‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית קורונה וכלכלה?

תוכן עניינים

מבוא ומונחי יסוד. 

מחאה

מימוש הפלורליזם מתאפשר בזכות קיומם של שני ערכים חשובים

זכות המחאה וגבולותיה. 

צורות מחאה. 

חופש הביטוי וחירות ההפגנה. 

חירויות יחסיות. 

הסתה והמרדה. 

התקהלות אסורה. 

רשיון להפגין 

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר מימוש חירות ההפגנה וההתקהלות. 

הנחיות בדבר התקהלות אסורה. 

חירות המחאה - משפט משווה – ארה"ב, אנגליה. 

מרי אזרחי 

ביבליוגרפיה. 

ביולי 2020 אלפים רבים הגיעו לכיכר רבין, למחאת בעלי העסקים שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה. "זו מחאה של העם. הגיע הזמן שנגיד את דברינו", קראו המארגנים, בהפגנה הגדולה ביותר מאז פרוץ המגיפה. בסיום האירוע עשרות חסמו כבישים סמוכים לכיכר. בהפגנה הגדולה לא נאמו מנהיגי הארגונים, אלא רק עצמאים, בעלי עסקים, שכירים, מובטלים ונפגעים אחרים, שטרם קיבלו את הסיוע הדרוש מהמדינה. עם סיום ההפגנה יצאו עשרות מפגינים בצעדה שבמסגרתה חסמו צירים בעיר.

מחאה: המונח "מחאה" מתאר מעשה אשר מבטא חוסר הסכמה וביקורת. מחאות בדרך כלל מופנות כלפי השלטון אך זהו איננו הכרח. ישנן צורות רבות למחאה, כאשר הן יכולות להיות חוקיות או בלתי חוקיות. הצורות הבולטות והמוכרות ביותר כחוקיות במדינות המערב הינן חלוקת פלאיירים, הפגנות, תהלוכות, שביתות, פרסום מחאות כתובות על ידי התקשורת, ניהול וויכוחים ציבוריים, עצומות ועוד. כמו כן, ישנן מחאות אשר אינן חוקיות, כגון החרמת מושא המחאה, אשר באה לידי ביטוי בסירוב לקבל ממנו שירותים, סירוב לשרת בצבא או לשלם מיסים, וכן סירוב להופיע לדין בבתי המשפט. כמו גם, ישנן פעולות כגון חסימה של כבישים ראשיים, או פעולות אלימות כגון הבערת צמיגים והשחתת רכבים או בניינים ציבוריים. מחאת הדיור במדינת ישראל, וילידי שנות ה-50 וה-60 כבר אינם מזלזלים בדור הצעיר האדיש. נהפוך הוא: הם מתרגשים ממחאתם החברתית ואף מצטרפים להפגנותיהם ברחבי המדינה. נדמה שכיום בלתי אפשרי לארגן מחאה או הפגנה ללא שימוש ברשת החברתית "פייסבוק". כשהעולם הופך להיות כפר גלובלי קטן בזכות האינטרנט והלוויין, המחאה בישראל אורגנה באמצעות אתר זה: אלפי ה"לייקים" הפכו למחאה מעשית ואמיתית בשטח.

את המחאה, כמו בכל המדינות, הובילו צעירים. לרוב מדובר בסטודנטים או צעירים שהחליטו שנמאס להם. הם לא מובלים על ידי מנהיגים פוליטיים, הם יודעים בדיוק מה הם רוצים והם מלאים באנרגיות ובזעם על הממשלה. הצעירים הצליחו לגייס אליהם את תמיכתה של רוב האוכלוסייה: זקנים, צעירים, דתיים, חילוניים, ימניים ושמאלניים. אין מנהיג מובהק למחאה זו, אלא קבוצה של צעירים לא מוכרים שמנהלים דיאלוג עם המשטר בשם המפגינים.

המחאה בישראל פרצה על רקע חברתי-כלכלי, בעיקר על היעדר יכולת של מעמד הביניים "לסגור את החודש". הסיסמה "העם רוצה צדק חברתי", למעשה הועתקה מן הסיסמה המוכרת ממחאות מדינות ערב (כאשר האחרונה היא ההפיכה במצרים), "העם רוצה להפיל את השלטון". למחאות הללו ישנם קווי דמיון רבים, כאשר אחת הדעות היא כי מחאת הדיור במדינה נובעת מהמחאה במצרים אשר הביאה לנפילתו של מובארק. המחאה החברתית במדינת ישראל: המחאה החברתית, אשר מכונה גם כמחאת האוהלים, מחאת הדיור ועוד שלל כינויים שונים, הינה סדרת פעולות מחאה והפגנות אשר התקיימו ברחבי מדינת ישראל. מחאת הדיור החלה עם דרישות לא רבות, כאשר הדגש היה על מחירי הדירות הן לרכישה והן להשכרה, אך עם הזמן אפוא נוספו לה נושאים אחרים כגון מערכת החינוך, מערכת הבריאות, ושלל נושאים אחרים אשר נוגעים לסדר היום הכלכלי והחברתי במדינת ישראל. המחאה, כאמור, התגבשה תחילה כקבוצה באתר ה-"פייסבוק", והובילה להקמת המאהל הראשון במסגרתה, על שדרות רוטשילד בתל-אביב. לאחר מכן, החלו לקום מאהלים בשלל יישובים אחרים כגון ירושלים, אשדוד, חולון, חיפה ובאר שבע.  

