שונות, תוך התייחסות, בין השאר, לשאלות אלה : באיזו מידה נהנה מבקר המדינה מעצמאות ומשיקול דעת בלעדי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו ולביצוע תפקידיו? האם נתונה לפרלמנט סמכות להתערב בקביעת תוכנית העבודה של המבקר? האם מוסמך הפרלמנט לבקש (או לדרוש) מהמבקר לבצע ביקורות ספציפיות; ואם כך הדבר - מי הגורם הפרלמנטארי שרשאי לעשות זאת: חברי-פרלמנט יחידים? בעלי תפקידים מיוחדים? ועדה מסוימת בפרלמנט או המליאה כולה? הסוגיה השנייה שנדונה כאן עניינה סמכויותיו של המבקר ביחס לגופים המבוקרים על-ידו. במסגרת זו מתייחסת הסקירה לסוגי הביקורות שעורך המבקר בגופים שונים, לסמכויותיו במהלך ביצוע עבודת הביקורת ולסמכויות שמצויות (או שאינן מצויות) בידו לאכיפת ממצאי הביקורת שלו .

בטרם יידונו נושאים אלה, מן הראוי להקדים הערה חשובה : בישראל מבקר המדינה משמש גם כנציב תלונות הציבור. לעומת זאת, במדינות אחרות קיימת חלוקה לשני מוסדות עצמאיים ונפרדים: זה של ה-Comptroller או ה- Auditor General, המקביל ל״מבקר המדינה״; וזה של האומבודסמן (Ombudsman), המקביל לנציב תלונות הציבור.

לדברי מרים בן-פורת, מבקרת המדינה לשעבר, העובדה שבישראל שני התפקידים מבוצעים בידי אותו אדם מאפשרת היזון הדדי של מידע מהימן, היא מונעת שאלות של חלוקת תחומי הסמכות של כל אחד מהם ואת החשש מפני דיבור בשני קולות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גד ברזילי, דוד נחמיאס, מוסד ביקורת המדינה: סמכות ואחריות. המכון הישראלי לדמוקרטיה

Relations between Supreme Audit Institutions and Parliamentary Committees