‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עקרון התא המשפחתי ומס שבח בדירת מגורים?

מבוא

שאלת המחקר. 

עקרון התא המשפחתי כמהווה "יחידה אחת" במיסוי מקרקעין. 

דוגמא מהפרקטיקה.

חזקת הגרעין המשפחתי – היבטי מס שבח

מיסוי דירה וחזקת התא המשפחתי – הלכה למעשה בראי הפסיקה

פס"ד קיויתי - 2016.

עמ"ש אן מרי עברי נגד מס שבח

ע"א מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נגד שחר פלם ואח' 

ע"ש דינה מור ואח' נגד מנהל מס שבח באר שבע. 

ע"א מנהל מס שבח נגד עליזה לבנון. 

ע"א יגאל שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה.. 

ו"ע (מחוזי מרכז) 54905-05-13 צבי רפפורט נ' מנהל מיסוי מקרקעין. 

ו"ע (מחוזי חיפה) 37792-09-14 אילן קיויתי נ' מנהל מיסוי מקרקעין. 

מכירת דירת מגורים מזכה - שינויים בהוראות חוק מיסוי מקרקעין החל מיום 1.1.2018. 13

פקיעת ההוראה המגבילה זכאות למס מוטב במכירה ל"קרוב".

פקיעת תוקף ההוראה המגבילה פטור "דירה יחידה" לפי סעיף 49ב(2) 

פקיעת תוקף ההוראה המגבילה יישום פטור לפי סעיף 49ה. לחוק

עקרון התא המשפחתי כמוכר אחד

סיכום

רשימה ביבליוגרפית

חוקי מיסוי מקרקעין מעניקים מספר עילות פטור ממס למכירה של דירות מגורים, כדי לכסות את מירב המקרים בהם משפחה בישראל זקוקה לפטור שכזה. עם זאת, המחוקק מעניק את הפטורים ממס באספקלריה של התא המשפחתי כולו, ולא של כל יחיד ויחיד ממרכיבי התא.

החוק יוצר פיקציה לפיה נחשבים כל בני התא המשפחתי ל"מוכר" אחד לצורך קבלת הפטורים ממס. משמעותו של עקרון זה הינו כי הנישום לצורך הפטור ממס הינו התא המשפחתי כולו, ולא היחידים המרכיבים את התא. המחוקק סוטה מדיני המשפט הפרטי הרואים בכל יחיד ויחיד כאישיות משפטית נפרדת הראויה לשאת בזכויות וחובות בעולם המשפטי.

כוונת המחוקק הייתה למנוע ניצול פטורים בצורה לא צודקת ולהשיג על ידי כך שוויוניות בין הנישומים. באימוץ עקרון זה המחוקק התכוון למנוע את ניצול הפטורים של בני המשפחה האחרים, על ידי העברה של דירת מגורים אליהם, ומכירתה בפטור ממס לפי העילה השייכת להם.

עם זאת, עקרון זה יצר בעיות משפטיות חדשות הקשורות לזכותם של בני המשפחה עם צאתם מהתא המשפחתי ויצירת תא משפחתי חדש משלהם. כמו כן מתעוררות בעיות לא קלות בקשר לכניסה לתא המשפחתי חדש – דבר הקורה במקרה של נישואין ובמקרים אחרים.

הפטור ממס שבח לדירות מגורים עבר גלגולים חקיקתיים רבים. החוק מ1963 כלל עילת פטור אחת, שניתן לדירת יחיד שהוגדרה כדירה המשמשת בעיקרה למגורים והיא בבעלותה או חכירתו של יחיד והוא או קרובו גרים בה רוב ימות השנה. כמו כן, הפטור האמור הנ"ל היה מוגדר לדירה בת 70 מ"ר והיא עוררה בעיות רבות שנדונו בבתי המשפט. 

תיקון מס 6 לחוק, שנתקבל בשנת 1975, תיקן במקצת מן העיוותים שהיו בחוק: ראשית, הוא העניק את הפטור ממס על מכירת דירת מגורים ששווייה לא עלה על סכום מסוים שנקבע בחוק. שנית, הוא העניק הנחה ניכרת מהמס אם שווי הדירה עלה מן הסכום האמור. שלישית, מכירה שלא זכתה לפטור מהמס כאמור זכתה בכל זאת בדחיית מס, אם המכירה נועדה לרכוש דירת מגורים אחרת במקומה.

תיקון מס 8 לחוק, שנתקבל בשנת 1980, הניח את הבסיס להוראת הפטור ממס אשר קיימת היום בחוק. תיקון זה חולל מהפיכה של ממש בכל המובנים: ראשית, הוחלפה הגדרת דירת יחיד, בהגדרה חדשה של דירת מגורים, הכוללת יסודות חדשים ורחבים יותר מההגדרה הישנה. שנית, דרישת המגורים בפועל בוטלה כליל, וכיום אין צורך במגורים בדירה כדי שתיחשב לדירת מגורים. שלישית, ניתנו מס' של עילות פטור ממס: לדירת מגורים יחידה, לדירת מגורים שאינה יחידה, וכן פטורים ספציפיים שנועדו לכסות מקרים מיוחדים שיש בהם צורך בפטור ממס. ההרגשה היא כיום, שהמחוקק עבר לקיצוניות השנייה והעניק לנישום הגנה יתרה, כך שניתן לאמור שהפטור ממס לדירת מגורים נהפך למקלט המס הגדול ביותר כיום במדינת ישראל.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] משה אלפסי השבחה - דין, הלכה ומעשה, הוצאת "אוצר המשפט". (2017)

[2] אבי גורמן, מיסוי מקרקעין (2017)

[3] יצחק הדרי "פטור לדירת מגורים מזכה לפי החוק החדש" ספר אריה לפידות (דוד גליקסברג עורך) (2015)

[4] י' הדרי, ט' דיביני "תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין – הרפורמה במיסוי דירת מגורים" ספר יוסף גרוס (אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי, עורכים) (2015)