‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת הגיל על היצירה?

תוכן עניינים

מבוא

אימת החלונות הנסגרים

דרכים לעידוד יצירתיות

תובנות ושגיאות לגבי יצירתיות

פלאי המוח המזדקן

ילדים בגיל הרך- עולם יצירתי קסום ועשיר

גיל ההתבגרות ויצירתיות- בני נוער בוגרים לעומת תלמידי בי"ס יסודי

סיכום

ביבליוגרפיה

גיל ויצירתיות יכולים להיות משתנים תלויים זה בזה. התקופה הקריטית ליצירתיות היא גיל צעיר- זו ההנחה הרווחת בקהילה המדעית. האמנם?

השאלה היא האם באמת ככל שגדלים היצירתיות אצלנו הולכת ומצומצמת? מה הקשר בין הגיל והיצירתית? האם באמת ההנחה הזו נכונה? בעבודה תהיה התייחסות ליצירתיות אצל ילדים קטנים בבית ספר יסודי לעומת בני הנוער, ואיך אפשר לטפל בזה דרך ההוראה?

ב־1985, שנה אחרי שהסעיר את עולם הטכנולוגיה עם המחשב האישי מקינטוש, התראיין סטיב ג'ובס בן ה־29 למגזין "פלייבוי". כשהמראיין דיוויד שף שאל את ג'ובס איך קרה שאנשים כה צעירים שולטים בעולם המחשבים, ג'ובס היהיר לא היסס. "נדיר לראות אמן בשנות ה־30 וה־40 שלו שמסוגל באמת לתרום משהו מדהים", השיב, והציע אבחנה כמעט־נוירולוגית כנימוק: "המחשבות שלנו יוצרות במוחנו דגמים, כמו פיגומים. רוב האנשים נתקעים בתוך הדגמים האלה ולעולם לא יוצאים מהם".[1]

דווקא את הרעיון הזה ג'ובס לא המציא. תפיסת שנות ה־20 לחיינו כתקופת אל־חזור מבחינה אינטלקטואלית ויצירתית מושרשת היטב בתרבות, במדע ובכלכלה. יש אינספור דוגמאות לכך: פיקאסו פרץ בגיל 20. מוצרט כתב את קונצ'רטו מספר 9 בגיל 21. תומס מאן היה בן 24 כשכתב את "בית בודנברוק" שזיכה אותו בנובל. פול מקרטני היה בן 25 כשהביטלס הקליטו את "סרג'נט פפר". אורסון וולס היה בן 25 כשצילם את "האזרח קיין", ופרנץ קפקא כתב את "הגלגול" בגיל 29. הסופר היפני־אנגלי המוערך קאזואו אישיגורו סיפר באחרונה על האימה שתקפה אותו ביום הולדתו ה־30, כשגילה שרוב יצירות המופת הספרותיות נכתבו על ידי אנשים מתחת לגיל 40. "הבנתי כמה זה מטעה כשמכנים סופרים בני 30 במילים 'עולה' או 'מבטיח'", אמר בראיון אישי ומשוחרר מאוד ל"גרדיאן", "כשלמעשה גיל 30 הוא השיא שלהם".[2]

בעולם היזמות והטכנולוגיה חשיבות הגיל הצעיר כבר נהפכה לקלישאה. ביל גייטס, סטיב ג'ובס, לארי פייג', סרגיי ברין, מארק צוקרברג, כולם הקימו את החברות שלהם לפני גיל 25. וגם במדע נדמה שפריצות הדרך שמורות לצעירים: ניוטון המציא את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי בגיל 24. ג'יימס ווטסון השתתף בגילוי סליל הדנ"א בגיל 25 ואיינשטיין פרסם את תורת היחסות הפרטית בגיל 26. איינשטיין הוא גם זה שהכתיר את הגיל הצעיר כצוהר מוגבל בזמן להצלחה: "מדען שלא נתן את תרומתו הגדולה למדע לפני גיל 30 כבר לעולם לא יעשה זאת", אמר פעם. מייקל מוריץ, גדול משקיעי ההון סיכון, היה אפילו בוטה יותר: "האויב הגדול ביותר של אמנות טובה הוא המראה של עגלת תינוקות במסדרון", צוטט בראיון לאחרונה. מוריץ גם הקים קרן שמשקיעה אך ורק ביזמים צעירים, עדיף עד גיל 21.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)

קליין נעמי, לא זה לא מספיק, תרגם מאנגלית: ברוך גפן, ספרי נובמבר, 2018.

Gielen, P. Creativity and other Fundamentalisms. Mondriaan: Amsterdam