‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אימוץ פתוח מול אימוץ סגור?

תוכן עניינים

מבוא

פרק ראשון: מהו אימוץ

1. התפתחות היסטורית משפטית
2. סוגי אימוצים אפשרים
3. תהליך האימוץ בישראל לפי החוק הישראלי
4. עקרונות יסוד באימוץ

פרק שני: אימוץ פתוח

2.1 הסטוריה של מודל האימוץ הפתוח

2.2 סוגי אימוץ פתוח-דרגות שונות של פתיחות באימוץ

2.3 אימוץ פתוח בישראל

2.4 מקרים בהם ניתן לשקול אימוץ פתוח

2.5  קריטריונים להחלת סידור של אימוץ פתוח

2.6 טיעונים בעד ונגד אימוץ פתוח

2.7  אימוץ פתוח בחו"ל-משפט משווה

פרק שלישי: דיון ותובנות לעניין האימוץ הפתוח בארץ

אחרית דבר

ביבליוגרפיה

נספח א'

עבודתי מתמקדת בבחינת מודל האימוץ הפתוח הקיים בישראל. מודל זה פותח לפני שנים רבות במדינות שונות, והגיע לשיא הכרתו בשנות ה-70 בארה"ב. הספרות מדברת על כך שהיות ומודל האימוץ הפתוח קשה לבחינה אמפירית מדעית מהסיבה שישנם משתנים רבים, אין תשובה חד משמעית לשאלה מהו המודל הכדאי ביותר שיבטיח בצורה הטובה ביותר את טובת הילד. כמובן שעקרון זה עומד בראש השיקולים בכל תיק אימוץ , וכנראה שמכאן מתחילה הבעיה. את טובת הילד כל אדם יגדיר בצורה וירגיש בצורה שונה, בהתאם לניסיון חייו, השקפת עולמו והשבלונה שלדעתו נכונה בכל מקרה. כאשר אנו מדברים על דיני נפשות, כל נפש היא עולם ומלואו, וטובת נפש אחת אינה כטובת הנפש השנייה והשלישית[1]. בעבודה זו למעשה אני אבחן את שני המודלים- מודל האימוץ הסגור אשר מנתק כליל את הקשר ההורים הביולוגיים לילדם ולהוריו המאמצים, לבין אימוץ פתוח אשר בו נשמרת מידה כזו או אחרת של קשר בין הורים הביולוגים לילד המאומץ ולמשפחתו המאמצת. בחינה זו למעשה נועדה כדי לענות על השאלה, האם ראוי שמודל האימוץ הפתוח ייתפוס מקום יותר משמעותי לצד האימוץ הסגור במדינת ישראל? הופתעתי לגלות שלעומת גישת הפסיקה והספרות הישראלית העיקבית בעבר, בשנים האחרונות חל שינוי רב בנושא האימוץ הפתוח בארץ, עד כדי כך ששאלתי כמעט והפכה ל"שאלה רטורית". רגע לפני שינוי שאלת מחקרי הבנתי כי אני עוסקת בתחום האתיקה ה"ראוי" שפירושו "צודק" ו"הגון" יכול להשתנות ממקרה למקרה ומצב עובדתי קיים אינו בהכרח משקף מהו המצב המשפטי הראוי. הרגשתי שלמעשה שאלה זו אף מקבלת משנה תוקף, הרי מי קובע מהו צודק והוגן עבור אותם ילדים? באילו שיקולים הוא משתמש? ובהתאם לאיזו מדיניות הוא כפוף? מהם אמות המידה? [2]

 המצב המשפטי הקיים במדינת ישראל עדייו הינו שאימוץ פתוח נותר כחריג ,בזמן שבמדינות אחרות כגון: ארה"ב,אוסטרליה,ניו זילנד ועוד מתבססת מגמה בהכרה באימוץ פתוח כלגיטימי לחלוטין אשר אינו בגדר חריג, ובחלקן בגדר הכלל. הגעתי לנושא עבודה זה לאחר מחקר מעמיק של נושא האימוץ בישראל. ההרגשה כי אין הגדרה ,קריטריונים ברורים, וחקיקה בנושא אימוץ פתוח גרמה לי להתעניין בנושא ולשאול את עצמי שאלות כמו ,האם ראוי שכך יהיה המצב בארץ באשר לנושא כה חשוב ורגיש הנוגע בדיני נפשות ? האם ברירת המחדל של אימוץ סגור דווקא היא הנכונה ,או שמא מדובר בפערים שמדינה צעירה כמו ישראל יצרה ועליה להדביקם? האם באמת טובת הילד היא העומדת בראש ההחלטה בדבר שקילת האימוץ הפתוח ? מהו ההסדר הראוי במדינת ישראל ?. אין מדובר בשאלות פתוחות, והתשובות נמצאות בכל פרק בעבודתי אשר ילווה בסיקור מחקרים, ספרים, כתבי עת, ומאמרים של טובי וגדולי המומחים בתחום. בסוף העבודה "אחליט" אני כהאדם "הסביר" ובנסיון (מאד לא קל) לשים עצמי בנעלי כל אחד מן המושפעים משרשרת האימוץ- מהו המודל הראוי, והאם בשנת 2018 הגיע הזמן כי האימוץ הפתוח יקבל מקום יותר נכבד (מסתם "חריג") לצד ברירת המחדל שהיא האימוץ הסגור. [3]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

[2] סנל, אילין, מיינדפולנס לילדים ולהוריהם . מודן, 2017.

[3] דניס סוכודולסקי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכעס ובתוקפנות אצל ילדים, מאנגלית: כרמית גלעד.‫ הוצאת אח, (2017)