‏270.00 ₪

יין הנסך הוא סוגיה עניפה ביהדות. יין שנגע בו ישראל מחלל שבת בפרהסיא אסור בעקרון.

לפי הגאון רבי יעקב עטלינגר שאף על פי שמעיקר הדין מומר לחלל שבת אוסר את היין במגעו. מכל מקום נראה, שאלה מישראל שבזמנינו, שיש בהם שמתפללים תפילת שבת ועושים קידוש, ואחר כך הולכים ומחללים, אין הם אוסרים את היין במגעם. שהרי כל הטעם שמי שמחלל שבת נחשב כגוי, הוא מטעם שעל ידי חילול שבת נראה עליו שהוא כופר במעשה בראשית, ולכן הוא נחשב כמי שאינו מקיים את כל התורה כולה, אבל זה שאומר בפירוש בפיו "ויכולו השמים והארץ" וכו', אי אפשר להחשיבו ככופר, ואינו אוסר יין במגעו. והסכימו לדבריו פוסקים רבים. ויש חולקים בדבר. (שו"ת בנין ציון החדשות)

רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

 (א) נכון, אומר הרב עובדיה, אין שמירת שבת לחצאין. אולם, גם אם איש זה הוא מחלל שבת עדיין אין לומר עליו שהוא כופר בקדוש ברוך הוא. איש זה עובר על 'שמור את יום השבת לקדשו' אך מקיים את 'זכור את יום השבת'. וכיון שהסיבה לעשות את יינו יין נסך היא משום שהוא כופר

בקדוש ברוך הוא, אין מקום לכך במקרה הזה.

(ב) מחללי שבת אלה אינם דומים לאדם שהתחייב נידוי. אכן אדם שהתחייב נידוי - הרי הוא כאילו

מחוץ לעדה ואין אנו אחראים למעשיו. אולם במקרה שלנו, מחללי השבת, הם בכלל קהל

ישראל, ואינם מוצאים ממנו. כל עבירה נוספת שיעשו הרי הם יתנו עליה את הדין, ולנו הציבור

אין דבר יותר מלהיב בבית הכנסת משירה של מזמור במנגינה מוכרת. ממש כמו ששרים קאבר בתחרות כשרונות. הקהל מרוצה שיש ענין ועדכניות בטקסט העתיק. בשאלה יסודית זו נחלקו הרב עובדיה יוסף והרב אליעזר ולדינברג, שניים מגדולי הפוסקים בדור הקודם. הרב ולדינברג פסק שאין להשתמש במנגינות לא יהודיות בתפילה משום ששימוש במנגינות פסולות שכאלו גורמת "להחליף היכל ניגון דקדושה בהיכל ניגון דסטרא דשמאלא רח"ל, ולהוליך את התפלות והבקשות אל מחוץ למחנה כקדשים פסולים ר"ל" (ציץ אליעזר, חלק יג, סימן יב).

לדבריו, תפילה שיש בה פגם אין בה כל ערך. וכך הוא מוסיף וכותב:

"כי הכנסת והלבשת שירי תפלה ובקשות בבתי הכנסיות, בניגוני עגבים… גורם ממילא בכנפיו לסתימת חלונות בשמים ממעל שלא יכנס לפניו יתברך תפלות ובקשות פגומות כאלה העטופות בקליפות הסטרא אחרא, ותוכם כקליפתם נזרקות למצולות תהומות החושך אל מקום אשר לא יפקדו ולא יזכרו."

הרב ולדינברג נאמן לשיטתו, שלפיה מציאות שאיננה מושלמת נחשבת לחסרת כל ערך – תפילה עם חיסרון איננה תפילה, ונזרקת היא ל"מצולות תהומות החושך".

הרב עובדיה רוח אחרת עמו. הוא מתיר "להלביש" מנגינות "גויות" על קטעי התפילה השונים. עם זאת, הוא כותב בפירוש כי מציאות זו איננה אידיאלית, ועדיף להימנע ממנה

(בעבודה האקדמית כ-12 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] מאיר בוזגלו, המסורתי, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), הוצאת כרמל, 2017.

[2] א' בן חיים, מרן הרב עובדיה יוסף - מנהיג בין הלכה לקבלה, בין פוליטיקה למיסטיקה, הוצאת כרמל, תשע"ח (2018).