‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה יחסה של ישראל למבקשי מקלט מאפריקה בישראל?

תוכן עניינים 

מבוא. 

מדיניות ציבורית כלפי פליטים ומבקשי מקלט סודנים ומדרום סודאן 

המצב בישראל

מספרם ומקומות מגורים

מעמד המסתננים

פשיעה. 

בריאות.

חינוך.

מדיניות והחלטות ממשלת ישראל : היחס בישראל למסתננים.

החלטות שר הפנים לשעבר אלי ישי 

מתקן חולות. 

עזיבת מסתננים בהסכמה. 

ההתנגדות לשהיית המסתננים בישראל. 

ארגוני סיוע למסתננים.. 

הגדרת "מעצר מנהלי בטחוני".

שאלת המחקר. 

השערת המחקר. 

מתודולוגיה. 

מהו מעצר מנהלי בכלל. 

הוצאת צו המעצר. 

יצוג 

תקופת המעצר. 

היחס בין השימוש בסמכות לבין אפשרויות אחרות למניעת הסכנה. 

ההצדקה לשימוש בסמכות המעצר המנהלי 

סקירת הדין המצוי והחקיקה לגבי מעצר מנהלי של מבקשי מקלט. 

פליטים ומבקשי מקלט מדיני 

אמנה בדבר מעמדם של פליטים Convention Relating to the Status of Refugees

מעצר מבקשי מקלט - באמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים

הגדרת פליט. 

מצבם של מבקשי המקלט בישראל.

טיפול במבקשי מקלט. 

מדיניות ציבורית של ממשלת ישראל. 

הדין בישראל ומשפט משווה. 

אוסטרליה. 

ארצות הברית. 

בריטניה. 

צרפת. 

איטליה. 

גרמניה. 

דיון 

הצעות לשיפור. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

אמנה בדבר מעמדם של פליטים Convention Relating to the Status of Refugees

נספח. 

ההסתננות מאפריקה לישראל החלה באמצע שנות ה90 של המאה ה20 והתרחבה במידה ניכרת בשנים האחרונות. לפי נתונירשות האוכלוסין וההגירה, עד כה נכנסו לישראל כ65,000 אנשים באורח בלתי חוקי דרך גבול ישראלמצרים, ומתוכם כ55,000 עודם בישראל‏. 

ממשלת ישראל ראתה בהסתננות בעיה חמורה ובשל כך הקימה את גדר הגבול ישראל מצרים, יזמה את התיקונים לחוק למניעת הסתננות עבירות ושיפוט ובנתה את מתקן חולות מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית הסוהר קציעות שבנגב. המכשול הפיזי בגבול, בשילוב החקיקה שהפחיתה מעוצמת המניע העיקרי להגירה לטענת הממשלה עבודה ששכרה בצדה רובם המכריע של המסתננים הם גברים בגילאי העבודה, הביאו במידה רבה לבלימתה של התופעה .[1]

מתקן חולות: בבג"ץ איתן נגד ממשלת ישראל, עתירה לבג"ץ נגד תיקון מס' 4, קבע בג"ץ ב22 בספטמבר 2014 כי גם תיקון זה אינו חוקתי וביטלו, והורה לסגור את מתקן "חולות".‏ בתגובה, אושר בכנסת ב8 בדצמבר 2014 חוק המגביל את ההחזקה של מי שהסתננו לישראל לתקופה של 20 חודשים במתקן חולות וקובע כי חובת ההתייצבות לשוהים במקום תעמוד על פעם אחת ביום.‏

בעבר  לא התיר שירות בתי הסוהר הכנסת תנורים לחדרי השוהים, מחשש לדליקה, וזאת כאשר הטמפרטורה באזור התקרבה לאפס מעלות.‏ המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרחורופאים לזכויות אדם למסתננים עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה לספק אמצעי חימום למתקן. בתגובה המדינה החלה בהתקנת מזגנים בחדרי השוהים במתקן והודיעה כי ממסתננים שיבקשו יוכלו לקבל פטור לפרק זמן של 72 שעות מנוכחות במתקן.‏

בשנה שהו במתקן 1700 מסתננים, מהם 1294 מוסלמים.‏

מהווים האריתראים כשני שליש והסודאנים צפון סודן כרבע מאוכלוסיית המסתננים בישראל‏. ישראל נמנעת מגירוש אזרחיהן של שתי מדינות אלו.

רוב המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראלמצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. ממשלת ישראל נמנעת מלהחזירם למצרים, משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם‏. מצרים וישראל חתומות על האמנה בדבר מעמדם של פליטים של האו"ם.