עקב הקמתם של מאהלים אלו נוצר שיח ציבורי נרחב בנוגע לנושאים אשר עוררו את המחאה מלכתחילה, כלומר, יוקר המחייה והדיור, כמו גם הצדק החברתי במדינת ישראל.

במסגרתה של מחאת הדיור, התקיימו מספר רב של הפגנות, בהן השתתפו מאות אלפי בני-אדם. בתגובה למתרחש, הממשלה הודיעה על שורת צעדים אשר יינקטו למען פתרון מצוקת הדיור. בנוסף למספר פתרונות אשר הממשלה גיבשה אשר חלקם בתהליכים לביצועם, הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ועדת טרכטנברג, כאשר בראשה עומד פרופסור מנואל טרכטנברג. מטרתה של ועדה זו היא לבחון וכן להציע פתרונות לשלל הדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים כאשר הדגש הוא על מחירי הדיור ומחייה. הרקע למחאה החברתית: מחאת הדיור במדינת ישאל התרחשה לראשונה בתחילת המאה ה-21, במסגרת הפגנות כיכר הלחם. לאחר המיתון , חלה עלייה הדרגתית במחירי הדירות הן ברכישה והן בהשכרה. עלייה זו בלטה במיוחד באזור גוש דן, הידוע כמבוקש למגורים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, , מחירי שכירות הדירה עלו ב-34 אחוזים בממוצע, כאשר בגוש דן המחירים עלו ב-49 אחוזים.

המשפט בישראל מכיר בזכותו היסודית של אזרח למחות נגד פעולות השלטון, ובהקשר זה הכיר בית-המשפט העליון הן בחופש הביטוי הן בחופש ההפגנה.

עם זאת, המשפט תחם זכויות אלה, ויצר איזון ראוי בין ערכים יסודיים מתחרים.

מטרת חיבור זה היא הצגה תמציתית ובלתי ממצה של זכות המחאה וגבולותיה. החיבור מתמקד בעיגון הזכויות בתחום המחאה על פעולות השלטון, בחלק מהוראות החוק המגבילות זכויות אלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא זה.

צורות המחאה הבולטות ביותר והמוכרות כחוקיות במדינות המערב הן הפגנה, תהלוכה, משמרת מחאה, שביתה, פרסום מחאה כתובה באמצעי התקשורת, ניהול ויכוח ציבורי, החתמת אזרחים על עצומה ועוד.

לעומת צורות מחאה אלה מוכרות בעולם גם צורות מחאה אחרות, הכרוכות על-פי רוב בהפרת חוק ובהפרת הסדר הציבורי, ובהן החרמת השלטון, המתבטאת בסירוב לקבל שירותים ממלכתיים, סירוב לשרת בצבא, סירוב לשלם מסים וסירוב להופיע לדין בבתי-המשפט - וגם בפעולות כמו חסימה בוטה של כבישים ראשיים, הבערת צמיגים ועוד.

חופש הביטוי וחירות ההפגנה הוכרו בישראל כחירויות יסוד של האדם. בין שנראה את חירות ההפגנה כעומדת לעצמה ובין שנראה בה יישום של חופש הביטוי או חלק ממנו, תימצא חירות זו חיונית למימוש המשטר הדמוקרטי וההליכים המתקיימים בו. חופש הביטוי וחופש ההפגנה והתהלוכה לא עוגנו מפורשות בחוק יסוד, אך בשורה של פסקי-דין קבע בית-המשפט העליון כי חופש הביטוי הוא חלק בלתי נפרד מכבוד האדם, המוגן בחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו, וכי חופש ההפגנה והתהלוכה הוא זכות יסוד מרכזית של האדם בישראל, שהיא גם יסוד של המשטר הדמוקרטי, הראוי להגנה מצד רשויות השלטון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

היועץ המשפטי לממשלה, ״חירות ההפגנה״, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיה מסי 3.1200, עמי 14.

Halvorsen, R & Jensen P.H.  "Activation in Scandinavian welfare policy Denmark and

P. Katz, Market socialism," Dictionary of the Social Sciences. Craig Calhoun, ed. Oxford