‏290.00 ₪

העבודה הסמינריונית מעולם לא נמכרה באתר זה או באינטרנט בכלל.

תוכן עניינים

מבוא. 3

נתונים על תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. 3

מספר התלמידים העולים ויוצאי אתיופיה. 3

פיקוח ונתיב לימודים. 3

בחינות בגרות, זכאות לתעודת בגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות. 3

קליטתם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך - תמונת מצב. 6

מבחינת הישגים בלימודים: 6

מבחינת שיעור הזכאים לתעודת בגרות: 6

מבחינת הפנייתם של התלמידים יוצאי אתיופיה למסגרות חינוך מיוחדות, לא פורמאליות ודתיות: 7

מבחינת נשירה ממסגרות חינוכיות: 7

מבחינת התנהגויות סיכון: 8

הסיבות להישגיהם הנמוכים של תלמידים יוצאי אתיופיה. 9

כישורי אורייניות: 9

שימוש בגישה חינוכית אתנוצנטרית: 10

פרשנות מוטעית של התנהגויות ילדים ממוצא אתיופי ע"י מחנכים : 11

טיפול שגוי של מערכת החינוך: 11

תוכנית "יד מרלן". 12

כיצד תוכנית יד מרלן נתפסת על ידי גננות והאמהות. 14

תרומת התכנית לילדים המשתתפים בה:. 14

כיצד משפיעה התכנית על יתר המעורבים בה: 15

אינטראקציה בין הגננת, וההורים:. 15

הכשרת הגננות לעבודה בשיטת יד מרלן 16

רב תרבותיות. 16

נשירה. 17

ריכוז התלמידים יוצאי אתיופיה והפרדתם מתלמידים אחרים. 17

הפניית תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך הממלכתי-דתי ולפנימיות. 17

מוסדות חינוך שבהם ריכוז גבוה במיוחד של תלמידים יוצאי אתיופיה. 18

״הסללה״ - הפניה למסלולי לימוד נפרדים ולכיתות ולהקבצות נפרדות. 19

הפניה לחינוך מיוחד. 19

דרכים לשילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך - עמדות גורמים הנוגעים בדבר. 20

משרד החינוך. 20

מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך. 20

פיזור התלמידים יוצאי אתיופיה. 21

נקודות המוצא ליישום מדיניות השילוב באמצעות פיזור. 21

פעולות הנדרשות לקראת יישום מדיניות הפיזור. 21

הטיפול בבתי-ספר שריכוז התלמידים יוצאי אתיופיה בהם גבוה. 22

השינויים הנדרשים בהטבות העיקריות שמשרד החינוך נותן לתלמידים עולים. 22

סיכום. 23

ביבליוגרפיה. 24

נספחים. 26

כישלון מערכת החינוך בקליטת ילדי העולים מאתיופיה הינו נושא כאוב המצוי על סדר היום כבר זמן רב.  למרות שכל העובדות והסיכונים היו גלויים בפני מקבלי ההחלטות, סיפור קליטת ילדי העולים במערכת החינוך הינו סדרה של כשלים.

 למרבה הצער, הישגים נמוכים ביחס לכלל האוכלוסייה, ניתן למצוא גם בקרב בני הדור השני לעליית יהודי אתיופיה, כאלו שנולדו כאן ועברו את מערכת החינוך הישראלית. 

מבחינת הישגים בלימודים:

ממסמך אשר חובר על ידי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה עולים נתונים קשים- 63% מבני העדה בחינוך היסודי ו 74% בחטיבות הביניים, נמצאים מתחת לרמה הממוצעת בערבית , מתמטיקה ,אנגלית ומדעים

אפילו האמהרית של הילדים העולים מאתיופיה אשר מגיעים לגני הילדים הינה דלה מאוד. לטענתה, כאשר האחרונים עולים לכיתה א, בהעדר מיומנות אוריינית, הם מתקשים מאוד בקריאה ובכתיבה היא מוסיפה כי הירידה בהישגים הלימודיים מוצאת ביטוייה בעיקר כאשר הם מגיעים לחטיבת הביניים. 

מבחינת שיעור הזכאים לתעודת בגרות:

בעבר הוגש לועדת הקליטה והתפוצות של הכנסת נייר עמדה שכותרתו "כישלון מערכת החינוך בקליטת יוצאי אתיופיה". לטענת מחברי הדוח נכשלה המערכת בהקניית מיומנויות יסוד. מהמסמך עולה כי שיעור הזכאים לתעודות בגרות מקרב בני העדה נמוך באופן משמעותי משיעור הזכאים לבגרות בקרב כלל התלמידים. וגם אותם אלו אשר זכאים לבגרות, נבחנים בבחינות מיוחדות.

ואכן, מבדיקה שנערכה על ידי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, עולה שבעבר נבחנו יוצאי אתיופיה בבחינה אשר הרף שלה הונמך על מנת שהאחרונים יוכלו לעבור אותה. הדבר בא לידי ביטוי בהיקף של חומר מצומצם בהתאם להקלות מרחיקות לכת אשר העניק להם משרד החינוך. 

 קוזולין מחזק דברים אלו באומרו כי שיעור נמוך ביותר מקרב יוצאי אתיופיה זכאי לתעודת בגרות, וכי אחוז גבוהה מתוכם נבחן בבחינה מיוחדת. 

איכות תעודת הבגרות נקבעת לפי עמידתה בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה, כאשר רק תעודות בגרות הכוללות מינימום 21 יחידות אשר מתוכן אנגלית ברמה של 4 יחידות ומתמטיקה ברמה של שלש יחידות תאפשרנה לבעלי התעודה זכאות להגשת מעומדות למוסדות האקדמאים. על פי נתוני משרד החינוך לשנת 2006, שיעור יוצאי אתיופיה מכלל הזכאים לבגרות שעמדו בדרישות הסף האקדמיות היה 59%, לעומת 88% בקרב כלל התלמידים היהודים. זהו פער משמעותי ביותר של 29%, הגדול מהפער של זכאות לבגרות 25%, ומעיד על תעודת בגרות ברמה נמוכה ביותר. 

זה שנים שנמתחת ביקורת קשה על המדיניות בכל הקשור לשילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, וועדות הכנסת הנוגעות בדבר עסקו בכך רבות. בעבר הופנתה ביקורת בעיקר כלפי יישום מדיניות הממשלה, ברוח ״שילוב באמצעות פיזור״, כלומר פיזור התלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות חינוך שלומדים בהם תלמידים ישראלים ותיקים, שלא נלוותה אליו הקצאת משאבים מתאימה לטיפול הולם בצרכים המיוחדים של תלמידים אלה. כיום מופנות טענות בדבר מגמות גוברות של ״ריכוז והסללה״ של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך - שלפיהן תלמידים יוצאי אתיופיה מרוכזים במוסדות חינוך מסוימים, בנתיבי לימודים ובמסלולי לימוד מוגבלים ואף בכיתות נפרדות שרמת הלימודים בהן נמוכה.

בחיבור מוצגים נתונים על תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, ומפורטות נקודות המחלוקת העיקריות בסוגיית מדיניות השילוב ודרכים לטיפול בנושא שהעלו גורמים הנוגעים בדבר.

לינק למצגת על סמינריון זה בנושא חינוך ושילוב אתיופים ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)