‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דימנציה- גורמי חוסן ?

תוכן עניינים

תקציר

תקופת החיים בגרות מאוחרת (60+)

הבגרות המאוחרת על-פי אריקסון.

שינויים קוגנטיביים.

שינויים פיזיולוגיים.

שינויים חברתיים.

גישת ההתנתקות.

גישת הפעילות.

גישת ההמשכיות.

גישת החליפין

גישת ההשוואה החברתית

גישת הברירה הרגשית.

דימנציה

דרכי טיפול והתמודדות

סיכום ההפרעה

פעילות גופנית כגורם מחסן

הנזירות ממנזר Norte Dame

הליך המחקר.

האחות מרסלה.

האחות מרתה.

ממצאים מסקנות

סיכום מחקר האחיות

דיון ומסקנות

דיון ומסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה

תקופת החיים בבגרות המאוחרת הינה תקופה המוגדרת מגיל 60 ואילך. חוקרים רבים התעלמו בעבר מתקופת חיים זו אך עם העליה בתוחלת החיים וההבנה כי האדם מתפתח בכל ימי חייו הולך וגובר העניין אותו מגלים חוקרים בתקופת התפתחותית זו. בין השינויים והתמורות הרבים אשר מופיעים בתקופת חיים זו ניתן למצוא שינויים במראה החיצוני של האדם, קשיי הסתגלות פיזיים, הופעת מחלות, איבוד יכולות קוגנטיביות ועוד.

בתקופת חיים זו מתמודד האדם עם אתגרים רבים. על האדם ללמוד להסתגל לעובדה שהוא אינו צעיר וחזק כפי שהיה ועליו להתמודד עם השינויים הפיזיים והקוגנטיביים אותם הוא חווה. אנשים רבים מפסיקים לעבוד בתקופה זו ויחסי הכוחות במעגלים החברתיים משתנים ומשפיעים על אורח החיים של האדם.

בין המחלות השכיחות המופיעות בתקופה זו ניתן למנות את מחלת הדימנציה. דימנציה, הנקראת בעברית שיטיון, מוגדרת על-פי DSM IV כתסמונת המאופיינת בהתפתחות לקות קוגנטיבית משולבת הכוללת בין היתר ירידה בזכרון וירידה ברמת התפקוד של האדם. הפרעה זו הינה למעשה שם כולל לקבוצת מחלות המתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח המובילה להדרדרות מנטאלית כתוצאה מאי הגעת דם לרקמות השונות של המוח. הנפוצה במחלות הדימנציה הינה מחלת האלצהיימר. (איילון)

ככל שעולה גילו של האדם כך עולה הסבירות שהוא יחלה במחלת הדימנציה. בקרב בני 85 ומעלה שיעור המחלה עשוי להגיע לשיעור של 40%. (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

עם זאת, ישנם אנשים אשר צולחים את תקופת חיים זו מבלי לחלות בדימנציה. מחקרים רבים ניסו לענות על השאלה מה מייחד אנשים אלה והאם קיימים גורמי חוסן מפני מחלת הדימנציה. בין מחקרים אלו ניתן למצוא את פרוייקט ה Nun Study שנערך על-ידי החוקר דיויד סנודאון. במסגרת עבודה זו ננסה להבין את יחסי הגומלין בין מאפייני תקופת החיים של הבגרות המאוחרת ובין הופעתה של מחלת הדימנציה ואילו גורמים עשויים להקטין את הסיכוי לחלות במחלה. ננסה להבין זאת דרך פרוייקט ה Nun Study ובאמצעות שני מחקרים נוספים: האחד עוסק בשינויים מוחיים בקרב חולדות אשר נחשפו בימיהם הראשונים לסביבה עתירת או דלת גירויים ואילו המחקר שני הינו מטא-אנאליזה הסוקר מחקרים אשר בחנו את הקשר בין פעילות ספורטיבית בתקופת הבגרות המאוחרת והופעת מחלת הדימנציה. בכך ננסה להבין האם ישנה השפעה מכרעת של אורך חיים, שינויים מוחיים בתקופת חיים מוקדמת או שאולי כלל לא ניתן להצביע על קבוצת גורמים המפחיתים את הסיכוי לחלות בדימנציה. (מעוז, רביב, שקד)

לינק: מצגת בנושא זקנים, קשישים, גיל הזהב, זיקנה

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

איילון ל., מין תרופות ורוקנרול: מי אמר שהעולם שייך רק לצעירים, הוצאה אקדמית מטר, 2018.

דניס סוכודולסקי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכעס ובתוקפנות, מאנגלית: כרמית גלעד.‫ הוצאת אח, (2017)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

תח-9-מורן