להערכת הרשויות השונות רוב המסתננים מתגוררים בתל אביביפו יותר מ60 אחוז ובאילת יותר מ20 אחוז, והשאר בעיקר בערים: אשדוד, ירושלים וערד‏.

מסתננים מאריתריאה מהווים כ67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני2013‏. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא דיקטטורה. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על חופש דת ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של הנצרות או האסלאם המוכר על ידי השלטון נעצרים וסובלים מיחס אכזרי‏.נציבות האו"ם לפליטים הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש משבר הומניטרי.

מסתננים מסודאן מהווים כ25% מכלל המסתננים לישראל‏. באזור דארפור שבמערב סודאן התחולל רצח עם. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו למצרים. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, תחילה עקב מלחמת האזרחיםשהתחוללה בסודאן, קודם למתן עצמאות לדרום סודאן, בין אנשי הצפון המוסלמיםערבים לאנשי הדרום הנוצרים והאנימיסטים, ולאחר מכן עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן.

מסתננים ממדינות אחרות מגיעים מסומליה, חוף השנהב, גאנה, ניגריה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וקמרון.

לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא דמוקרטיה מפותחת, עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים‏.

אף שישראל חתומה על אמנה בדבר מעמדם של פליטים היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא מבקשי המקלט. המדינה קלטה בעבר פליטים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית, כשהמקרים הידועים הם כמאתיים פליטי סירות וייטנאמים, כמאה פליטים מבוסניה וכמאה פליטים אלבנים מקוסובו בשנות התשעים. בעבר לא היו נהלים בקשר לבדיקת מעמד מבקשי המקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים. אחר כך מוּסד התהליך על ידי היועץ המשפטי לממשלה והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה לשר הפנים. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל‏.

בעבר החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. אז החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים"‏, שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים‏.

יש שני סוגים של פליטים:

• פליטים המוכרים מכוח האמנה הבין-לאומית בדבר מעמדם של פליטים;

• זרים המקבלים הגנה הומניטרית קבוצתית זמנית (להלן - פליטים הומניטריים).

מבקשי מקלט מסודן אינם יכולים לקבל מעמד של פליטים מאחר שמדינת ישראל אינה מעניקה מעמד כזה לנתיני מדינה עוינת. כ-12% ממבקשי המקלט בישראל היו מסודן.

המצב הפוליטי בחבל דארפור שבמערב סודן בשנים האחרונות גורם, בין השאר, ליציאתם של תושבי החבל למדינות אחרות. נתיני סודן רבים נמצאים במצרים וכמה מאות מהם עברו את הגבול שבין מצרים לישראל וכרגע שוהים בישראל. חלק מהם הגיעו מחבל דארפור שבסודן. מנתוני הצבא עולה כי 712 מסתננים מגבול מצרים (מכרם-שלום ועד אילת) היו סודנים, מתוך 1,282 מסתננים (שאינם פלסטינים) מגבול מצרים בסך הכול.

מבקשי המקלט מסודן אינם יכולים לקבל מעמד בישראל מאחר שהם נתיני סודן, אך ישראל אינה מחזירה אותם למצרים מחשש לגורלם. כיום שוהים בישראל כ-850 מבקשי מקלט מסודן, כרבע מהם מחבל דארפור. לרובם נקבעה חלופת מעצר - על-פי רוב שהייה ועבודה בקיבוצים או בבתי-מלון - ו-59 מהם שוהים במתקני כליאה של השב״ס.

פתרון אפשרי לבעיה, אשר ננקט בעבר, הוא מציאת מדינה שלישית שתקלוט את מבקשי המקלט מסודן. פתרון זה אפשרי היום פחות מבעבר בשל הגידול במספר מבקשי המקלט מסודן בזמן האחרון. בכל מקרה, נקיטת צעד כזה בטרם נפתרה הבעיה של זרימת המסתננים מהגבול הפרוץ עם מצרים תהפוך את מדינת ישראל לגורם משיכה למבקשי מקלט רבים - הן מהגרי עבודה לא חוקיים, המנסים לשפר את מצבם הכלכלי, והן פליטים. לכן יש לטפל בהגעת המסתננים לארץ לפני נקיטת פתרון המדינה השלישית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גלעד נתן ״מעמדם של מבקשי מקלט מסודן״ מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יהודה באואר, תצהיר הוועד למען פליטי דארפור

שחר אילן, מיכל גרינברג ורויטל לוי-שטיין, ״גל הפליטים מאפריקה עלול להפוך לבעיה אסטרטגית״

J.C. Hathaway, The Rights of Refugees Under International Law, Cambridge University Press