עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון ייצוגים קולנועיים של ניצולי שואה ואחרים כחולי נפש בסרטים ישראלים ואמריקאים (עבודה אקדמית מס. 626)

‏290.00 ₪

68 עמודים.

סמינריון ייצוגים קולנועיים של ניצולי שואה ואחרים כחולי נפש בסרטים ישראלים ואמריקאים

שאלת המחקר 

 

כיצד הקולנוע הישראלי והעולמי מעצב את הדימוי של ניצולי השואה ואחרים כחולי נפש?

מהם המשמעויות האידיאולוגיות של הבניות קולנועיות אלה?

 

תוכן עניינים

 

מבוא. 4

שאלת המחקר. 4

מבע קולנועי של סרטי שואה. 4

מתודולוגיה. 4

גישות למחקר האיכותני 5

אמצעים קולנועיים מתודולוגיים: 6

ההמחשה החזותית של מחלת הנפש.. 7

מחלת הנפש כפי שמובעת ב"תולדות השיגעון בעידן התבונה" של מישל פוקו 7

שואה. 8

רקע על התקופה טרום 1939. 8

המהלכים בחזיתות השונות עד סוף 1941. 10

היהודים בפולין לפני המלחמה. 10

"היודנראטים". 11

מטרות והסברים להקמת הגיטאות: 12

ניצולי השואה. 16

ניצולים המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים. 18

רקע סינמטי פילוסופי - 21

הייצוג של חולה/ת הנפש כקדוש מעונה והסרט אדם בן כלב. 21

זהות כפויה. 22

החסד והשגעון – מבע קולנועי 24

זוויות צילום. 25

אנלוגיות. 25

קן הקוקיה. 30

35 שנה מאז קן הקוקיה האם השתנה היחס לפגועי הנפש ולממסד הפסיכיאטרי או אולי הקולנוע דווקא שותף ביצירת סטיגמות?  33

בית חולים פסיכיאטרי כסט קולנועי 34

מהמוסד הסגור אל חיק הקהילה. 35

הקיץ של אביה. 36

א. הקיץ של אביה - הטקסט הספרותי 37

השתלבות היצירה בספרות נשים. 37

יחסי אם-בת. 38

יחסי אב-בת. 39

עיצוב העולם הבדיוני: עלילה, מבנה, דמויות. 41

ניתוח סצינות נבחרות מהסרט. 45

א. קול העל. 45

ב. זוויות צילום. 46

ג. אנלוגיות. 47

ד. סמלים ויזואליים. 48

הכי טוב שיש.. 50

דמויות משנה. 50

השוואה לסרטים אחרים. 52

מחלות נפש שגעון וקולנוע. 52

מסקנות. 64

 

ביבליוגרפיה. 66

פילמוגרפיה. 69


מחלת הנפש כפי שמובעת ב"תולדות השיגעון בעידן התבונה" של מישל פוקו 

 (Folie et déraison - Histoire de la folie à l'âge classique) הינו ספר תיאורטי שנכתב על ידי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, וראה אור.

פוקו, אשר נולד  במערב צרפת, למד פסיכולוגיה, פילוסופיה ופסיכופתולוגיה בבית הספר היוקרתי אקול נורמל סופרייר. שנים מספר עבד וחקר בתי חולים פסיכיאטריים בפריז ובסביבתה ובעקבות התנסות זו כתב את תיזת הדוקטורט הראשית שלו, "תולדות השיגעון בעידן התבונה", אותה פרסם גם כספר. הצלחתו הגדולה של ספר זה הינו בהתדיינות בתפקידו החברתי של קו ההפרדה בין השפוי ללא שפוי.(פוקו, מישל)

 

דרך הכתיבתו של פוקו הינה כתיבה פוסט מודרניסטית. אשר מטילה פסימיות וספקנות לגבי החשיבה הפוזיטיביסטית וההיסטוריות המודרניות, הוא מבקר את השיח הפלורליסטי הכביכול פתוח ודרך ביקורת זו הוא חושף את מה שהוא מכנה "אפלת הנאורות", אותה נאורות שהכריזה על עצמה כעידן של ניצחון התבונה והקדמה.

הספר עוסק במערכת היחסים בין הכוח לבין הידע. מערכת יחסים זו כוללת משמעת וענישה, היחיד הוא מושא ליחסי כוח, למערכות נורמטיביות ולמשטרי דיכוי חברתיים. לאור זאת פוקו רואה את ההיסטוריה של הפסיכיאטריה באופן שונה מן המקובל. אין זה סיפור חד ממדי ומסולף של הצלחות וקידמה, כמו כן סיפור שגיבוריו הינם רופאים אלא מדובר בהיסטוריה של הרחקה, תיחום, נידוי ואף השתקה של חלק מהציבר הנחשב כמוזר וזר.

 

על מנת לאפשר למשוגע להביע את דעתו ולפרוץ לתוך המרחב הפוליטי התבוני, צריך להבין לדעת פוקו את הסדר ההיסטורי אשר הופך את המשוגע להיות ללא זכות דיבור.

השיטה המתודולוגית באמצעותה חוקר פוקו היא הגנאלוגיה. בשיטה זאת ניתן לחשוף את הרבדים ההיסטוריים של תופעה זאת, באופן אשר מצביע על הבנייה החברתית של כלל המציאות העומדת בבסיסה של קביעה זו.

 

 

תפקיד האינטלקטואל הוא להצביע על הכח המדכא. עליו לנהוג כמו כל אדם בקבוצת אינטרס למען עניין משותף. הוא איננו המנהיג של אותה הקבוצה אלא נמנה כחלק מאותה הקבוצה.(פוקו, מישל)

 

טענות מרכזיות

בתקופת העת החדשה, ובתקופת הרנסאנס, למשוגעים היה מעמד מיוחד. זה היה מקור של תבונה וחכמה בתפיסת המשמעות של חיי האדם והמין האנושי.

החל מהמאה ה-17 תפש המשוגע את מקום המצורע מבחינה מוסדית חברתית, כמוהו הוא נעשה לסמן נגטיבי של הסדר החברתי ולמושא הרחקה חברתית.

מאמצע המאה ה-17 מתחילה כליאה שיטתית של המשוגעים בכל רחבי אירופה. הם מושלכים למרתפי כליאה יחד עם קבוצה שלמה של אנשי שוליים, ובהם פושעים, זונות, מובטלים ומתנגדי משטר.

לבתי הכלא היה תפקיד רב משמעי. בזמן משבר כלכלי מחוסרי עבודה נאסרו וכך הצליחה החברה להגן על עצמה מפני הסטות ומרידות של אותם מחוסרי העבודה.

לאחר סיום המשבר הכלכלי בתקופה של גאות כלכלית השתמשו באותם האסירים כדי לווסת את שוק העבודה. הם שימשו ככח עבודה זול ובכך הם היוו איום בידי המעסיקים למען העובדים לא ידרשו עלייה במשכורותיהם, כאשר באותו אזור חלה תסיסה בשל אבטלת העובדים הקבועים תוך שימוש באסירים ככח עבודה נטו דרשו המעסיקים לכלוא מחדש את אותם האסירים אשר העסיקו וכל זאת תוך כדי הרעת תנאיהם.

רבים ראו בשיגעון כמין שערורייה מוסרית. המשוגע מובטל מעבודה, הוא נכלא על ידי הבורגני שאינו סובל הפרה גסה של הסדר החברתי הטוב, בהמשך התהליך ההיסטורי נפתחו מוסדות אשפוז ומוסדו ערוצי ידע כדי לטפל במשוגע וכך נפערה התהום שבין המשוגע לשפוי וכמו כן ובין הרופא לחולה.

בתי החולים ומוסדות האשפוז הינם כלי כוחני ככל כלי אחר ומשמש אותם על מנת לשמר סדר קיים, ולהנציח את מעמדם של בעלי הכח.(פוקו, מישל)

 

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ריבלין, אשר, מונחון לספרות, ספריית פועלים, תל אביב .

רתוק, לילי, הקול האחר - סיפורת נשים עברית, הספרייה החדשה למנויים,
תל אביב .
תלמודי א' 'גילה כבר הייתה בסרט הזה', מעריב.

American Psychiatric Association : Diagnostic and Statistical Manual of mental disorders, Fourth edition, Text revision, Washington, DC, American Psychiatric Association,.

Byrne, P., Schizophrenia and the Cinema: Me, Myself and Irene, Psychiatric Bulletin, (24), .

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת