עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון מחלת האיידס, נגיף האיידס -נקודת האיזון בין הזכות לפרטיות וחובת הדיווח לצדדים שלישיים (עבודה אקדמית מס. 6421)
290.00 ₪
39 עמודים
עבודה אקדמית מספר 6421שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי המדיניות בעניין נגיף האיידס?
תוכן עניינים
מבוא
היסטוריה
שלבי המחלה ופתופיזיולוגיה
נגיף HIV
לאחר ההדבקה
דגירה
השלב התסמיני
איידס
זיהומים ומוות
עמידות בפני HIV
מקרי החלמה
דרכי ההידבקות בנגיף
יחסי מין
הזרקת סמים
עירוי דם
פצעים פתוחים
מאם לתינוק
טיפול
טיפול מונע
מניעת התפשטות הנגיף
אישום פלילי על הפצת איידס
אפידמיולוגיה
תפוצת נגיף HIV בישראל
יוצאי ארצות עם שכיחות גבוהה של איידס
יחסי מין בין גברים
בדיקת HIV
בדיקת קומבו
בדיקת ELISA
בדיקת מהירה
בדיקת תספיג חלבון
בדיקת PCR
השערות חלופיות בנוגע לתסמונת האיידס
נגיף האיידס -נקודת האיזון בין הזכות לפרטיות וחובת הדיווח לצדדים שלישיים
הזכות לפרטיות
ביבליוגרפיה
ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ36 מיליון בני אדם מתו עד סוף 2012 מהמחלה. המצב חמור במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה, ובעיקר בדרום אפריקה ובסביבותיה, שם כ20% מהתושבים הבוגרים הם נשאים של נגיף הHIV הגורם למחלה.
המחלה עודנה חשוכת מרפא, על אף מאמצים גדולים למצוא לה תרופה או חיסון. מאז אמצע שנות ה90, עם מציאתן של שלוש תרופות שניתנות כיום יחדיו ומכונות בשם "קוקטייל", מוארכים חיי החולים באופן משמעותי. תוחלת החיים של נשאים המטופלים על פי סטנדרטים מערביים אומנם נמוכה מזו של מי שאינו נשא, אך היא די גבוהה והם יכולים להגיע לגיל מבוגר גם אם נדבקו בצעירותם. לעומת זאת, כאשר הטיפול הרפואי אינו בהישג יד לרוב במדינות העולם השלישי, מתים מרבית החולים בשנים הראשונות שלאחר האבחון.
משמה של מחלת ה AIDS ניתן ללמוד על אופייה: באנגלית : Acquired Immune Deficiency Syndrome
תסמונת, כיוון שאיידס משפיעה על מערכות רבות בגוף, אין לה תסמיןבודד וחדמשמעי.
כשל חיסוני, קבוצה של מחלות שבהן קיים איתפקוד חמור של מערכת החיסון.
נרכש, כיוון שהמחלה אינה תורשתית אלא נגרמת על ידי נגיף.
בעבר כארבעים אחוזים מכלל הנשאים בישראל היו יוצאי אתיופיה 1,262 ועשרה אחוזים 332 עולים מחבר העמים. לפי הערכות כתשעים אחוז מהנשאים יוצאי אתיופיה היו תחת השגחה וטיפול רפואי. לפיכך, קרוב לעשור לאחר מכן, שיעור עולי אתיופיה בקרב הנשאים החדשים ירד משמעותית ועמד על 12%, בעוד מהגרי העבודה מאפריקה היו קרוב ל30% מהנשאים החדשים.
בעבר התריע ד"ר גדעון הירש, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס ונשא HIV, כי למיטב ידיעתו "ישראל קפצה השנה למקום הראשון בעולם מבחינת הידבקויות של הומואים. אנחנו שיאני העולם בשיעור העלייה השנתי במספר הנשאים ההומואים".
מקרה זה שב ומעורר דיון משפטי ומוסרי ההופך אקטואלי עם התפשטותו של נגיף האיידס. עיקרו של הדיון, בקביעת הגבולות בין הזכויות והחובות של חולה האיידס, הרופא, המדינה והציבור. השאלה המרכזית עמה מתמודדת רשימה זו הנה : האם ייתכן כי אדם המעורב במערכת יחסים אינטימית עם נשא איידס ייחשף לסיכון ההדבקה בנגיף האיידס שלא בידיעתו, זאת כאשר לרופא המטפל בנשא האיידס ולנשא האיידס עצמו ידוע על המחלה, אך הם נמנעים מדיווח אודותיה לבן הזוג? האם חלה על הרופא המטפל בנשא האיידס או על רשויות הבריאות חובת דיווח אודות מחלתו של הנשא לבן זוגו ?
על מנת לבחון את חובתו של הרופא המטפל כלפי בן זוגו של נשא האיידס, יש לבחון תחילה את חובתו האתית והחוקית של חולה/נשא האיידס להימנע מהדבקתם של פרטים אשר באים במגע עמו. ראיית החובה להימנע מהדבקה של אחרים כחובה אתית, ועובדת הפרת חובה זו כיצירת סיכון מוחשי לחיי אדם, חיזקה את נטייתם של מחוקקים בכל רחבי העולם להטיל עונשים פליליים במקרים של הדבקה והפצת המחלה במתכוון[1]. עיגון חוקי לחובה להימנע מהפצת מחלה ניתן למצוא בחוק העונשין, בסעיף 218 הקובע כי: "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים, עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים."
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)
ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2018