‏290.00 ₪

שאלת מחקר מנחה:

האם המשטרים שהתחוללו במצרים בני זממנו היו גורם מרכזי בפרוץ האביב הערבי במצריים?

תוכן עניינים

מבוא. 

פרק 1 – שלטון גמאל עבד אלנאצר. 

התייחסות השלטון לחברה. 

מצרים טרם נאצר וההשפעה על החברה וההשכלה. 

נאצר. 

עקרונות האידאולוגיה של המשטר. 

מטרות הנאצריזם.

נאצריזם: פאן ערביות וסוציאליזם ערבי 

מערכת החינוך בתקופת המשטר. 

הקשר בין האידאולוגיה הנאצריסטית לסטודנטים ומערכת הההשכלה. 

התכנים של מערכת החינוך בזמן נאצר. 

מלחמת ששת הימים כמסמלת את המפנה בתמיכת הסטודנטים בנאצר. 

הלאמת סואץ והמשבר בעקבות זה. 

פאן ערביות: הרפובליקה הערבית המאוחדת (רע"מ) 

מלחמת ששת הימים

לאחר המלחמה. 

סיכום ביניים: הנאצריזם.

גורמים אשר השפיעו על הנאצריזם.

פרק 2 – שלטון אנואר אל סאדאת. 

עקרונות האידאולוגיה של המשטר. 

המצב הכלכלי בתקופת המשטר והיחס לחברה. 

מלחמת יום הכיפורים והשלום.

פרק 3 – שלטון חוסני מובארק. 

עקרונות האידאולוגיה של המשטר. 

התייחסות השלטון לחברה והמצב הכלכלי 

משטר מובארק ומהפכת תחריר 

פרק 4 – פרוץ האביב הערבי במצריים. 

מהפכת כיכר תכריר.

סיכום.

ביבליוגרפיה.

מקורות בערבית. 

נושא המחקר: מערכת המשטרים במצרים ערב פרוץ "האביב הערבי": משטרי נאצר, סדאת ומובארק

הנאצריזם גרם לסערות רבות בקרב מליוני אנשים בכל ארצות ערב, ובמשך זמן רב הוא היה הכוח העיקרי אשר פעל ביחסים הבין ערביים, והכריח את הכוחות האחרים להגדיר את עצמם על פי אמות המידה שלו. הנאצריזם חולל שינוי עמוק בתדמית מצרים: הוא העניק למגזר הערבי את תחושת השליטה. הנאצריזם הופיע בנקודה קריטית ומשפיעה היסטורית, בה שלושה תהליכים התבצעו בו זמנית: קודם כל, הנאצריזם התפתח בזמן שבו החלו להופיע מרכזים פוליטיים עצמאיים במרכז הגדול והמאוכלס בחברות דוברות ערבית. בנוסף, הנאצריזם התפתח בזמן בו האימפריה העות'מאנית כבר לא הייתה קיימת. ולבסוף, הנאצריזם התפתח בזמן בו המנהיגות של מעצמות אירופה הגיעה לסיומה. במלחמת העולם הראשונה הובסה האימפריה העות'מאנית, ומלחמת העולם השנייה הרסה את פריסתן האימפריאלית של יורשותיה.

סאדאת הנהיג ליברליזציה במשק שהיה ריכוזי עד אז, ופתח את מצרים להשקעות חוץ, בעיקר מהמערב, וליוזמה חופשית ברוח הקפיטליזם; בתוך כך צמצם את המשק הממלכתי והחזיר חלק מהרכוש המולאם לבעליו הקודמים.

משטרו של סאדאת הצמיח שכבה של מתעשרים חדשים ופשתה בו שחיתות רבה, שעה שמצבם של המוני העם נותר דל כשהיה. מדי פעם נערכו הפגנות נגד המשטר, וכמה פעמים אף פרצו מהומות. הממשל דיכא את המהומות, אף שנכנע לחלק מן התביעות בדבר שכר ומחירים, ובמקביל ערך "טיהורים" בחוגי השמאל.

מדיניות הליברליזציה אכן קירבה את מצרים למערב, ובייחוד לארצות הברית, והחלישה את זיקתה לברית המועצות. חתם סאדאת על חוזה ידידות עם ברית המועצות, אולם חוזה זה נועד לעצור את הידרדרות היחסים, ולא היה בו משום אישור לברית יציבה. ביולי 1972 גירש את אלפי היועצים הצבאיים הסובייטיים, וברית המועצות קיבלה את הדין.

בתקופת כהונתו בנשיאות נחשב מובארכ לאחד המנהיגים החזקים והמשפיעים ביותר במזרח התיכון ובעולם הערבי. הוא התפטר מכהונתו בעקבות ההפגנות העממיות נגדו, ולאחר מכן נעצר, הועמד למשפט על הרג מפגינים, הורשע ונדון למאסר עולם; אך התקבלה בקשתו למשפט חוזר בינואר 2013. ב-22 באוגוסט 2013 שוחרר מובארכ למעצר בית. ב-29 בנובמבר 2014 זוכה מובארכ במשפטו החוזר מהאישום בהרג מפגינים וכן מאישום בפרשת שחיתות שלטונית במסגרת סחר גז עם ישראל. עם זאת, משפט חוזר חל בפרשת השחיתות ובמאי 2015 הורשעו מובארכ ובניו, ונשפטו למאסר 3 ו-4 שנים בהתאמה. מובארכ הוחזק בבית חולים צבאי, ובניו שוחררו באוקטובר 2015 על ידי בית משפט בקהיר. במרץ 2017 זוכה מההאשמות בהרג מפגינים והוא שוחרר ממאסרו.

עם סיום שירותו הצבאי באפריל 1975, מונה מובארכ לסגנו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת. במהלך שש שנות כהונתו כסגן נשיא, לקח חלק פעיל בחתימת הסכם השלום עם ישראל ב-1979. עם הירצחו של סאדאת ב-6 באוקטובר 1981, מונה מובארכ ליו"ר המפלגה הלאומית הדמוקרטית של מצרים. שבוע מאוחר יותר מונה לנשיא. במקביל למינויו כנשיא, כיהן במשך חמישה חודשים, עד 2 בינואר 1982, גם כראש ממשלת מצרים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. (CIA (2019

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)

ע' ריחני, המהפכנים הגדולים בהיסטוריה, הוצאת סטימצקי, 2018.