עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון ספורט וחברה- ספורטאים זרים בארץ, השתלבות שחקנים מקצוענים מחו"ל בענפי הספורט בישראל, הסדרי העסקה, מיסוי (עבודה אקדמית מס. 6321)
290.00 ₪
49 עמ'
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי שילוב ספורטאים זרים בישראל?
תוכן עניינים
מבוא
ספורטאים זרים - הסדרי העסקה ואישורי העבודה בישראל.
מספר השחקנים הזרים בענפי הספורט השונים
כדור-יד.
כדורגל.
כדור-מים
כדור-עף
כדורסל.
היתרונות בשילוב ספורטאים זרים
הורדת השכר בענפי הספורט שבהם משתתפים ספורטאים זרים.
העלאת הרמה בענפי הספורט שבהם שולבו ספורטאים זרים
הגברת ההתעניינות בענפי ספורט שבהם משולבים שחקנים זרים
החסרונות בשילוב ספורטאים זרים בישראל
פגיעה בספורטאים הישראלים
פגיעה ברמה המקצועית של הנבחרות הלאומיות
המלצות
הגבלת מספר הספורטאים הזרים בישראל
שיתוף ספורטאי צמרת בלבד כשחקנים זרים
מיסוי ספורטאים זרים
ספורטאים זרים בישראל.
הקלת מס לספורטאים זרים.
הוראות הדין הפנימי.
הוראות האמנות השונות
הוראות אמנת ישראל- ארה"ב.
פרשנות ודין מצוי.
דין רצוי.
סיכום ביניים - מיסוי.
ביבליוגרפיה.
נספח - טבלה השוואתית בנושא שילוב הספורטאים הזרים בישראל.
בישראל, ניתן למצוא ספורטאים זרים, גברים ונשים כאחד, בעיקר בענפי הספורט הקבוצתיים כדוגמת: כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד וכדור-מים. ספורטאים זרים השתלבו בספורט הישראלי בתחום הכדורסל הם קיבלו היתר להשתתף גם בענפים אחרים.
כמות הספורטאים הזרים שיכולה הקבוצה לצרף אליה נקבעת ע"י איגוד הספורט. לדוגמא: בענף הכדורגל, רשאית כל קבוצה בליגת העל לצרף חמישה ספורטאים זרים ובליגה הלאומית עד שלושה.
שחקן זר מחזיק באפשרות להתאזרח בישראל ולא להיחשב יותר זר.
הדין בישראל: מבחינה חוקתית, ספורטאים זרים שעובדים בישראל הינם בבחינת עובדים זרים, אולם ישנם הסדרים ספציפיים המתייחסים לספורטאים זרים.
ספורטאי זר מקבל היתר עבודה ממשרד הפנים, בעוד שעובדים זרים שאינם ספורטאים מקבלים היתר לעבוד ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הקבוצה שהזמינה את הספורטאי להצטרך לשורותיה היא זו המטפלת באישור העבודה. לעיתים, בדומה לעובדים זרים, המשטרה עוצרת גם ספורטאים זרים[1].
ספורטאים זרים נקלטו לראשונה בספורט הישראלי בענף הכדורסל. אחר כך הותר שיתופם של ספורטאים זרים גם בענפי ספורט אחרים. כיום פעילים בספורט הישראלי ספורטאים זרים רבים בענפי הכדור השונים (כדורסל, כדורגל, כדור-עף, כדור-יד וכדור-מים).
על-פי ד״ר יהושע דקל, סמנכ״ל משרד המדע, התרבות והספורט וראש מינהל הספורט בו, שר המדע, התרבות והספורט מר מת= וילנאי אימץ את מסקנותיה של ועדה ציבורית לסוגיית שילובם של שחקנים זרים בספורט הישראלי. ועדה זו המליצה על מכסות ספורטאים זרים בענפים השונים.[2]
העסקת ספורטאים זרים בישראל מעלה כמה סוגיות, הקשורות לשאלות מקצועיות גרידא, כמו השפעתם של הספורטאים הזרים על רמת ענפי הספורט השונים, וגם להיבטים מינהליים כמו אישורי העסקה של ספורטאים זרים בישראל ולשאלות הקשורות להסדרי מיסוי מיוחדים.
נמצא כי אישורי העבודה לספורטאים הזרים מעוגנים בהסדר ייחודי, שכ= הם ניתנים על- ידי משרד הפנים, לעומת עובדים זרים בתחומים אחרים, שבהם האישורים לעובדים הזרים מתקבלים דרך שירות התעסוקה במשרד העבודה והרווחה. הסדר מיוחד נוסף הקשור לספורטאים הזרים כרוך בחובת מס ההכנסה, שמוטלת עליהם עד גובה של 25% בלבד בשלוש השנים הראשונות להעסקתם בישראל.
