‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני מדגמים בקניין רוחני?

ראשי פרקים

פתח דבר

1. רקע תיאורטי: הבסיס העיוני להכרה בזכות יוצרים

1.1: גישות תועלתיות להצדקת ההכרה בזכות יוצרים

1.2: המחיר החברתי הנלווה להכרה בזכות היוצרים

1.3: יישום על דיני מדגמים

2.דיני מדגמים

2.1: מהו מדגם?

2.1.1: החוק

2.2: דוגמאות לחפצים הניתנים להגנה באמצעות מדגם

2.3: מערכת חפצים

2.3.1: פונקציונליות

2.4: הצהרת חידוש

2.5: הודעת הסתלקות

2.6: תנאי סף לרשימו של מדגם שלא התפרסם קודם בישראל

2.6.1: חדש או מקורי

2.6.2: "שלא התפרסם קודם לכן בישראל"

2.6.3: על מגיש הבקשה להיות בעליו של המדגם

2.7.2: העיצוב צריך להיות בולט לעין

2.7.3: העיצוב צריך להיות מושך את העין

2.7.4: העיצוב אינו מוכתב רק משיקולים פונקציונאליסטיים

2.7.5: המדגם מיוצר או שיש כוונה לייצרו בתהליך תעשייתי

2.8: מהו תהליך תעשייתי?

3. מדגמים וחוקי זכויות יוצרים

3.1: מבחן העין

3.2: הבדלים בין מדגם לזכויות יוצרים

3.3: תקופת ההגנה

3.4: העילות לביטול רישום של המדגם עמוד

3.5: דין קדימה

4. המצב המשפטי של המדגמים בארה"ב

4.1: הגנת מדגמים עכשווית בארה"ב

4.1.1: הגנה על זכויות יוצרים

4.1.2: הגנת פטנטים

4.1.3: הגנת סימן רשום

5. המצב המשפטי של מדגמים בקנדה

6. המצב המשפטי של מדגמים באוסטרליה

 סיכום

ביבליוגרפיה

בעבודה זו ננסה לתת סקירה וניתוח ממצים בנושא מתפתח ודינמי בדיני קנין רוחני: "דיני מדגמים". בשל קוצר היריעה לא נוכל להקיף כל הנושא אך הסקירה אמורה להוות בסיס עיוני מספק.

מדגם רשום הוא הגנה שמעניק הדין על העיצוב החיצוני של המוצר, כפי שהעין מסוגלת לקולטו. 

בעבודה זו, נבחן את דיני המדגמים לאור הבסיס העיוני של זכויות יוצרים בכלל ונבדוק את המצב המשפטי בחו"ל.

מקובל לציין שלוש תיאוריות מרכזיות אשר על בסיסן נהוג להצדיק את ההכרה בזכות יוצרים: הגישה התועלתית, תיאורית העבודה ותיאורית האישיות. במסגרת ניתוח הגישה התועלתית, נבחן הן את הקשר בין ההכרה בזכות יוצרים לבין עידוד היצירה וההפצה של טובין מופשטים בעלי ערך חברתי והן את היתרונות השונים אשר נובעים ממהותה של זכות היוצרים כזכות קניינית סחירה ומקיומו של מנגנון שוק לסחר בטובין מופשטים. מן הצד השני של המתרס, נדונים המחיר החברתי אשר נלווה להכרה בזכות יוצרים וגבולות היכולת לבסס את ההכרה בזכות יוצרים על יסוד שיקולים תועלתיים.

גישה אחת כזו, אשר עליה נמנים תיאורית העבודה וטיעון הגמול, היא גישה הרואה בזכות היוצרים גמול הולם המגיע ליוצר עבור המאמץ והמשאבים שהשקיע בהפקת היצירה המוגנת. גישה זו מבוססת בעיקרה על שיקולים של צדק ושל הגינות. הגישה השניה - תיאורית האישיות, מתמקדת במהותה של היצירה המוגנת כביטוי חיצוני לאני הפנימי של היוצר, ובהמשך לכך, כחלק בלתי נפרד מאישיותו. על-פי גישה זו, זכות היוצרים מגנה על זכותו של היוצר לשלמות אישיותית. ביסוס זכות היוצרים על-יסוד תיאורית האישיות מוגבל למקרים בהם קיימת זיקה אישית וקשר בלתי אמצעי בין היוצר לבין עבודתו ולאותן זכויות המתחייבות במסגרת קשר מסוג זה. כפועל יוצא, בניגוד לגישה התועלתית ולתיאורית העבודה, מעבר לביסוס זכותו האישית-מוסרית של היוצר עצמו, תיאורית האישיות מתקשה להצדיק את ההכרה בזכויות הכלכליות המהוות חלק מזכות היוצרים.

זכות היוצרים מעניקה לבעליה בלעדיות בכל הקשור לניצול יצירות, ביטויים וטובין מופשטים נוספים המוגנים על ידה באופנים המפורטים בחוק. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בירנהק מיכאל "יצירה משפטית: שימוש הוגן בדיני זכויות יוצרים" בתוך: משפט, תרבות וספר - ספר נילי כהן 106-84 (עופר גרוסקופף ושי לביא עורכים) (2017)

בוגנים ויקטור "מאזן הזכויות במדגמים - זכויות בעלי העניין במדגמים בתזכיר חוק המדגמים, תשע"ג-2013", שערי משפט ז 11 

Gray, B.W & Bouzalas, E. editors, Industrial Lewinsky S.V. (2019) Copyright Throughout the World Thomson Reuters 2019

תח-9