‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שיפור מוכנות החזית האזרחית במצבי חירום?

תוכן עניינים

מבוא

הגנה מפני תקיפה בנשק כימי

הגנה מפני תקיפה בנשק גרעיני

הגנה מפני טרור

הגנה אזרחית בארץ ישראל

התגוננות אזרחית בישראל

פיקוד העורף

הגנה מרחבית

מבנה מערכת ההגנה מרחבית

תפקידי ההגנה מרחבית

תרגיל העורף הלאומי - שיפור המוכנות

התרגיל בשנת 2018.

ממצאים – תרגיל העורף

סיכום

ביבליוגרפיה

מקורות ראשוניים

מקורות משניים

עבודה אקדמית זו עוסקת בנושא:הגנת העורף- תרגיל העורף הלאומי- שיפור מוכנות החזית האזרחית למצבי חירום.הגנה אזרחית היא הצעדים הננקטים בקרב האוכלוסייה האזרחית (להבדיל מכוחות הביטחון) לשם התגוננותה מפני תקיפה, במסגרת מלחמה או פעולת טרור. שותפים מרכזיים בפעולות הגנה אזרחית הם, בנוסף לאזרחים עצמם, המשטרה, מכבי אש, שירותי חירום רפואיים וכוחות צבא המיועדים להגנה אזרחית.

סוגי איומים על האוכלוסייה האזרחית:

תקיפה בחומר נפץ מרסק, באמצעות פצצות המוטלות מהאוויר, הפגזה ארטילרית מהיבשה ומהים, רקטות וטילים.

תקיפה בנשק כימי: שימוש בכימיקלים, בצורת גז או רסס נוזלי, כאמצעי להרעלת הקורבן.

תקיפה בנשק ביולוגי: תקיפה תוך שימוש באורגניזם כלשהו (חיידק או נגיף או גורם מחלה אחר) או רעלן המצוי בטבע.

תקיפה בנשק גרעיני.

העורף במלחמת לבנון השנייה: כתוצאה מירי הרקטות הכריז שר הביטחון עמיר פרץ ב-15 ביולי על "מצב מיוחד בעורף" המאפשר לרמטכ"ל ואלופי הפיקוד לתת הוראות, בהתאם להערכות מצב ביטחוניות, למערכות אזרחיות שונות. ברדיו החלו לפרסם הנחיות של פיקוד העורף המנחות את האזרחים לגלות ערנות ולהימצא בקרבת מרחבים מוגנים, הנחיות אלו פורסמו גם בעלון הבהרה מטעם פיקוד העורף שחולק בדואר גם לאזור המרכז. צפירת אזעקה התריעה כאשר החלו מטחי רקטות והתושבים נדרשו להיכנס למקלטים או למרחבים מוגנים. בעקבות הירי הכבד של רקטות בילו תושבי הצפון ימים רבים במקלטים, שמצב רובם היה גרוע, בשל הזנחה רבת שנים.

מתוך כמיליון תושבי הצפון, מעריכים שלמעלה מ-300,000 עזבו את בתיהם וירדו לאזור המרכז והדרום. באילת הפך התיכון העירוני למחנה מאולתר ובתי המלון היו מלאים. רבים מהעוזבים התארחו אצל קרובי משפחה הגרים מחוץ לטווח הרקטות. משום שהתושבים נאלצו להישאר במקלטים מקומות עבודה רבים הושבתו ואחרים עבדו במתכונת חירום (כגון נמל חיפה) ולמשק נגרמו נזקים של מיליארדי דולרים. תעשיית התיירות בצפון ספגה את המכה הקשה מכולן בעקבות ביטולים רבים. [1]

בעקבות הנזקים הכלכליים הקשים נמתחה ביקורת על הממשלה בנוגע להתמהמהותה בנוגע למתן פיצויים לתושבי הצפון ועסקיהם. בתגובה ניהל משרד האוצר משא ומתן על פיצויים עם ההסתדרות והתאחדות התעשיינים ונחתמו בסוף יולי ובאמצע אוגוסט הסכמים ובהם פיצויים של עד 80% לתושבי הצפון והעסקים בצפון, על ההפסדים שנגרמו להם. בסוף יולי נחתם הסכם מיוחד המפצה את החקלאים והתיירנים בעקבות ההפסדים עקב הפגיעה הקשה בתחומים אלו. 

אזרחים וגופים רבים התגייסו לעזרת התושבים בצפון במתן תרומות, אוכל (עשרות אלפי חבילות מזון נתרמו), סיוע בשיפוץ המקלטים ואף אירוח משפחות מהצפון. בכל הארץ, מסעדות ובתי מלון הציעו הנחות לתושבי הצפון. אמנים רבים עלו לצפון להופיע במקלטים על מנת להעלות את המורל של יושבי המקלטים. הסוכנות היהודית ארגנה קייטנה מיוחדת ל-17,000 מילדי הצפון באזור המרכז, רחוק מאיום הרקטות. איש העסקים ארקדי גאידמק הקים עיר אוהלים באזור חוף ניצנים לילדי הצפון. למרות יכולת העמידה שהפגין העורף, הייתה תחושה בציבור הישראלי כי הממשלה הזניחה את העורף והפקירה אותו לחסדי אנשי עסקים ועמותות צדקה. חברת דן אנד ברדסטריט שלמרות המלחמה לא הורידה את דירוג סיכון האשראי של הפעילות העסקית מול חברות ישראליות, והשאירה אותו בדרגת סיכון קל, אמדה את עלות המלחמה בהיבט האזרחי בכחצי מיליארד שקלים ליום, דהיינו כ-16 מיליארדי שקלים לכל המערכה. עלות המלחמה הכוללת נאמדה בכ-22-25 מיליארדי שקלים.

כמעט מדי שנה בעשור וחצי האחרון מתקיים תרגיל העורף הלאומי. מטרת התרגיל השנתי היא להביא לשיפור מוכנות החזית האזרחית ומרכיביה – מערכות החירום לסוגיהן והתושבים בכלל - לעמוד בפני מצבי חירום ובעיקר בפני האתגרים הביטחוניים על פי הגדרות תרחיש הייחוס שקבע צה"ל. מנהלי התרגיל ייצרו מצבי בוחן מגוונים לצורך ליבון עקרוני והפעלה בשטח של מענים הולמים לתמונת האיום המתעדכנת. זו כללה הפעם, בנוסף לתקיפות רצופות ונמשכות של רקטות וטילים לעבר ריכוזי האוכלוסייה בכול הארץ, גם תסריטים חדשים, המבוססים על הערכת התפתחות האיום. ביניהם: פגיעות נרחבות ביעדים חיוניים של תשתיות לאומיות, אם כתוצאה של שיפור ביכולות הדיוק של הנשק תלול המסלול המצוי בידי האויב, ואם עקב תקיפות כנגד מערכות המחשוב של מתקנים אזרחיים וצבאיים קריטיים. 

מצב דברים לקוי משתקף גם במדיניות עקבית ומכוונת של הממשלה והצבא לא להטריד ולהבהיל את הציבור בחשיפת ההערכה הקיימת לגבי עוצמת האיום המתפתח ומימושו הצפוי. לעניין זה בדיוק התייחס הרמטכ"ל בראיון שהעניק לעיתון "הארץ" (30 במארס 2018) כשאמר כי הוא מודה שהציבור אינו מבין לעומק את חומרת איום הרקטות מהצפון בעת מלחמה, אך עם זאת אינו חושב "שצריך להפחיד אותו כל יום עם תרחישי אימה חדשים". עוד הוסיף כי אין ספק ש(החזית האזרחית) במדינת ישראל תיאלץ להתמודד במשך שבועות בודדים עם מצב חירום וכי המציאות בעורף תהיה קשה מזו שהכרנו במלחמת לבנון השנייה. לסיכום אמר כי "האויב זיהה את נקודת התורפה שלנו בעורף ולשם הוא יכוון את רוב האש שלו". לפיכך נדרש דיון עקרוני בשאלה מה יבנה היערכות טובה יותר של הציבור למצבי חירום. האם היכרות עם הסיכונים היא שתגביר את היערכות הציבור או שמא ניתן לסמוך עליו שיידע לפעול באופן נכון גם אם יופתע מעוצמת ההפרעה? מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החברתית מראים כי חיזוק המסוגלות העצמית (self-efficacy) של הציבור להתמודד עם תרחישי הפרעה קשים, לצד עידוד גיבושם של כלי התמודדות יעילים מול סכנות פוטנציאליות כמו גם היכרות מוקדמת עם תרחישי ההפרעה, מקדמים את היערכות האזרחים לחירום ומסייעים להם לייצר מוכנות משופרת.

בסיכום, ניתן להעריך כי תרומתו של התרגיל מצדיקה את ההשקעה בו, בהיותו נדבך נוסף בתהליך השיפור של מוכנות החזית האזרחית. עם זאת, יש להודות בכך כי מול האיום המתפתח אין אנו יודעים מהו מצב מוכנות החזית האזרחית לחירום ביטחוני או אחר. קיימת נטייה טבעית לייצר תמונה אופטימית של שיפור. האם השיפור עומד מול התפתחות האיום? ספק. רק תהליך מוסדר של מדידת המוכנות ייתן מושגים ריאליים לגבי סוגיה חיונית זו.

מצגת בנושא הגנת העורף מוכנות מלחמה

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שאול אריאלי, כל גבולות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

דתן דרוק, "הגנה מרחבית – התאוריה ויישומה ממלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2017.

Bergman R. (2018).Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House (2018)