עוד נמצא כי בחלק מענפי הספורט לא ממומשת המכסה המותרת להעסקת ספורטאים זרים, והקבוצות מנצלות את האפשרות הזו בצורה חלקית בלבד. מצב זה מאפיין את ענפי הכדור- יד, הכדורים והכדור-עף. עם זאת, על-פי נתוני האיגודים, בענפי הכדורגל והכדורסל ממלאות הקבוצות את המכסה המותרת להן במלואה.
נמצא גם כי קיימת מחלוקת בין הגורמים השונים בדבר תרומתם והשפעותיהם של הספורטאים הזרים על ענפי הספורט השונים. המחלוקת היא סביב השפעתם של הספורטאים הזרים על השכר בענף, על רמתו ועל ההתעניינות בו, אך גם סביב הפגיעה האפשרית בספורטאים הישראלים ובנבחרות הלאומיות .
לדברי ד״ר יהושע דקל, הקבוצות הן שדואגות לאשורי כניסה לארץ ולרשיון עבודה עבור הספורטאים הזרים. הגורמים המפקחים על השחקנים הזרים הם התאחדויות הספורט ואיגודי הספורט. מזל מנור, האחראית על האגף לעובדים זרים בתעשייה, בתיירות, במסעדנות, בבתי- המלון ובסיעוד בשירות התעסוקה, הסבירה כי שירות התעסוקה אינו עוסק במתן אישורים לספורטאים זרים. בדיון שהתקיים בהשתתפות מנכ״ל משרד המדע, התרבות והספורט, נציגת משרד הפנים ונציגי שירות התעסוקה הוחלט כי נושא הספורטאים הזרים יופקד בידי משרד הפנים. עם זאת, לדברי גבי מנור הסדר זה הוא ייחודי, שכן בכל ענפי התעסוקה האחרים ניתנים האישורים לעובדים הזרים דרך שירות התעסוקה ולא דרך משרד הפנים.
לדברי בתיה כרמון, מנהלת מחלקת האשרות במשרד הפנים, משרד הפנים בוחן את בקשות הקבוצות לספורטאים זרים ומוודא שבקשות הקבוצות עומדות במכסה שנקבעה להן. עלפי הנחיות משרד הפנים, אם הבקשה מאושרת היא נשלחת לקונסוליה הרלוונטית, וזו תנפיק לשחקן את אשרת השהייה והעבודה בישראל. לדברי גבי כרמון, מתן אישורי כניסה כרוך בסוגיה עקרונית של סמכויות בקביעת מספר הספורטאים הזרים בענפים השונים. לדעתה, לא צריכה להיות עדיפות לספורטאים זרים על פני עובדים זרים אחרים בקבלת אשרות עבודה, ולדעת משרד הפנים יש לשקול את האפשרות להגביל את מספר הספורטאים הזרים בישראל. להגבלה כזו התנגדו איגודי הספורט השונים, אשר טענו כי סמכות ההחלטה בדבר מספר הספורטאים הזרים בענפים אשר באחריותם צריכה להיות שלהם בלבד.
לדברי דסי צנגן מהמחלקה המשפטית של משרד הפנים, ההתייחסות לספורטאים הזרים היא כאל עובדים זרים המגיעים לעבוד בישראל, ולכן לא קיימת חקיקה ספציפית בנושא זה והוא מוסדר בתקנות בלבד, בעיקר בתקנות של האיגודים השונים.
לדברי ד״ר יהושע דקל, בעניין החקיקה אימץ שר המדע, התרבות והספורט את המלצת הוועדה הציבורית - להשאיר את הנושא באחריות ההתאחדויות ואיגודי הספורט כך שרק שאלות מהותיות שנויות במחלוקת יגיעו להכרעה ברשות הממשלתית.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
רמון ח', נגד הרוח, פוליטיקה ומנהיגות ישראלית (הוצאת משכל) (דצמ' 2020)
פני גיל א'. הספורט בישראל (איגודים והתאגדויות בספורט). אוצר המשפט (2019)
בסוק מ', תולדות משחקי הגביע העולמי בכדורגל, הוצאת כרמל, (2018)
Adam B. Evans, A. B., J Blackwell, P. Dolan, J. Fahlén, R. "Sport in the face of the COVID-19 pandemic: towards an agenda for research in the sociology of sport", European Journal for Sport and Society, Vol 17, No. 2. Pp: 85 (2020)