עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית דיני נזיקין של שביתה בישראל ובארה"ב (עבודה אקדמית מס. 6397)

‏290.00 ₪

30 עמודים.

עבודה אקדמית דיני נזיקין של שביתה בישראל ובארה"ב

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי דיני נזיקין של שביתה בישראל ובארה"ב?

תוכן עניינים 

מבוא

דיני נזקי השביתה

דוגמאות טיפוסיות

עילות התביעה.

המשפט האמריקני

שביתה: רשלנות ועוולות אחרות. 

רשלנות בזדון 

גרם נזק מכוון ועוולת הרשלנות. 

רשלנות וגרם נזק כלכלי 

שיקולי מדיניות והנורמה. 

שיקולי המדיניות - בעיית הנזק העקיף. 

שביתה ועוולת גרם הפרת חוזה.

סיכום.

ביבליוגרפיה

שביתה וירטואלית שביתה שבה עובדים במהלך השביתה עובדים כרגיל השכר שלהם מופרש לקרן מיוחדת של המעסיק ומוחזקים שמה כספים כל זמן שהוא יחליט הנמשכת זה סוג שביתה נדיר מאוד וקרא בישראל רק פעם אחת בשנות השמונים.

פסק-הדין בעניין מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק הוא פסק-דין מרכזי בנושא היחס בין זכות השביתה לבין זכויות אחרות, נוגדות, המוגנות באמצעות דיני הנזיקין. עובדות פסק-הדין, בקצרה, היו אלה: במהלך שביתה שהכריז האיגוד הארצי לקציני-הים בצי-הסוחר הישראלי, סירבו קציני-הים להיענות להוראות מנהלת נמל חיפה להעתיק ממקומן שתי אוניות-מכולות, שעגנו ליד רציף המכולות בנמל חיפה, למרות שמטענן נפרק זה מכבר. אוניות אלה היו בבעלות חברות שבהן היו מועסקים קציני-הים השובתים. הרציף שבו עגנו שתי אוניות-המכולות היה היחיד בנמל חיפה שנועד לפריקת מכולות, ומשום כך לא יכלה אף אוניית-מכולות אחרת לפרוק את מטענה. נוכח דמי-ההשעיה הגבוהים, נאלצה אוניית-מכולות גדולה, שכללה מכולות של התובעים - שהיו מפעלי תעשייה ויבואן - לסוב על עקביה ולשוט לנמל נאפולי. המכולות שהיו מיועדות לתובעים הגיעו לארץ באונייה אחרת רק לאחר תום השביתה. עקב מסעה הארוך של האונייה, נאלצו התובעים לשלם תשלומים גבוהים יותר לבעלי האונייה. נזקים אלה תובעים הם מן הנתבעים, שהם, באופן כולל, איגוד קציני-הים. השאלה המכרעת שעמדה לדיון באותו מקרה היתה, אם ראוי להטיל על השובתים את נזקי השביתה שאותם נשאו על גבם בעלי המטענים. במילים אחרות, בית-המשפט הוצרך לדון בשאלה, אם עומדת לבעלי המטענים עילת-תביעה נזיקית כלשהי נגד השובתים, ואם נהנים השובתים מחסינות כלשהי מחמת העובדה שהנזק נגרם עקב שביתה.

בעת שביתה גורמים השובתים נזק למעביד, וגם צד שלישי, כגון לקוחותיו של המעביד, עלול למצוא עצמו ניזוק מהשביתה. על-פי הגישה הכללית, ניזוקים רשאים לתבוע פיצוי בשל הנזק שנגרם להם. כדי שלא לפגוע בחירות השביתה, ניתנת לשובתים הגנה מפני תביעה:

סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים קובע ששביתה אינה מהווה הפרה של חוזה העבודה האישי בין העובד למעביד.

הגישה הכללית בדיני נזיקין, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 62(א) לפקודת הנזיקין, היא שצד שלישי רשאי לתבוע פיצוי בשל עוולת גרם הפרת חוזה. סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין מעניק הגנה מיוחדת לשובתים, בקובעו שלעניין סעיף זה, "שביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה".

המשמעות המעשית של החריג:

ארגון עובדים או ארגון מעבידים שגרם לשביתה לא ייחשבו כמפרי חוזה או כגורמי הפרת חוזה.

עובדים שגרמו בדרך שביתה להפרת חוזה עם צד שלישי לא ייחשבו כגורמי הפרת חוזה.

בבסיס החריג עומדת התפיסה כי ביחסים שבין עובד למעביד קיים פער כוחות; העובד נמצא בעמדת מיקוח נחותה ביחס למעביד. התארגנות של עובדים לפעולה קיבוצית עשויה לאזן את הפער הקיים. מטרת החריג היא להגן על זכות העובד לשבות על ידי מתן חסינות מפני תביעות בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מהשביתה. המחוקק מגן על השובתים, על המשביתים ועל מארגני השביתה. בפסק-דין פיינשטיין אמר השופט ח' כהן כי שביתות והשבתות גורמות מטבען להשבתת חוזים שונים, ואילו היה על יוזמי השביתות או המשביתים לשאת בנזק הנובע מהפרות אלו, היה בכך כדי לחסל למעשה את מוסד השביתה ולעשותה בלתי אפשרית. 

ארגון עובדים יוזם שביתה מוגנת שבעטיה לא מגיעים העובדים לעבודה ומפרים את התחייבותם כלפי המעביד. למעביד נגרם נזק כלכלי עקב השביתה, אך בשל החריג הוא לא יוכל לתבוע את הארגון שגרם לעובדים לשבות.

שביתת עובדים מאופיינת בכך שהיא גוררת הפרת חוזים נוספים. לדוגמה, עקב שביתה חל עיכוב באספקת מוצר כלשהו ללקוח שעמו היה קשור המעסיק בחוזה. הלקוח ירצה אולי לתבוע את העובדים בשל הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפרת החוזה בינו לבין המעביד, אך בשל החריג תביעתו תידחה.

בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, מוגדרת שביתה בלתי מוגנת שהיא שביתה של עובדים בשירות הציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי שבו הם מתחייבים שלא לשבות בתמורה לתנאים שהם מקבלים מהמעסיק. גם אם לא חל הסכם על העובדים, אך השביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסדות המוסמכים לכך או שלא נמסרה עליה הודעה מוקדמת של 15 יום, תיחשב לבלתי מוגנת. על השבתה כזו לא חלות ההגנות הניתנות לשביתה, כלומר:

לא חלה הקביעה בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, לפיה שביתה אינה מהווה הפרה של חוזה העבודה האישי בין העובד למעביד. בהתאם לכך, שביתה בלתי מוגנת מהווה הפרת חוזה, והמעביד רשאי לתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו.

לא חל החריג האמור בסעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין, וצד שלישי רשאי לתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו.

תזכיר חוק דיני ממונות בא לאחד את החוקים העיקריים במשפט האזרחי תחת מטרייה אחת, שעתידה להיות הקודקס של המשפט האזרחי הישראלי. גם כאן ניתנת הגנה לשובתים - בסעיף 377 לתזכיר החוק נקבע כי "אדם לא ישא באחריות נזיקית בשל מעשה שעשה במסגרת שביתה או השבתה כדין, ובלבד שהמעשה נעשה במהלך הטבעי והישיר של שביתה או השבתה. הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מעשה שגרם נזק לגוף."

מצגת בנושא שביתות , זכות השביתה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 -2018

 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת