‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

השערת מחקר

שאלת מחקר

סקירת הספרות

מונחי יסוד: טלויזיה ציבורית ומסחרית

השלבים העיקריים בהתפתחות הטלוויזיה בישראל

רשות השידור

פעילות הרשות

מימון, עלויות ומשכורות

ערוצי הטלוויזיה

תחנות הרדיו 

הרפורמה ברשות. 

יוזמות השר גלעד ארדן, ועדת לנדס.

דוחות מבקר המדינה

רשות השידור - עבר מפואר וחוליי ההווה. 

מתודולוגיה. 

משנתו של הבמאי דורון צברי 

כיצד נולד הסרט המדריך למהפיכה?. 

ניתוח סצינה מייצגת. 

הסרט המנותח : "המדריך למהפכה" : רקע סינמטי וניגודים.. 

פאתוס קומי 

דיון ציבורי על הסרט. 

דיון כללי: הטיעונים נגד הטלת חובות המתחייבות מתפקידיהם החברתיים של היוצרים.. 

הסכנות הכרוכות במעורבות ובפיקוח של רשויות השלטון על היוצרים.. 

טענת הפגיעה בזכותה של העיתונות לחופש ביטוי 

סיכום ניתוח הסרט. 

דוח ועדת לנדס. 

מקורות. 

נספח. 

השערת מחקר

הרפורמה ברשות השידור תיתקל בקשיים ביישום לאור חוליים מובנים של הרשות.

שאלת מחקר

כיצד באה לידי ביטוי הרפורמה ברשות השידור לאור דוח ועדת לנדס?

משרד התקשורת, שכר חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות‏. לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש‏‏.

אז אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי ‏, ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור‏. אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית‏.

אז מונה פרופ' דוד האן לכונס הנכסים של הרשות. עם מינויו, הוא פיטר את מנכ"ל הרשות, יוני בן מנחם ומינה את יונה ויזנטל, לשעבר סמנכ"ל התוכן של yes, לעורך הראשי של הרשות לתקופת הפירוק‏. מיכאל מירו עזב אז את ניהול רשת ב' ואיילה חסון מונתה למנהלת חטיבת החדשות של הערוץ הראשון. בניהולם של ויזנטל וחסון, בוצעו מהלכים שהביאו לשינויים רבים ברשות השידור הן במתכונת השידורים והן בזהות מגישי התוכניות, בטלוויזיה וברדיו: אושרו לשידור התוכניות "היהודים באים" ו"לאטמה", ולעומת זאת, בוטלו שידורים בעברית בערוץ 33 שבע שעות יומיות שכללו מהדורת חדשות מדי שעה ובוטל שידורה של מהדורת החדשות באנגלית בערוץ הראשון. נוסף על כך, מהדורת "מבט" בערוץ הועברה לשעה 20:00 והוארכה לשעה. גם מהדורת החדשות במוצאי שבת ותוכנית האקטואליה היומית של גאולה אבן הוארכו מחצי שעה לשעה. ברשת ב' הופסק שידור תוכניתו שליוני בן מנחם, אשר ספגה ביקורת ממבקר המדינה על עצם קיומה במקביל להיותו של המגיש מנהל ברשות. בין השינויים הפרסונליים ניתן למנות את שיבוצם של מגישים קבועים לתוכנית הרדיו "הכל דיבורים", סיום תפקידם ברשות השידור של מגישי הספורט יורם ארבל ודני נוימן ולעומת זאת, חזרתם של זוהיר בהלול ומשה פרימו לרשת ב', מינוי יעקב אילון למגיש "מבט"‏והרשות אף סיכמה על שידור המהדורה במספר רשתות ברדיו אזורי‏ ושיבוץ מגישיה עד אותה עת, אמיר איבגי ומירב מילר, לתוכנית העוסקת בבחירות ‏. יומן הערב של רשת ב' שצומצם לפני כשנתיים לחצי שעה בלבד לקול זעקות עובדי רשת ב' הוארך לשעה וחצי.

פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.‏

חוק רשות השידור מסדיר בתוכו את פעולתה של הרשות הציבורית לשידורים בישראל. הגופים המשדרים הכפופים לחוק זה הם הרדיו הציבורי (רשת א', ב', ג' וכו') וכן הטלוויזיה הציבורית (ערוץ 1).

כפי שעולה מחוק זה, השידורים הציבוריים אמורים להיות נטולי אינטרס כלכלי ופוליטי. הרשות היא גוף עצמאי, שנבחר לעבוד למשך מספר שנים. הממשלה והאזרחים מחויבים על-פי חוק לממן את השידור הזה (אגרת הטלוויזיה). השידור הציבורי, על-פי חוק, אמור לשרת הציבור ולתת מענה, מבחינת תכני השידור, לכל גווני החברה ובכל התחומים

הסרט "המדריך למהפכה" סרטם של דורון צברי ואורי ענבר:

המדריך למהפכה הוא סרט משנה עולמות שבמציאות הישראלית נוגע ללב, מעורר מחשבה, ומצחיק בטירוף. דורון צברי, בימאי קולנוע עטור שבחים והישגים, ("בית שאן סרט מלחמה", "האח של דריקס" הסדרות "מחוברים" ו"מחוברות") נדרש ככל אזרח במדינה לשלם את האגרה, כאיש החי את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, הוא מחליט יום אחד לנסות להבין לאן הולך כל הכסף המדובר, ויוצא למסע סהרורי כמעט הזוי, לנסות להבין לאן הולך הכסף של כולנו.
הניסיון שמתחיל בתמימות, הופך אט אט לניסיון כנה להביא למהפכה ברשות השידור, אולי הגוף הציבורי המסואב, והמושחת במדינה.
בדרך למסע הבלתי אפשרי לכאורה, אוסף אליו דורון צברי את חברו הטוב אורי ענבר, בימאי לשעבר, עורך דין בהווה, את אמו הספרית, חברים לקפה השכונתי וגם חבר כנסת אחד, צדיק בסדום שלא ירא ולא נכנע לעוצמתה התקשורתית האדירה של רשות השידור.
המדריך למהפכה של דורון צברי הוא סיפור של אדם אחד, שהניסיון שלו לגרום לחיים כאן להיות טובים יותר, צודקים יותר, מלמד רבות על כולנו, על החברה הישראלית, על חברות, אהבה, ואמונה בסיסית שהכול עוד אפשרי. [2]

"המדריך למהפכה" הוא דיוקן של מהפכנים במקום שכזה, ומעבר לסיפור המסוים שהוא מציג, גלומה בו מהותו של המצב הקיומי המאפיין את החיים כאן. יותר מפעם אחת בסרט מכריז צברי שברצונו "לשנות את המציאות"; אך מהי אותה מציאות שהוא רוצה לשנות, והאם היא קיימת בכלל, לא רק במציאות עצמה אלא גם בקולנוע, שבו תפישת המציאותי הלכה והתערערה בעת האחרונה? האם, בהוויה החברתית, הפוליטית והקיומית המתוארת בסרט, ניתן עוד להבחין בין המציאותי למדומה ולסימבולי? ואם לא, היש עוד חשיבות ומשמעות להבדל המסורתי בין קולנוע המכנה עצמו תיעודי לקולנוע המגדיר את עצמו כעלילתי?

בכל אלה "המדריך למהפכה" מצליח לגעת בדרכו הצנועה והלא זועפת, וזה מה שהופך אותו ליצירה שמעוררת הערכה, כזו שיש לה חשיבות לא רק בנוף הקולנועי המקומי העכשווי אלא גם במציאות הממשית, המדומה או הסימבולית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ליאור אברבך, ‏הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה, גלובס

חוק השידור הציבורי, ס"ח 2471