‏390.00 ₪

סרטון יוטויוב הפורס צילום כל קובץ הוורד של העבודה האקדמית, כולל מקורות הביבליוגרפיה ודרכי הציטוט והאיזכור- ככה שלא תקנו חתול בשק!  לינק:  https://youtu.be/rbwau30e8to

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מדידת עוני בישראל?

תוכן עניינים

מבוא

פרק 1. העוני בישראל – הגדרות מדדים ומגמות

תכנית ויסקונסין -

1.1. השיטה היחסית.

1.2. יתרונות וחסרונות השיטה היחסית :

יתרונות השיטה -

1.3 עוני זמני ועוני כרוני -

פרק 2. מעורבות הממשלה בשוק הכלכלה הישראלי

רקע - מדינת ישראל- מאפיינים סוציאל דמוקרטיים ועד ניאו ליברליזם -

2.1. כמה עניים באמת יש בישראל ? מדידת עוני על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

2.2. מדידת העוני הרשמית (המוסד לביטוח לאומי)

2.3. הגישה המוחלטת למדידת עוני בישראל -

יתרונות השיטה המוחלטת -

חסרונות השיטה המוחלטת-

2.4 דרכי התמודדות- פרויקטים למלחמה בעוני

2.5. פרויקטים והכשרות לעידוד תעסוקה

פרק 3. התערבות הממשלה בשוק הכלכלה והשפעתה על מאפייני העוני

3.1 מדיניות הרווחה וההפרטה

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה :

עוני הוא תופעה בינלאומית והיסטורית, חוצה יבשות, ארצות וחברות. המשמעות וההקשר של העוני דומים בכל חברה ותרבות. כל חברה מודרנית ומערבית פועלת לצמצום ומיגור תופעת העוני בתוכה. היכולות לאבחן, להכיר, לאפיין ולמדוד את העניים בחברה מהוות אמצעי וכלי מדיניות לטיפול וצמצום בעיית העוני על מגזריה והיבטיה השונים בהפעלת תכניות מדיניות במגמה להפחית ממספר העניים. כאן, באה לידי ביטוי חשיבותה הלאומית הכללית של חקירת העוני. מדינת ישראל נמצאת בגבוה מאוד בסולם העוני[1], מדינת ישראל בולטת בין מדינות המערב באי השוויון החברתי השורר בה ובשיעור גבוה של עניים.

מניתוח דו"ח העוני מהשנים האחרונות עולה כי בישראל 1,773,400 עניים, מהם 837,000 ילדים ובני נוער העוני מנקודת מבט של העבודה הסוציאלית עם משפחות[2], מהווה תופעה מורכבת ורב ממדית. העוני אינו רק מחסור יחסי במשאבים או העדר מענה לצרכים ושירותים אלא קשור בתופעות רחבות יותר של הדרה חברתית. הדרה זו מגבילה את השתתפותם של החיים בעוני לקחת חלק בחיים החברתיים, הציבוריים והתרבותיים ומרחיקה אותם מצמתי קבלת ההחלטות.

בישראל, נמצא באחריות המענה הכלכלי לאנשים החיים מתחת ל"קו העוני" המוסד לביטוח לאומי, שתפקידו להבטיח תנאי מינימום למחיה של משפחות[3]. נתוני משרד הרווחה ויחידים, באמצעות קצבאות בכלל והבטחת הכנסה בפרט, מעידים כי משפחות עניות בנוסף למצוקה הכלכלית סובלות גם ממצוקה חברתית ונפשית[4], על רקע מחסור במשאבים אישיים, משפחתיים וחברתיים. העדר נכסים אשר תפקידם לסייע להתמודד עם נסיבות החיים הצפויות והבלתי צפויות מוביל את המשפחות העניות לנזקקות לשירותי הרווחה.

מהו עוני? מי מגדיר האם אני עני? לאיזה עשירון אני שייך? בכל בחירות נשמעים קולות רבים שמבקשים לטפל בבעיית העוני. האם הכוונה בלטפל בעוני משמעו לדאוג למי שאין לו קורת גג ואוכל בסיסי או עני הוא זה שלא יכול להחזיק טלפון סלולארי? למרות שבמבט ראשון שאלות אלה הן תיאוריות, במישור המעשי יש לכך השלכות רבות על האופן שבו נמדד העוני, ועל האופן שבו מטפלים במצוקת העוני.

שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר בין 34 הכלכלות המפותחות, לפי נתונים מעודכנים שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) [5]. בנוסף, ישראל ממשיכה להיות אחת המדינות בעלות אי השוויון הגדול ביותר בהכנסות, שבעשור האחרון כמעט ולא נרשם בה שינוי במדד ג'יני לאי שוויון. בתקופה זאת גדל העוני בקרב ילדים וצעירים בישראל בשיעור הרביעי בגודלו מבין מדינות ה-OECD, בעוד שיעור העוני בקרב קשישים ירד. זאת ועוד, בניגוד למגמה העולמית, בה נרשמה ירידה בשכר הן בקרב העשירים ביותר והן בקרב העשירון התחתון, בישראל נרשמה עלייה קלה בהכנסות שני העשירונים הקוטביים. הגידול באוכלוסייה הענייה בישראל היה הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון. בכך הפכה ישראל למדינה המובילה בשיעור אזרחיה העניים, ועקפה את מקסיקו.

ההגדרה על פי הגישה המוחלטת לעוני או לעני היא, עני הוא מי שאין ביכולתו לרכוש סל מוצרים בסיסי שדרוש לו כתנאי לקיום יום יומי מינימלי. על פי הגישה הסובייקטיבית עני הוא מי שתופס את עצמו ככזה, וחש כי אינו יכול לחיות ברמת חיים סבירה לסביבתו. ואילו על פי הגישה היחסית, עני הוא מי שחי ברמת חיים ירודה באופן משמעותי מרמת חיים האופיינית לסביבתו. המגמות בהיקפה של תופעת העוני בישראל ומאפייניה במרוצת העשור האחרון, תועדו בסקירות ובמחקרים רבים.

שאלת המחקר אותה אבחן בעבודה זו היא באיזה אופן השפיעה ההתערבות הממשלתית הנהוגה בישראל על מאפייני העוני בקרב מגזרים שונים באוכלוסייה?

בפרק הראשון אביא סקירה של השיטה המקובלת למדידת העוני בישראל, ואת יתרונות וחסרונות השיטה. בפרק השני אציג שיטות חלופיות למדידת העוני הכוללות את השיטה המוחלטת, תוך דגש על גישות שונות המציעות מדידה אחרת כמו הגישה האובייקטיבית, הסובייקטיבית, בפרק שלישי אציג את מדיניות ממשלת ישראל לפתרון העוני ולבסוף אציג את המסקנות והסיכום מתוך העבודה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עירית קינן, עירית הרבון, הביטחון כסוגיה אזרחית: התרופפות הביטחון אזרחי־פוליטי־תרבותי בישראל, הוצ' פרדס (2020)

 פוגל - ביזאוי, ס. האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל.מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. www.sociologyencyclopedia.com. (2021)

חסינה טובה