‏290.00 ₪

כיצד באים לידי ביטוי הישגים לימודיים במגזר הערבי?

תוכן העניינים

מבוא. 

הישגים לימודיים. 

איכות תעודת הבגרות. 

נשירת תלמידים. 

החינוך המיוחד במגזר הערבי 

הגדרת תופעת הנשירה והיקפיה. 

התמודדות מדינת ישראל עם בעיית הנשירה במגזר הערבי 

מדיניות ממשלת ישראל בבעיית הנשירה במגזר הערבי 

הקצאת התקציבים של משרד החינוך למגזר הערבי 

הסכום אשר מקדיש משרד החינוך לתלמידי התיכון לפי מגזר-בדיקת תקציב משרד החינוך

הטיפול בנוער הערבי הנושר. 

השירותים הבלתי פורמאליים המוצעים. 

השירותים הפורמאליים המוצעים. 

ניסיונות לשיפור המצב. 

ביבליוגרפיה. 

נספח. 

 הפער בין המגזר היהודי למגזר הערבי בישראל מתבטא בשיעור אבטלה ובשיעור עוני גבוהים יותר במגזר הערבי, בשכר נמוך יותר, בהקצאת משאבים מעטה יותר ברוב התחומים ועוד. הפער קיים גם בתחום החינוך, והוא בא לידי ביטוי הן בהקצאת משאבים הן בהישגי התלמידים.

הישגי התלמידים נמדדים בעזרת נתונים על הבנת הנקרא, על שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות, על איכות תעודת הבגרות (מבחינת הדרישות של המוסדות להשכלה גבוהה), על שיעור התלמידים המגיעים לכיתה י״ב ואינם נושרים מהלימודים ועל מצב החינוך המיוחד. על-פי הנתונים, הישגי התלמידים במגזר היהודי גבוהים יותר מהישגיהם של תלמידים במגזר הערבי. החיבור מתאר את הניסיונות לתקן מצב זה, ובראש ובראשונה תוכנית החומש לקידום ההישגים הלימודיים והחינוכיים של ילדי המגזר הערבי, תולדותיה ויישומה עד היום.

בנספח מובאים נתונים כלליים על מערכת החינוך הערבית ועל הגורמים העיקריים לרמת ההישגים הנמוכה של התלמידים הערבים: הקצאת משאבים נמוכה המתבטאת במספר שעות הלימוד, בתשתיות, באיכות כוח ההוראה המקצועי, בתוכניות הלימודים ובתוכניות העשרה.

הפער בהישגים הלימודיים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים הומחש במבחן PISA האחרון.^[4] על-פי תוצאות המבחן, הישגי התלמידים הערבים הורידו את ישראל למקום ה-31 במתמטיקה, למקום ה-30 בקריאה ולמקום ה-33 במדעים מתוך 42 המדינות שנבדקו. הישגי התלמידים היהודים בלבד היו מביאים את ישראל למקום ה-12 בסיכום הכולל - שגם הוא אינו נחשב גבוה.

לדברי פרופ׳ זמירה מברך מאוניברסיטת בר-אילן, המסתמכת על מבחן 2002 PISA, יש במגזר הערבי פיגור בהבנת הנקרא - כ-60% מהתלמידים הערבים בישראל מתקשים בהבנת הנקרא, לעומת כ-30% מהתלמידים היהודים.^[5] ד״ר אלינור חדד, האחראית למגזר הערבי בדוח על המבחן, טוענת שאחת הסיבות לתוצאה הנמוכה היא הפער בין השפה הערבית המדוברת לשפה הספרותית: ״...כיום אין חשיפה של התלמידים הערבים לשפה הספרותית. בבית הילדים מדברים ערבית מדוברת, ולא רואים ערך בלימוד השפה הספרותית״.^[6]

בעשור האחרון היתה בכל המגזרים בחברה הישראלית עליה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות, אך הפערים בין המגזרים עדיין גדולים.

במגזר הערבי שיעורי הזכאות עדיין נמוכים למרות מגמת העלייה בהישגים הלימודיים : בקרב הדרוזים עמד שיעור הזכאות על 37% מקרב בני ה-17, בקרב הערבים על 34% ובקרב הבדואים בנגב - על ^[7].26%

שיעור הזכאים לבגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות גבוה יותר במגזר היהודי, ועומד על 87%, לעומת 69% במגזר הדרוזי, 47% במגזר הבדואי בנגב ו-73% במגזר הערבי. מספר יחידות הלימוד הממוצע בתעודה ומספר המקצועות הממוצע בתעודה דומים, חוץ מהמגזר הבדואי בנגב, שבו יש שיעור גבוה יחסית של תלמידים שלא נבחנו בארבע ובחמש יחידות לימוד (כ-46%).^[8]

על-פי משרד החינוך, נושר הוא נער או נערה בגיל חינוך חינם (17-5) שאינו לומד בבית-ספר הנתון בפיקוח משרד החינוך. הנשירה הגלויה היא תוצאה של תהליך מתמשך, בדרך כלל לאחר תקופה ארוכה של נשירה סמויה (שמאפייניה הם היעדרויות תכופות, תחושות של ניכור כלפי בית-הספר, דחייה חברתית, התנהגות אלימה וכדי).^[9]

שיעורי הנשירה הגלויה בקרב בני-נוער ערבים גבוהים הרבה יותר משיעורי הנשירה בקרב יהודים . מכיוון שהמידע על שיעורי הנשירה הסמויה אינו מדויק, קשה לקבוע את מספרם הכולל של הנושרים.^[10]

החינוך המיוחד במגזר הערבי: יש מחסור בכלי אבחון בשפה הערבית ובכלים המותאמים לתרבות הערבית. כמו כן יש מחסור בכוח אדם מיומן בתחום האבחון עבור המגזר הערבי. ייתכן שהדבר גורם לאבחון שגוי של ילדים ערבים לא מעטים כלוקים בפיגור קל, אף שהם סובלים מלקויות למידה אחרות.

מנתונים שאספה הוועדה לצמצום פערים במשרד החינוך עולה כי יש פערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי בהקצאת משאבים (שעות וכיתות) לחינוך המיוחד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בר אילן, מ., סופר, ש., טלל, ד. וכהן- נבות, מ. עבודת הוועדה  ודו"ח מחקר בנושא הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער. מרכז מחקר ומידע של הכנסת ,המרכז לילדים ולנוער, מכון ברוקדייל ירושלים.

Amos, J.  Dropouts, Diplomas, and Dollars: U.S. High Schools and the Nation’s Economy. Washington, DC: Alliance for Excellent Education.

Appleton, J. J., Christenson, S. L., & Furlong, M. J.  Student engagement with school: