‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי העקורים והכפרים הבלתי מוכרים?

תוכן עניינים

מבוא. 3

אספקטים חוקתיים ופרלמנטרים.. 5

השפעת תקנות הגנה לש"ח, חוקי יסוד, ענייני יום האדמה, בג"צים  והסכמים בינלאומיים.. 10

היבטים של כפר בלתי מוכר. 10

הבדווים בנגב. 11

נדידה. 12

תמורות בחיי הבדואים.. 13

התיישבות קבע. 14

מצב סוציו-אקונומי 17

הבדואים בצפון הארץ. 18

הבדואים וצה"ל. 19

כפרים לא מוכרים : היבטים נוספים.. 20

נתונים.. 20

רקע היסטורי 21

נדודי אוכלוסיה. 25

נתונים דמוגרפיים.. 25

מהות ההתיישבות והבדלים ע"פ אוכלוסיה. 26

בנייה ארעית וקבועה- מחלוקות בגין חזקה ובעלות. 27

העקורים בין שיבה להתיישבות קבע. 27

המקומות שאליהם גלו העקורים.. 28

התביעה לשיבה ועמותת ההגנה על זכויות העקורים בישראל. 31

דוח מרקוביץ דוח גולדברג ועוד הפתרונות המוצעים כיום ומבט לעתיד. 33

סיכום.. 36

דעה אישית. 37

ביביליוגרפיה. 38

ליבה של המחלוקת המדינות והשסועות הוא זהות קיבוצית נבדלת. נראה שמתפצלים תכופות אינטרסים נוגדים, ספרים סותרים וחזונות-עתיד מסוכסכים. בישראל האידיאלים המסוכסכים של רבים המורכבות מסתעפת עוד, כמו כן ישראל אינה נחצית על-ידי שסע יחיד, אלא שסעים מעטים.
כשמדינת ישראל נבחנת על קומפלקס טריטוריות שלטונה, מתגלות בה, תחילה, 2 יחידות לאומיות מקיפות: 2 עמים, 1 שליט ו-1 נשלט, הנאבקים ומתדיינים חליפות. התפלגות שני, שעיקרו תקוע באותו שסע לאומי, הראה אור בקרב קווי-אזרחותה של ישראל; זהו הנתיב היחסים של הלאום המונה את הרוב היהודית לבין קהילת המיעוט שלאומיותה ערבית-פלסטינית ואזרחותה ישראלית. פלח זה (בדומה לשסע הכולל בין 2 הלאומים) המנחה בקו-עימות אידיאי: המשך בין החזון הנמשך בהגמוניה בקרב קהילת העם היהודית – הרעיון הציוני על מדינה "יהודית ודמוקרטית" - לבין רעיונות חלופיים, בעיקר לאומיים-פלסטיניים, שאותם לוקחים חלקים רבים מבני המיעוט הערבי-פלסטיני. פלח עיקרי נוסף הוא אימננטי לקהילת הרוב היהודית, ומשך תשומת לב תוקפה וגודל תחולתה של ההלכה האורתודוקסית בחייה של החברה היהודית.
חתכים אלה, כידוע, אינם קווי-העימות היחידים. מצטוות אליהם בבירור השסע העדתי. בקרב השסעים השונים עוברים יחסי-גומלין מפוצלים, וקרוב לוודאי קריטיים לחברה הישראלית; הם הוגנים לפיכך לעיסוק נרחב, אולם עיסוק זה לא יוכל להתבצע כעת. במאמר זה אתמקד בשסע 1 בלבד - זה החוצה בין קהילת הרוב לבין המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל גופה; ובתוכנו של שסע זה אתרכז במגזר בודד 1 של קובלנות המיעוט: דלות זכויותיו הקולקטיביות.
מרכזה של העבודה הוא אם-כן התעמקות במערך הנורמטיבי שישראל מציבה אל מול המיעוט בכל הנוגע בהיקף זכויותיו כחברה, והיקף הזכויות המיוחדות העומדות ליחידיו בשל השתייכותם לתרבות וללאום השונים מאלה של החברה הכוללת. מטעמי מכסה תיסקר סוגיה זו רק "בזמן הווה", קרי, בעשור או ב2 העשורים האחרונים, והיא תיבחן רק בהקשרו של המשפט הישראלי, להפריד מן ההקשר הפוליטי בכללותו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)